מייקל פולן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מייקל פולן
Michael Pollan
לידה 6 בפברואר 1955 (בן 69)
לונג איילנד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קולומביה, מנספילד קולג', אוקספורד, בנינגטון קולג', תיכון סיוסט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ג'ודית פולן (1987–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אייזק פולן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס אורוול (2010)
  • פרס נירנברג (2014)
  • מלגת השלום של לנון-אונו (2010)
  • מלגת גוגנהיים (2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
michaelpollan.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מייקל קווין פולןאנגלית: Michael Kevin Pollan; נולד ב-6 בפברואר 1955) הוא סופר, עיתונאי, אקטיביסט ופרופסור לעיתונאות אמריקני יהודי, המשמש כמרצה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.[1]

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולן נולד בלונג איילנד שבמדינת ניו יורק, לסופר והיועץ הפיננסי סטיבן פולן ולבעלת הטור קורקי פולן.[2] הוא למד בקולג' מנספילד שבאוניברסיטת אוקספורד, קיבל תואר ראשון מבנינגטון קולג' ב-1977 ותואר שני באנגלית מאוניברסיטת קולומביה ב-1981.[3] אחותו היא השחקנית, טרייסי פולן(אנ'), רעייתו של השחקן האמריקאי, מייקל ג'יי. פוקס.[4]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייקל פולן נואם בועידת TED, ‏2007

דילמת השפע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרו "דילמת השפע" (באנגלית: The Omnivore's Dilemma), מתאר פולן את ארבע הדרכים הבסיסיות לרכישת מזון בחברה המודרנית: המערכת התעשייתית המודרנית, מזון אורגני תעשייתי, החווה המספקת את צרכיה והציידים-לקטים. פולן מתחקה אחר כל אחד מתהליכים אלה, החל מהפוטוסינתזה בצמח, עבור בסדרת שלבי ביניים וכלה בשלב הסופי של הארוחה עצמה. לאורך הדרך, הוא טוען שיש מתח מובנה בין ההיגיון של הטבע לבין ההיגיון של החברה המתועשת, וכי הדרך בה אנו אוכלים מייצגת את היחס העמוק ביותר שלנו לעולם הטבע, הוא גורס שהמזון התעשייתי ממסמס יחסים וקשרים אקולוגיים מהמעלה הראשונה.

ב-10 במאי 2006 הכתיר הניו יורק טיימס את "דילמת השפע" כאחד מחמשת ספרי העיון הטובים ביותר של השנה. ב-8 במאי 2007 בחר איגוד ג'יימס בירד בספר כזוכה לשנת 2007 בקטגוריית כתיבת האוכל הטובה ביותר. זהו הספר העיקרי של פרויקט הקריאה של אוניברסיטת פנסילבניה לשנת 2007, והספר שבחרה אוניברסיטת מדינת וושינגטון לפרויקט הקריאה שלה לשנת 2009/10.[5]

בתארו את שרשרת המזון התעשייתית מותח פולן ביקורת קשה על תעשיית החקלאות המודרנית וכותב כי עסקי האוכל איבדו קשר עם המעגלים הטבעיים של החקלאות. לעומת זאת בין משק החי והתבואה מתקיימים יחסים המסבים תועלת לשני הצדדים. ביקורתו של פולן על עסקי החקלאות מתמקדת בטענתו כי הללו עורכים שימוש מוגזם בתירס, החל מפיטום בקר ועד להפקה מסיבית של שמן תירס, סירופ תירס עשיר בפרוקטוז ונגזרות תירס אחרות. הוא מתאר את המגרעות הקיימות לדעתו בחקלאות תעשייתית ומחווה דעתו על ייצור מזון אורגני ועל אספקת מזון באמצעות ציד ולקט. הוא מטיל את האשמה על כתפיהם של האנשים הקובעים את החוקים, בכך פולן מכוון לפוליטיקאים בוושינגטון, בירוקרטים במחלקת החקלאות של ארצות הברית, בעלי הון מוול סטריט וקונצרני חקלאות כמו ארצ'ר דניאלס מידלנד (Archer Daniels Midland). פולן מכנה אותם "המערכת החקלאית שזורעת הרס בתפריטם, תזונתם ורווחתם של האמריקאים". פולן מוצא תקווה בחוות פוליפייס (Polyface Farm) של ג'ואל סלטין (Joel Salatin) בווירג'יניה, בה הוא רואה קיימות לחוואות המסחרית. בהמשך לפרסום הספר, השתתף פולן בסרט התעודי King Corn ‏(2007).

הבוטניקה של התאווה: העולם מנקודת מבטו של צמח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר זה חוקר פולן את המושג של קו-אבולוציה, במיוחד אבולוציות היחסים של האנושות עם ארבעה צמחים - תפוחים, צבעונים, מריחואנה ותפוחי אדמה. הוא בוחן זאת מנקודות מבט כפולות: הן של בני האדם והן של הצמחים. הוא נעזר בדוגמאות שיתאימו לארכיטיפ של ארבע תשוקות אנושיות בסיסיות ומדגים כיצד כל אחד ממינים בוטניים אלה גדל באופן בררני ומהונדס גנטית. התפוח משקף את התשוקה למתיקות, הצבעוני את התשוקה ליופי, המריחואנה את התשוקה לשכרות, ותפוח האדמה את התשוקה לשליטה.

הספר סוקר את הנרטיב של ניסיונו עם כל אחד מהצמחים על בסיס מחקר השזור במסע מעמיק אל היסטוריה החברתית שלהם. כל חלק מייצג מרכיב ייחודי של תהליך הביות האנושי, או מה שפולן קורא "human bumblebee". פולן פותחו בספורו של ג'וני אפלסיד (Johnny Appleseed) וממשיך במחקר של פולן עצמו על זנים מורכבים של מריחואנה באמסטרדם. לבסוף הוא מציג את שינוי הפרדיגמה המבעית הגלום באפשרויות גלומות בתפוחי אדמה מהונדסים גנטית.

In Defense of Food: An Eater's Manifesto[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו של פולן In Defense of Food: An Eater's Manifesto, ראה אור ב-1 בינואר 2008 וחוקר את הקשר בין תזונאות (nutritionism) והתזונה המערבית. הספר מתמקד בעצות לתזונה נכונה שמספקת הקהילה המדעית. פולן מחזיק בדעה שצריכת שומנים ותזונה עתירת כולסטרול אינם מובילים לשיעור מחלות לב גבוה יותר ושראיית המזון כסך של מרכיבים מזינים הוא פרדיגמה לוקה בחסר. הוא מטיל ספק בהשקפה שהסיבה לאכילה היא לצורך שיפור הבריאות וגורס כי גישה זו אינה חובקת עולם וכי ישנן תרבויות שתופשות אוכל כדבר שמעניק הנאה, זהות וחיי חברה והוא סבור שגישה זו עשויה לגרום לבריאות טובה יותר.

פולן מבקש לחשוף פרדוקס שמאפיין את התזונאות (nutritionism) המודרנית. לטענתו, כל המתכונת המערבית שבאמצעותה אנחנו אומדים בשכלנו את ערכו של האוכל מתאפיינת יותר בהתמסרות דתית ואופנתית למיתולוגיה של פתרונות פשוטים ופחות קרובה למסקנה משכנעת ומהימנה של מחקר מדעי שלא ניתן להפריכו. פולן מקדיש את המשך ספרו לביאור שלושת משפטיו הראשונים: "אכול אוכל. לא יותר מדי. בעיקר צמחים." הוא טוען שרוב המוצרים שהאמריקנים רוכשים במרכולים, בחנויות המזון המהיר ובמסעדות אינם למעשה אוכל. עצתו היא לאכול אותם דברים שהדור של סבתו זיהה אותם כאוכל.

Food Rules: An Eater's Manual[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו "Food Rules: An Eater's Manual" פורסם בשנת 2009 ונועד לספק מדריך פשוט לאכילה בריאה. הספר Food Rules מציג תמצית של ספריו הקודמים של פולן. הספר מחולק לשלושה חלקים בהם פולן מסביר את העקרונות שהציג פולן בעבר, ובראשם: "אכול אוכל. לא יותר מדי. בעיקר צמחים." בנוסף, הספר מציע כללים כמו: "תן לאחרים לטעום את האוכל שלך." או "ככל שהלחם לבן יותר, כך מותך מתקרב."

ספרו "A Place of My Own: The Education of an Amateur Builder" ראה אור בשנת 1998. הספר מגולל את ניסיונו של פולן לבנות במו ידיו בית והוא מתאר את תהליך הבנייה מהמסד עד לטפחות. המהדורה החדשה של הספר משנת 2008 קרויה "A Place of My Own: The Architecture of Daydreams".

איך לשנות את דעתך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו "איך לשנות את דעתך" (באנגלית "How to Change Your Mind"), שפורסם בתרגומו לעברית בשנת 2020, הוא חקירה עיתונאית הסוקרת את ההיסטוריה והמחקרים החדישים אודות סמים פסיכדליים בעיקר LSD ופסילוסיבין, תוך דיווח על חוויותיו האישיות בהתנסויותיו בסמים השונים. הספר מלמד אותנו אודות תודעה, מוות, התמכרות, דיכאון וטרנסדנטיות, ומפגיש אותנו עם הרעיון שהתודעה היא המסתורין הגדול ביותר ביקום. לטענתו הפחד מהשימוש בסמים אלה הוא גדול מהסכנה להשתמש בהם. הוא מדגיש את התועלת הרבה בסמים הפסיכדליים לאנשים הלוקים בנפשם בכך שהם מסייעים בטיפול, בעיקר, בדיכאון ובהתמכרויות לאלכוהול ולסמים שונים, לחולים סופניים המתקשים להתמודד עם מותם, אך גם לאלה הבריאים לחלוטין, בכך שהם הופכים יצירתיים יותר במדע ובאומנות, וכן בכך שהם הופכים להיות רוחניים יותר.

פולן מסנן וממיין את התיעוד ההיסטורי של המחקר כדי להפריד בין האמת אודות הסמים הללו לבין המיתוסים שסובבים אותם מאז שנות השישים של המאה העשרים, כאשר מטיפים פסיכדליים עוררו שלא במתכוון רתיעה עוצמתית ממה שהיה בזמנו שדה מחקר מבטיח.

עבודות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולן כתב מאמרים בGreater Good, כתב עת לפסיכולוגיה חברתית, שמתפרסם בGreater Good Science Center באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. במאמרו "מוסר האכילה" הוא דן בזיקה שבין מוסר האכילה לפסיכולוגיה החברתית.

פולן כותב בהניו יורק טיימס, הוא ערך בעבר את כתב העת הארפרס' וכתב חמישה ספרים: In Defense of Food: An Eater's Manifesto ‏(2008)‏, The Omnivore's Dilemma: A Natural History of Four Meals ‏(2006)‏, The Botany of Desire: A Plant's-Eye View of the World‏ (2001)‏, A Place of My Own ‏(1997) ו and Second Nature A Gardener's Education ‏ (1991).

ספרו, "קיצור תולדות הבישול", עוסק בפרקטיקות של תעשיית הבשר, והוא כתב מספר מאמרים אודות מגמות בחקלאות האמריקנית. הוא קיבל את פקס רויטרס לשימור העולם בעיתונאות סביבתית (World Conservation Union Global Awards in environmental journalism), את פרס ג'יימס בירד לסדרת המאמרים הטובה ביותר בשנת 2003 ואת פרס ג'נסיס מהאיגוד ההומני האמריקני (American Humane Association). מאמריו ראו אור בכמה אנתולוגיות: Best American Science Writing ‏,(2004) ‏Best American Essays‏ (1990 ו-2003) ‏, The Animals: Practicing Complexity‏ (2006) וthe Norton Book of Nature Writing ‏(1990).

פולן כיכב בסרט "מזון בע"מ" (Food, Inc.)‏ (2008), לו הוא גם שימש כיועץ. זהו סרט תעודי ארוך העוסק בדבורי דבש ובהפרעת התמוטטות המושבה.[6]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכתב העת של American Enterprise Institute טען בלייק הרסט שפולן מציג בצורה רדודה את החקלאות התעשייתית וכי הוא אינו לוקח בחשבון את עלותה.[7] דניאל אנגבר מותח ביקורת במגזין סלייט על טענתו של פולן שקשה מדי לחקור את המזון מדעית ועל כך שפולן נוטה להאשים את הרדוקציוניזם במחלות בנות זמננו, בעוד שבאותה עת הוא נעזר במחקר מדעי על מנת להצדיק את עצות התזונה שלו. הוא משווה את השיטה הישירה והאנטי-מדעית של פולן לרטוריקה בה נהגו גורואי בריאות בהיסטוריה שניסו למכור דיאטות קסם שקריות.[8] הבלוג "Say What Micheal Pollan?" גם כולל מספר מאמרים שמותחים ביקורת נוספת על פולן ממגוון רחב של נקודות ראות.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולן נשוי לציירת הנוף ג'ודית בלצר, הזוג נפגש בזמן לימודיהם המשותפים בקולג' בנינגטון. להם בן, אייזק.[9] אחותו של פולן היא השחקנית טרייסי פולן, אשתו של מייקל ג'יי פוקס.

ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הבוטניקה של התאווה : העולם מנקודת מבטו של צמח, מאנגלית - עדי גינצבורג-הירש; מושב בן-שמן : מודן, 2004.
  • דילמת השפע : האם אנו בוחרים מה לאכול ? מאנגלית - מירה ברק; מושב בן-שמן : מודן, 2009.
  • איך לאכול מה, מושב בן-שמן : מודן, 2011.
  • קיצור תולדות הבישול - איך השפיע הבישול על חיינו, מודן, 2017.
  • איך לשנות את דעתך, מאנגלית - ירון סיון: פן הוצאה לאור/ידיעות ספרים, 2020.

ספריו במקור האנגלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Second Nature: A Gardener's Education. New York: Atlantic Monthly Press. 1991. ISBN 9780871134431.
  • Place of My Own: The Education of an Amateur Builder. New York: Random House. 1997. ISBN 9780679415329.
  • The Botany of Desire: A Plant's-Eye View of the World. New York: Random House. 2001. ISBN 9780375501296.
  • The Omnivore's Dilemma: A Natural History of Four Meals. New York: Penguin Press. 2006. ISBN 9781594200823.
  • In Defense of Food: An Eater's Manifesto. New York: Penguin Press. 2008. ISBN 9781594201455.
  • Food Rules: An Eater's Manual. New York: Penguin Press. 2009. ISBN 978-0143116387.
  • How To Change Your Mind. New York: Penguin Press. 2018. ISBN 978-0735224155.
  • This Is Your Mind on Plants. New York: Penguin Press. 2021. ISBN 978-0593296905

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מייקל פולן בוויקישיתוף

מאמרים פרי עטו

ראיונות עמו

כתבות בעברית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חברי הסגל: מייקל פולן, בית הספר לעיתונות, אוניברסיטת ברקלי
  2. ^ הלן וגנוורד, "המחיר היקר של אוכל זול: על פוליטיקת אוכל בארוחת צהרים עם מייקל פולן", סן פרנסיסקו כרוניקל, 2 במאי 2004
  3. ^ קורות החיים של מייקל פולן
  4. ^ https://ethnicelebs.com/tracy-pollan
  5. ^ מייקל פולן, "אין ברקוד", קטע מהספר בכתב העת Mother Jones.
  6. ^ מייקל פולן, "מלכת השמש: מה הדבורים אומרות לנו"
  7. ^ בלייק הרסט, "אשלית השפע: נגד אינטלקטואליות-חקלאית", american.com‏, 30 ביולי 2009
  8. ^ דניאל אנגבר, "הישרדותם של תאבי האכילה: האם עלינו לקנות את הדרוויניזם התזונתי של מייקל פולן?", סלייט, 31 בינואר 2007
  9. ^ קתרין פרייס, "איך מייקל פולן הרס את חיי: הרהורים על מקורו של המזון שלנו", סן פרנסיסקו כרוניקל, 7 במאי 2006