מיכאל זנדברג

מיכאל זנדברג
מידע אישי
לידה	16 באפריל 1980 (בן 43); רמת גן שבישראל
גובה	1.80 מטר
עמדה	קשר התקפי
מועדוני נוער
	הפועל רמת גן ; הפועל פתח תקווה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

מיכאל זנדברג (נולד ב-16 באפריל 1980 ברמת גן) הוא כדורגלן עבר ישראלי ששיחק בעמדת הקשר ההתקפי וכיום מאמן הנוער של מכבי תל אביב. זנדברג, ששיחק בין היתר בקבוצות הפועל פתח תקווה, מכבי חיפה, בית"ר ירושלים והפועל תל אביב, זכה בקריירה שלו בחמש אליפויות ישראל, ולזכותו 20 הופעות וארבעה שערים במדי נבחרת ישראל.

קריירת המועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו וראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זנדברג נולד וגדל ברמת גן, וענף הספורט הראשון שלו בילדותו היה כדורסל, כאשר שיחק כרכז בקבוצת כדורסל מקומית. הוא שוכנע על ידי חבריו לעבור למשחק הכדורגל, והחל לשחק בקבוצת הנערים של הפועל רמת-גן גבעתיים בעמדת המגן השמאלי. זנדברג למד בתיכון בליך, ושיחק עבור קבוצת הכדורגל של בית הספר.

כישרונו של זנדברג נחשף לראשונה על ידי זאב זלצר, מנהל נבחרות הנוער של ישראל. הוא זימן את זנדברג ל"נבחרת נוער ב'" של ישראל. זנדברג שיחק גם תקופה קצרה בקבוצת הנוער של הפועל רמת גן. בשנת 1996, בגיל 16, עמד בפני מעבר למכבי חיפה שהתעניינה בשירותיו, אך נמנע מלשחק בקבוצה על מנת שיוכל להשלים את לימודיו. בשנת 1997 הוא הצטרף למועדון הפועל פתח תקווה ושיחק בקבוצת הנוער שלו, ובאמצע עונת 1997/1998 הצטרף לקבוצה הבוגרת.

זנדברג שיחק חמש עונות בהפועל פתח תקווה, עד לעונת 2001/2002, שבמהלכן היה אחד השחקנים הבולטים בקבוצה. בתקופתו בקבוצה הוא שיחק ב-109 משחקים וכבש 14 שערים. הישגו הטוב ביותר במדי הקבוצה היה העפלה לחצי גמר גביע המדינה בעונתו האחרונה בה. בקיץ 2002 החליטה הנהלת הפועל פתח תקווה לוותר על זנדברג ולהעבירו למכבי חיפה, בגלל קשיים כלכליים, ופעולה זו נתקלה בכעס רב מצד האוהדים שראו בזנדברג את אחד מסמלי הקבוצה. ביולי סיכם זנדברג עם ראשי מכבי חיפה על המעבר לקבוצה, אך חזר להפועל פתח תקווה בשל חילוקי דעות שנותרו עימם; בסופו של דבר חילוקי הדעות נפתרו והוא חתם במכבי חיפה, ששילמה תמורתו כ-270,000 דולרים^[1].

מכבי חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת עונת 2002/2003, עונתו הראשונה בחיפה, שיחק זנדברג עם קבוצתו בשלב הבתים של ליגת האלופות. מכבי חיפה הייתה הקבוצה הישראלית הראשונה שמגיעה להישג זה. במהלך העונה הוא היה אחד מהשחקנים המרכזיים בקבוצה, וסייע לה לזכות בגביע הטוטו. הוא כבש 14 שערים בליגה, אך לא הצליח לזכות עם מכבי חיפה באליפות, בשל הפרש שערים נחות מזה של מכבי תל אביב.

בעונת 2003/2004 החליף רוני לוי את יצחק שום בתפקיד מאמנה של מכבי חיפה. בתחילה, זנדברג לא הרבה לשחק תחת רוני לוי, אך בעונת 2004/2005 חזר לפתוח בקביעות בהרכב. הוא היה חלק מאחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה של מכבי חיפה. הוא שימש כאחד מהשחקנים המובילים שלה, וזכה עמה שלוש פעמים ברציפות באליפות ליגת העל הישראלית, בין העונות 2003/2004 ו-2005/2006. בנוסף, הוא היה קרוב מספר פעמים להעפיל עם חיפה שנית לליגת האלופות.

זנדברג שיחק ב-116 משחקים עבור מכבי חיפה, וכבש במהלכם 33 שערים. מלבד יכולת הבקעת שערים, הוא נודע ביכולתו לארגן את מצבי ההבקעה ולבשל שערים. בעונתו האחרונה בקבוצה הוא נחשב לאחד מהשחקנים המצטיינים בליגה, והיה מועמד לפרס כדורגלן העונה^[2].

בית"ר ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 עבר זנדברג לבית"ר ירושלים^[3], כחלק מפרויקט שיפור הקבוצה, על מנת להפוך אותה לקבוצה הגדולה בכדורגל הישראלי. בעונתו הראשונה בקבוצה, 2006/2007, הצטיין זנדברג רבות והרבה לבשל לחלוצי הקבוצה. הוא סיים את העונה עם 13 בישולים בליגה, וכמו כן כבש תשעה שערים, ארבעה מהם בליגה. הוא זכה עם בית"ר ירושלים באליפות בעונה זו, ולפיכך הייתה זו האליפות הרביעית האישית שלו ברציפות, לאחר שלוש האליפויות בהן זכה עם מכבי חיפה. הוא כבש גם ארבעה שערים בגביע הטוטו, וסייע רבות לקבוצתו להגיע לחצי הגמר. בעקבות הצטיינותו, הוא זכה בסיום העונה בפרס כדורגלן העונה בישראל.

זנדברג המשיך להצטיין גם בעונת 2007/2008, היה מלך הבישולים של בית"ר ירושלים, וזכה עם בית"ר באליפות הליגה גם הפעם. לפיכך, השלים זנדברג חמש זכיות רצופות באליפות ליגת העל, הישג נדיר בכדורגל הישראלי, שרק מעטים זכו לו בעבר. בנוסף, הוא זכה עם בית"ר לראשונה בקריירה שלו בגביע המדינה, בזכות ניצחון במשחק הגמר על הפועל תל אביב בבעיטות הכרעה. היה זה הדאבל הראשון בהיסטוריה של המועדון. בעונת 2008/2009 ירד מעמדו של זנדברג בבית"ר, והוא מיעט לשחק ביחס לעונות הקודמות. בתום העונה שוב זכה בגביע המדינה עם הקבוצה, לאחר ניצחון 2–1 על מכבי חיפה במשחק הגמר.

הפועל תל אביב, בני יהודה, מכבי פתח תקווה והפועל חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 2009, עם סיום חוזהו של זנדברג בבית"ר ירושלים והפיחות במעמדו בקבוצה, התעניינו מספר קבוצות במעברו של השחקן לשורותיהן. לאחר משא ומתן מתמשך, חתם זנדברג בקבוצת הפועל תל אביב. ב-6 באוגוסט כבש את שערו הראשון במדי הקבוצה, במשחק מול גטבורג באצטדיון בלומפילד במסגרת מוקדמות הליגה האירופית, וסייע לקבוצה להעפיל לשלב הבתים. ב-13 בספטמבר נכנס כמחליף במשחק מול הפועל באר שבע, וכעבור דקה כבש את שערו הראשון לעונת 2009/2010, אך באותו משחק נפצע והחמיץ מספר משחקים חשובים של קבוצתו.

לאחר חזרתו מהפציעה מיעט זנדברג לקבל דקות משחק בהפועל תל אביב, ובעקבות כך עבר בינואר 2010 לקבוצת בני יהודה תל אביב^[4], שם שיחק עד לסיום העונה. בעונת 2010/2011 עבר זנדברג לשחק במכבי פתח תקווה^[5], ובתחילת עונת 2011/2012 עבר להפועל חיפה, אך לא זכה לדקות משחק רבות מהמאמן טל בנין^[6].

חזרתו להפועל רמת גן וסיום הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 ביולי 2012, חזר זנדברג למועדון נעוריו כאשר חתם בשורות הפועל רמת גן^[7]. בעונת 2012/2013 כבש שני שערי ליגה, וברבע גמר גביע המדינה כבש את שער הניצחון מול הפועל אסי גלבוע ותרם לזכייתה של הקבוצה בגביע, על אף שלא שותף במשחק הגמר עקב פציעה, אך בתום העונה ירד עם הקבוצה לליגה הלאומית.

לקראת עונת 2013/2014 חתם זנדברג בקבוצת הפועל רמת השרון. בעונה זו כבש זנדברג שער אחד בליגה ושער אחד בגביע המדינה, ובתום העונה ירד עם הקבוצה לליגה הלאומית. בעונה שלאחר מכן המשיך בקבוצה ושיחק לראשונה מחוץ לליגה הבכירה. זנדברג שותף ב-26 משחקים בליגה הלאומית בעונה זו, אך לא כבש.

במהלך עונת 2015/2016 חתם זנדברג בקבוצת הפועל ראשון לציון^[8]. זנדברג ערך 30 הופעות בעונה זו ובמחזור האחרון הבקיע מול עירוני קריית גת את שערו הראשון בליגה הלאומית, לאחר יותר משנתיים שלא כבש. בעונת 2016/2017 כבש שער אחד ב-27 הופעות ליגה, ובסופה שוחרר מהמועדון.

ב-28 בנובמבר 2017 חזר זנדברג שוב לקבוצת נעוריו הפועל רמת גן. עד תום עונת 2017/2018 ערך 16 הופעות ולא כבש, ובסופה עזב את המועדון.

ב-17 באוקטובר 2018, בגיל 38, הודיע זנדברג על פרישה ממשחק מקצועי פעיל^[9]^[10].

בעונת 2020/21 שיחק באגודת כדורגל המכתש גבעתיים^[11] מליגה ג' תל אביב.

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

זנדברג שיחק בצעירותו בנבחרת הנוער של ישראל, והשתתף עמה במוקדמות אליפות אירופה לנוער.

בשנת 1999 התקדם זנדברג לנבחרת הצעירה, וערך את הופעת הבכורה שלו במדיה במשחק מול הולנד עד גיל 21 ב-7 באוגוסט 1999, שהסתיים בהפסד 0–1. הוא שיחק בסך הכול 10 פעמים במדי הנבחרת, וכבש ארבעה שערים. את כל ארבעת שערים אלו כבש במסגרת משחקי מוקדמות אליפות אירופה עד גיל 21 2002, ביניהם שני שערים בניצחון 5–1 על הנבחרת הצעירה של אוסטריה.

זנדברג ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ישראל במשחק מול נבחרת ליטא ב-21 באוגוסט 2002, ואף כבש בו שער. הוא שיחק בשבעה משחקים במסגרת מוקדמות יורו 2004, תחת המאמן אברהם גרנט, אך לא הגיע להישגים משמעותיים במשחקים אלו. בקמפיין הבא של הנבחרת, מוקדמות מונדיאל 2006, זנדברג זומן על ידי גרנט לשני משחקים בלבד. באחד מהם הוא כבש שער בניצחון 2–1 מול נבחרת איי פארו.

תחת המאמן דרור קשטן, זנדברג היה פעיל יותר במוקדמות יורו 2008 מאשר בקמפיין בקודם. הוא השתתף עם הנבחרת בארבעה משחקים במסגרת הקמפיין, כאשר את כל שלושת המשחקים הראשונים בהם השתתף, מול נבחרות אסטוניה, מקדוניה ואנדורה, ישראל ניצחה. במשחקו האחרון במדי הנבחרת, מול נבחרת אנגליה, הפסידה ישראל בתוצאה 0–3.

זנדברג שיחק 20 פעמים במדי הנבחרת הבוגרת של ישראל וכבש בסך הכול ארבעה שערים, מרביתם במשחקי ידידות.

סגנון משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שניחן ביכולת הבקעה טובה, במהלך הקריירה שלו התמקד זנדברג בבישול שערים, ודרך קבע הוא היה אחד מהמבשלים המובילים בקבוצות בהן שיחק. זנדברג נחשב כשחקן בעל טכניקה טובה ויכולת גבוהה בארגון המשחק של קבוצתו. בשיאו נחשב לאחד מהשחקנים הטובים ביותר בליגה, ובשנת 2007 גם זכה בתואר כדורגלן העונה בישראל.

לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו ממשחק פעיל החל זנדברג לשמש כפרשן כדורגל בערוצי צ'רלטון.

ב-13 במאי 2020 מונה זנדברג למאמן קבוצת נערים א' בהפועל תל אביב^[12]. ביוני 2021 הוחלף על ידי עומר דמארי, ועבר לאמן את קבוצת הנוער של המועדון^[13]. ב-24 במאי 2023 מונה למאמן קבוצת הנוער של מכבי תל אביב^[14].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זנדברג הוא בנה של העיתונאית ומבקרת האדריכלות של עיתון הארץ, אסתר זנדברג, ואחיה הצעיר של חברת הכנסת והשרה להגנת הסביבה לשעבר תמר זנדברג^[15].

בשנת 2010 נישא לשרון, ולהם שלושה ילדים.

סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]


עונה	קבוצה	ליגה	הופעות	שערים	בישולים
1997/1998	הפועל פתח תקווה	ליגת העל	5	1	-
1998/1999	הפועל פתח תקווה	ליגת העל	9	1	-
1999/2000	הפועל פתח תקווה	ליגת העל	36	3	7
2000/2001	הפועל פתח תקווה	ליגת העל	33	5	3
2001/2002	הפועל פתח תקווה	ליגת העל	27	4	3
2002/2003	מכבי חיפה	ליגת העל	32	14	9
2003/2004	מכבי חיפה	ליגת העל	25	5	2
2004/2005	מכבי חיפה	ליגת העל	28	5	2
2005/2006	מכבי חיפה	ליגת העל	31	9	1
2006/2007	בית"ר ירושלים	ליגת העל	32	4	12
2007/2008	בית"ר ירושלים	ליגת העל	29	4	5
2008/2009	בית"ר ירושלים	ליגת העל	25	2	4
2009/2010	הפועל תל אביב	ליגת העל	14	1	1
2009/2010	בני יהודה תל אביב	ליגת העל	12	0	0
2010/2011	מכבי פתח תקווה	ליגת העל	29	2	2
2011/2012	הפועל חיפה	ליגת העל	11	0	1
2012/2013	הפועל רמת גן	ליגת העל	21	2	2
2013/2014	הפועל רמת השרון	ליגת העל	26	1	2
2014/2015	הפועל רמת השרון	הליגה הלאומית	26	0
2015/2016	הפועל ראשון לציון	הליגה הלאומית	30	1
2016/2017	הפועל ראשון לציון	הליגה הלאומית	27	1
2017/2018	הפועל רמת גן	הליגה הלאומית	16	0