מיכאל לייטמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פירוש נוסף ערך זה עוסק במקובל רב וסופר שערך את תורת רבו הרב"ש. אם התכוונתם לרב מיכאל ליטמן רב והוגה ישראלי, ראו הרב מיכאל צבי נהוראי-ליטמן.
מיכאל לייטמן
לייטמן בשיעור שהעביר ב-2007
לייטמן בשיעור שהעביר ב-2007
לייטמן בשיעור שהעביר ב-2007
לידה 31 באוגוסט 1946 (בן 77)
ויטבסק, ברית המועצות
מדינה ברית המועצות, ישראל, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים פתח תקווה (מ-2002)
השכלה אוניברסיטת לנינגרד
מקצוע מורה רוחני (העידן החדש)
תפקיד ראש תנועת "בני ברוך"
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג אולגה גונגריידר
הבלוג של מיכאל לייטמן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב מיכאל סמיונוביץ' לייטמן (בבלארוסית: Міхаэль Сямёнавіч Лайтман; נולד ב-31 באוגוסט 1946) הוא איש קבלה ישראלי, בעל תואר דוקטור לפילוסופיה, מייסד תנועת "בני ברוך - קבלה לעם" והעומד בראשה. הזרם שמוביל לייטמן הוא אחד משני הזרמים הבולטים של קבלה פוסט-מודרנית ברוח העידן החדש שקמו בשלהי המאה העשרים, לצד זה של שרגא ברג.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לייטמן נולד בעיר ויטבסק שבבלארוס (בברית המועצות לשעבר) למרים, רופאת נשים, ולשמואל (סמיון) לייטמן, רופא שיניים. אחרי התיכון למד ביו-קיברנטיקה. בשנת 1965 התקבל ללימודים בפקולטה לרפואה באוניברסיטת לנינגרד שברוסיה הסובייטית. בשנת 1970 סיים את לימודיו וקיבל תואר מוסמך אוניברסיטה (MSc) בהתכתבות מהפקולטה לביולוגיה וקיברנטיקה רפואית במכון למדעים של אוניברסיטת לנינגרד. על פי אתר "קבלה לעם", במהלך לימודיו ולאחריהם עבד במשרת חוקר במכון להמטולוגיה בלנינגרד והתמחה בוויסות אלקטרומגנטי של אספקת דם ללב ולמוח.

בשלב זה החליט לעלות לישראל, צעד שאותו תיאר אחרי שנים כחלק ממסע לחיפוש משמעות החיים[1]. במהלך הציפייה לעלייה חזר לעיר הולדתו ויטבסק, בתקווה שמשם יהיה קל יותר לקבל את אשרת העלייה, והחל לעבוד כמהנדס אלקטרוניקה במפעל בעיר. בתקופת עבודתו במפעל הכיר את אולגה גונגריידר, ובשנת 1972 נשא אותה לאישה. הם הורים לשלושה ילדים. בשנת 1974, לאחר ארבע שנים שבהן היה מסורב עלייה, עלה לישראל והשתקע ברחובות. במשך ארבע השנים הראשונות בארץ עבד כמהנדס בחיל האוויר. בשנת 1978 עזב את משרתו בצבא והחל לנהל מרפאת שיניים ברחובות.

ב-1979, לאחר שחזר בתשובה ולמד בכפר חב"ד, בישיבת איתרי ועוד, הגיע לישיבתו של הרב ברוך שלום הלוי אשלג (רב"ש). הוא החל ללמוד אצלו ונעשה לעוזרו ולנהגו. סביב קשריו של לייטמן עם "המרכז לקבלה" של שרגא ברג שוררת מחלוקת. לפי יונתן מאיר, המסתמך על מכתב שנשלח אליו מאת אנשי "המרכז לקבלה", לייטמן היה מעורב במרכזם כשנתיים[2]. ג'ודי מאיירס, המסתמכת גם היא על דברי "המרכז לקבלה", כתבה שהוא למד שם בסביבות השנים 1978–1984[3]. מאיר מזהה השפעה של תורת ברג על לייטמן[4]. לייטמן עצמו אמר בריאיון בשנת 2001: "למדתי קצת גם אצל הרב ברג"[5]. בשנת 2008 הוא כתב כי היה במרכז לקבלה רק בהרצאת מבוא אחת בשנת 1980. לדבריו, לאחר שהתחיל ללמוד אצל הרב"ש, הוזמן ללמד את סגל מוריו של ברג לתקופה קצרה - דבר שהביאם לבסוף לעזוב את ברג ולעבור ללמוד אצל מורו, הרב אשלג[6].

בשנת 1983 יצא לאור ברוסית הספר "בעקבות הלב", ספר הקבלה הראשון שכתב לייטמן, עיבוד פופולרי לרעיונות הרב אשלג. לייטמן הכיר בינו לבין אשתו השנייה, פייגא, שאותה נשא הרב אשלג כשנה לפני פטירתו[7]. לאחר מותו ב-1991 החל אף לייטמן ללמד קבלה. הוא הקים את קבוצת "בני ברוך" לשם הפצת משנתו, שהוא עומד בראשה. ב-1997 התאגדה הקבוצה כעמותה.

בשנת 2004 קיבל לייטמן תואר דוקטור לפילוסופיה בעקבות לימודים בהתכתבות במכון לפילוסופיה המסונף לאקדמיה הרוסית למדעים[8], לאחר שסיים כתיבת דוקטורט בנושא "הקבלה כצורת הכרה אי-רציונלית", בהנחיית פרופ' פבל סמיונוביץ גורביץ[9]. בפרסומי "בני ברוך" הוא גם מציג עצמו כפרופסור לאונטולוגיה ולאפיסטמולוגיה[10]. בריאיון עמו אמר לייטמן כי דרגת הפרופסור ניתנה לו שלושה חודשים לאחר תואר הדוקטור, בהסתמך על פרסומיו הרבים בתחום ובתנאי שיבוא להרצות ברוסיה. התנאי לא קוים[11].

משנתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לייטמן פיתח משנה קבלית השואבת רבות מהרב אשלג. בהמשך לרב אשלג סובר לייטמן כי המצב האנושי הוא תולדה של התגוששות בין שני הכוחות ביסוד המציאות: הכוח החיובי, האלטרואיסטי, מקורו בבורא. הכוח השלילי, האגואיסטי, משכנו באדם. הדרך לאיזון המצב החברתי והאישי כרוכה בהגברת הכוח האלטרואיסטי על הכוח האגואיסטי, קרי במעבר מאהבת עצמו לאהבת הזולת. תהליך זה נקרא גם "השוואת הצורה לאל". הוראת שיטת תיקון היחסים בין האדם לזולתו זהו ייעודה של חכמת הקבלה, ויישומה יביא לגאולת האדם והעולם[12].

לייטמן מפרש את ההיסטוריה האנושית כהתפתחות "הרצון לקבל" האגואיסטי, מהצרכים הפרימיטיביים של הציידים-לקטים ועד לחברה השפע הטכנולוגית. בכל שלב הרצון ליהנות הניע את האדם לתור אחר דרכים חדשות לסיפוק עצמי. כפועל יוצא מכך התפתח שכלו. התפתחות הרצון האנושי ניצבת, אפוא, ביסוד המהפכות החקלאיות, החברתיות, הכלכליות והמדעיות. התעצמות הכוח האגואיסטי בחברה האנושית מובילה גם לחוסר איזון הולך וגובר בינה לבין הכוח האלטרואיסטי (הבורא). חוסר האיזון בין שני הכוחות הוא מקור הסבל האנושי. סבל זה מתבטא בתחושה של חוסר סיפוק מהחיים, דווקא לנוכח העושר ותרבות הפנאי הענפה במאה ה-21. לייטמן סבור שאותו סבל עתיד לעורר באדם את שאלת משמעות החיים, ה"מהווה את הפתח לחקר ולתיקון עצמי" ולבסוף להיכרות עם מקור חייו[12]. מעבר לתחום האישי, לדעת לייטמן חסרון לימוד הקבלה הוא הגורם לאסונות שחווה עם ישראל, לרבות השואה. עוד בהמשך לאשלג, שיטתו של לייטמן כוללת גם סממנים אפוקליפטיים והוא מזהיר כי אסונות נוספים יתרחשו גם בעתיד אם לא ילמדו קבלה ויעברו מאגואיזם לאלטרואיזם. לייטמן מפרש באופן דומה אסונות אקטואליים[13][14].

לדעת לייטמן דורנו הוא "הדור האחרון", דור הגאולה. בדור זה תבין האנושות שדרכם של המקובלים היא היחידה שאינה מובילה לקטסטרופה ולכן ישלטו בעולם המקובלים[15]. בשל תפיסתו בדבר ייעודה המכריע של הקבלה בתיקון העולם, מדגיש לייטמן את הצורך להפיץ את הקבלה במעגלים רחבים ככל האפשר, באנושות כולה. לייטמן מציג את הקבלה כ"תורת-על", הפונה לכל אדם באשר הוא - דתי, חילוני, יהודי או מאמין בדת אחרת - שבו התעוררה השאלה על משמעות חייו, "הנקודה שבלב". לדברי לייטמן המילה "ישראל" משמעותה "ישר כאל", דהיינו מי שמיישר את דרכו כלפי האל.

עוד הוא סובר שלימוד הקבלה נועד לתקן את הנפש, ואילו המצוות המסורתיות ביהדות נועדו לתיקון הגוף, כדי שעם ישראל יוכל לשרוד אלפיים שנות גלות. בימינו, כשחודש הקשר בין העם לארצו, יש להדגיש יותר את מצוות הנפש ופחות את מצוות הגוף[15]. כפועל יוצא מכך, בניגוד לשאר ממשיכי תורת הרב אשלג (להוציא ברג), מדגיש לייטמן במיוחד את חשיבות לימוד הקבלה ומפחית באופן יחסי בחשיבות קיום המצוות. כשנשאל אם הוא דתי, ענה לייטמן: "אני מקיים מצוות מתוקף העובדה שאני לוקח על עצמי תרבות של אומה". הוא מדגיש פעמים רבות שאלוהים הוא הטבע[11]. עוד קובע לייטמן כי הדת, בפרט היהדות, היא מנגנון פסיכולוגי-גלותי המיועד לשמור את החברה סגורה בתוך עצמה; בעתיד תתברר "ריקנותה של הדת וחוסר יכולתה לספק תשובה אמיתית לכלים הריקניים"[16]. עם זאת, בריאיון משנת 2017 אמר לייטמן שהוא אינו דורש מתלמידיו קיום מצוות משום שהדבר עלול להרחיקם, גם לאחר שנים של לימוד אצלו[17].

לייטמן מציג את הקבלה כ"מדע העל" של העתיד. לדבריו המדע נמצא ב"מבוי סתום" משום שהוא הגיע לקץ דרכו, והקבלה עתידה לרשת אותו ולהוביל את האנושות לגאולה[18]. על הקבלה כמדע ועל מפגשיו עם מדענים חיבר את הספר "קבלה, מדע ומשמעות החיים". המדע שבתורת הקבלה הוא "מדע חדש", המבוסס על "חוש שישי", שהוא "יחס אלטרואיסטי למציאות", ולא על חמשת החושים המוכרים, ובאמצעותו ניתן להבין את "המציאות העליונה"[19]. חוש זה מושג על ידי לימוד קבלה.

במהלך השנים קיים לייטמן מפגשים עם אישי ציבור, כגון מזכ"לית ארגון אונסקו, אירינה בוקובה, סגנית מזכ"ל האו"ם, ד"ר אשה-רוז מיגירו, וכן גופים בינלאומיים כגון מועצת החוכמה העולמית וטיפות של ידע, לפניהם הציג את השקפתו[20].

לייטמן תוקף את הפצת הקבלה בשיטות העידן החדש (תוך רמזים לפעילותו של שרגא ברג) ומתבטא בעד הצורך ב"ניקויה" של חוכמת הקבלה מכל הגשמה ובהרחקתה משיטות המיסטיות, המדיטציות, התרגילים והפעולות הגופניות שנקשרו בה. עם זאת, איננו נמנע מלהשתמש בכלי ניסוח ובערוצי הפצה של העידן החדש ותרבות הפנאי הישראלית[21]. חוקר הקבלה בועז הוס תיאר את התכונות המאפיינות את לייטמן וקבוצתו (לצד כלל הקבוצות הקבליות העכשוויות) כמתאימות לחלק מהמאפיינים של העידן החדש ושל רוחניות פוסט-מודרנית[22], על אף שלייטמן אינו נוקט בהמשגות ניו-אייג'יות מפורשות[23]: הציפייה לבואו של שינוי רוחני עולמי בטווח ההיסטורי הקרוב, ותחילתו של עידן היסטורי חדש; פסיכולוגיזציה של רעיונות דתיים; האמונה כי בכוח התודעה והרצון של האדם היחיד לגרום שינוי במציאות; הטענה שיש התאמה בין המדע המודרני והרעיונות הרוחניים, והשימוש בטרמינולוגיה מדעית ובנושאים מן המדע במשנה הרוחנית; ההתמקדות בפישוט הרעיונות ובהפצתם החוצה על חשבון ההבנה וההעמקה (ב"בני ברוך" מעודדים קריאה בכתבי הרי"ל אשלג גם למי שלא מבין את תוכנם).

בני ברוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – בני ברוך

לייטמן הקים את קבוצת "בני ברוך", על שמו של הרב ברוך אשלג. אנשי הקבוצה רואים בו את רבם ואת הסמכות היחידה בתורת אשלג. לייטמן ממעט במוצהר לפנות לקהל יהודי אורתודוקסי[11]. הקבוצה כללה בתחילה בעיקר עולים מחבר המדינות, ואחר כך התרחבה לקהלים נוספים. היא מפיצה את תורתה במגוון ערוצים וסגנונות לקהל הרחב, ובאופן אזוטרי יותר לחוג הפנימי. לפי דברי אנשי התנועה בשנת 2010, היו אז בישראל כ-50,000 איש הקשורים אליה באופן כלשהו[24] ומאות אלפים בעולם[25].

המעגל הפנימי של התנועה מנה ב-2010 כשלוש מאות משפחות[26]. החברים במעגל זה מגיעים מדי לילה, שבעה ימים בשבוע, לשיעור של לייטמן, בין השעות 6:00-3:00, ומיועד לגברים בעלי אישור כניסה[27]. לצד הלימוד הלילי, מצופה מאנשי המעגל הפנימי להתפרנס ולשלם עשירית משכר הנטו שלהם עבור הפצת משנתה של התנועה[28].

על פי אתר התנועה, השיעור הלילי מתורגם סימולטנית לשבע שפות[29]. מלבד זאת, בארכיון השיעורים ניתן לצפות בשיעורים הליליים מתורגמים סימולטנית לכ-12 שפות (נכון לשנת 2016)[30]. אתרים נוספים של התנועה כוללים מידע ב-36 שפות[31].

בספר "הערבוּת" ובמקורות נוספים מתאר לייטמן את היחסים הראויים לדעתו לחוג הלומדים[32]. בהמשך לתורת אשלג, יחסים אלו, המתאפיינים בתמיכה ובדאגה הדדית מכונים בפיו "ערבות הדדית". לדידו של לייטמן, ביחסים המתוקנים שבין לומדי הקבלה מתגלה המציאות הרוחנית. בהמשך למסורות חסידיות, על מנת לגלות את המציאות הרוחנית נדרשים החברים בקבוצה לביטול העצמי, קרי לביטול היחס האגואיסטי שלהם, קודם כול כלפי הקבוצה והרב שלה[33], ולאחר מכן כלפי שאר העולם[34].

תלמידיו של לייטמן התמודדו ברשימת "ביחד" בבחירות לעיריית פתח תקווה באוקטובר 2013[35]. הסיעה קיבלה 13.5% מקולות המצביעים, והפכה לסיעה הגדולה במועצת העירייה, עם ארבעה מנדטים[36]. לייטמן אמר כי אין בכוונתו להתמודד גם בבחירות לכנסת[17].

פעילות ההפצה של משנת לייטמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני ברוך מפיצים את משנתו של לייטמן באופן אינטנסיבי ובמגוון אמצעים. ספרי הקבוצה כוללים כמה רמות המיועדות לקהלי קוראים שונים. לייטמן וקבוצתו עוסקים גם בהדפסת כתביהם של הרב יהודה ליב והרב ברוך שלום אשלג, ומתחרים בממשיכים אחרים שלהם על הבלעדיות בהדפסת הכתבים[37]. בעבר הפיצה התנועה חינם עיתון דו-שבועי בן 12 עמודים בשם "קבלה לעם".

לבני ברוך פעילות ענפה באינטרנט. תורתו של לייטמן מופצת באתרים ב-36 שפות[38].

לקבוצה חברת הפקת סרטים בשם "ARI Films". בנובמבר 2008 הושק ערוץ הקבלה המשודר ממרכז "בני ברוך" באמצעות הטלוויזיה בלוויין ובכבלים, כולל שידורים חוזרים בשבתות ובמועדי ישראל. הערוץ משדר גם תוכניות מקור למבוגרים ולילדים. רוב התוכניות בערוץ פתוחות לקהל הרחב, אך חלקן מיועדות למעגל הפנימי והצפייה בהן דורשת קוד[24].

ללייטמן תוכנית שבועית ברדיו ללא הפסקה. הוא מרבה להתראיין בתקשורת הבינלאומית והישראלית ומפרסם בקביעות טורים בעיתונות[39] בתשלום[17].

התנועה מקיימת מדי שנה בפברואר קונגרס עולמי במשך שלושה ימים. בקונגרס של 2008 השתתפו כ-3,000 איש, ובזה של 2010 כ-6000. אנשי התנועה מקימים "בתי קבלה לעם" ביישובים בישראל[24]. בראשית 2016 נמנו באתר התנועה כשלושים סניפים.

בני ברוך מפעילים גם את "המכון למחקר ע"ש הרב אשלג" (באנגלית ARI: Ashlag Research Institute), "האקדמיה לקבלה" ומכללת "קבלה לעם".

דרך נוספת בה מפיצה קבוצת "בני ברוך" את רעיונותיה היא באמצעות "תנועת הערבות". ארגון זה הוקם על ידי "בני ברוך" בתקופת המחאה החברתית בישראל, בקיץ 2012, והשתלב בגל ההפגנות[40].

הפולמוס סביב לייטמן ובני ברוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ללייטמן ולקבוצתו קמה התנגדות מצד חוקרים, וכן מצד רבנים ומקובלים. הביקורת עוסקת בדרך הלימוד ובעומקו, בהתאמת הלימוד לקהל היעד שאותו מלמד לייטמן ובדרך התנהלות התנועה.

חוקר הקבלה פרופ' משה אידל אמר שהוא "לא יודע מה הוא (לייטמן) עושה, ולא בטוח שיש מי שמבין. באקדמיה מניחים שיש הרבה סוגים של קבלה, יש היסטוריה לקבלה, יש חילוקי דעות ויש ויכוחים, בעוד שאצלו הקבלה זה דבר מאוחד וברור. אנחנו מאוד משתדלים להבין - והוא כבר הבין". בתשובה לשאלה "עד כמה התיאור שלהם את הקבלה קרוב למה שאתה מכיר כקבלה?" ענה אידל: "קירבה מינימלית... ודאי שאפשר למצוא בקבלה עניינים של יחסים מתוקנים, אבל יש דברים אחרים שהם לאין ערוך יותר חשובים ולא מופיעים פה בכלל: למשל הדגשה על ייחוד העם היהודי ופרו ורבו"[41].

בין הרבנים המבקרים את לייטמן: הרב שלמה אבינר, הרב ארז משה דורון[42], הרב אורי שרקי[43], הרב יובל שרלו[44] והרב יעקב אריאל[45].

מספר מקובלים, חלקם תלמידי הרב ברוך שלום הלוי אשלג, יצאו, במפורש או ברמז, נגד לייטמן וקבוצתו. חלקם כללו את הביקורת נגד לייטמן עם הביקורת על שרגא ברג, ותקפו את פעולתם של השניים להפצת תורת הקבלה תוך ביטול האזוטריות (מובנות לקהל אליטיסטי מצומצם בלבד) שלה.

המרכז הישראלי לנפגעי כתות והארגון החרדי "יד לאחים" ייחסו ל"בני ברוך" מאפיינים כיתתיים. במאי 2010 הגישה בני ברוך תביעה בסך 700 אלף ש"ח נגד המרכז לנפגעי כתות ונגד מנכ"לית הארגון, דנית קרן, בעקבות ראיון שבו עסקה קרן בגואל רצון ובבני ברוך. התביעה הסתיימה בגישור שקיבל תוקף של פסק דין במסגרתו פרסמו קרן והמרכז לנפגעי כתות הבהרה על פני חצי עמוד בעיתון ישראל היום, ובה התנצלו וכתבו כי לא הייתה להם כוונה לייחס לבני ברוך מעשים פליליים או להשוותם לגורמים עברייניים[46]. בנוסף, המרכז הישראלי לנפגעי כתות התחייב להסיר את שמה של עמותת בני ברוך מכל פרסומיו[47]. עם זאת, באוגוסט 2017 פרסם המרכז שוב באתרו טענות כלפי הקבוצה, לאחר שלדבריו צבר מידע נוסף לגביה[48].

תומר פרסיקו כתב כי בהתבסס על טענותיו של בן-טל, הוא מניח שהמאפיינים הכיתתיים של התנועה מתרככים ככל שהיא צוברת אוהדים, והיא חווה מעבר מקבוצה מסורה בעלת היררכיה נוקשה לזרם, "וכפי הנראה זרם חשוב", שמטבעו יש לו קהל רחב שאינו בהכרח אדוק[49]. הדבר התבטא בהקלה ובהגמשה של התקנות הקפדניות, והתאפשרה קליטה של בעלי מחויבות מעטה לדרך 'בני ברוך'. במקביל, יש גורמים המעוניינים לשמור על המבנה הישן. פרסיקו העריך כי התנועה מצויה ב"צומת דרכים" בעניין זה, ולמרות התגמשותה "יש עוד דרך לעשות כדי שהתנועה תיפטר מכמה מאפיינים כיתתיים"[50]. ככלל, תנועת "בני ברוך" מתנערת מהניסיון לייחס לה מאפיינים כיתתיים ונוהגת לתבוע דיבה על כל פרסום שמייחס לה מאפיינים כאלה. בחלק מהמקרים נמנעו כלי תקשורת מפרסום כתבות או הסירו מהאינטרנט כתבות שפורסמו, עקב חשש מתביעה.

ב-15 בנובמבר 2017 שידרה התוכנית 'שטח הפקר' בערוץ התאגיד תחקיר על אודות בני ברוך. התחקיר הציג עדויות שלפיהן ראשי הקהילה שולטים בחיי חסידיהם האדוקים, מחזיקים בעמדות שוביניסטיות לגבי מעמד האישה והסתירו מקרה בו אחד מחברי הקבוצה התאבד[51]. בתגובה לפרומו לתחקיר, פרסמו בני ברוך בערוץ היוטיוב שלהם תגובה של יועצם המשפטי, חנוך מילביצקי[52].

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לייטמן חיבר כ-30 ספרים בתחום הקבלה בעברית, רוסית, אנגלית, גרמנית, ספרדית ובשפות אחרות, שהופיעו בהוצאת תנועתו. בהם:

  • קבלה מדע ומשמעות החיים – הספר מתאר מפגש בין מדענים שהשתתפו בסרט "בליפ" לבין מיכאל לייטמן.
  • הדור האחרון – חלקו הראשון של הספר מכיל את הסבריו של לייטמן על משנתו החברתית של הרב יהודה אשלג ועמידה על הרלוונטיות של דבריו לימינו. בחלקו השני הובאו טקסטים מקבלת המאה העשרים.
  • שני המאורות הגדולים – הספר מציג קווי דמיון בתפיסת עולמם הרוחנית-הגותית של הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב יהודה לייב הלוי אשלג. בספר זה מוצג במובלט לייטמן בתואר "הרב", ותנועת בני ברוך מוצגת בו כ"ישיבת בני ברוך". מתוך רצון להפיץ את הספר בקרב תלמידי הרב קוק, פנה לייטמן, שלא כבשאר ספריו, לכמה מרבני זרם זה וקיבל מהם הסכמות לספר (ההסכמות מופיעות במהדורה הראשונה של הספר). ואולם הרב יעקב אריאל והרב דב ליאור חזרו בהם בפומבי מהסכמות אלו ואמרו כי הוטעו כאשר נתנו אותן ולא היו מודעים באופן מלא להשקפותיו של לייטמן[53][54]. לעומתם, הרב משה צוריאל לא משך את הסכמתו.
  • מגדל בבל הקומה האחרונה – ספר שכתב לייטמן יחד עם ארווין לאסלו, הוגה דעות העוסק בנושא "המשבר העולמי". בספר הזה הם מציגים עובדות המראות לטענתם שהאנושות מצויה בעיצומו של משבר, ומציעים כפתרון את השמירה על "חוק האהבה והנתינה".
  • בעקבות הלב – ספר זה מאגד כתבים שחוברו במהלך תקופה רגשית סוערת בחייו של מיכאל לייטמן. הספר מתאר את התהליכים שעל האדם לעבור כדי להגיע להשגה רוחנית, וכן פרק בו מתאר לייטמן את המסלול שעבר בדרכו להשגה רוחנית.
  • ריאיון עם העתיד – אסופת מאמרים בדבר הקשר בין הקבלה למציאות ועל חשיבות לימוד הקבלה כפתרון לבעיות האנושות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: מיכאל לייטמן
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מיכאל לייטמן

אתרים של תנועת "בני ברוך - קבלה לעם" ומיכאל לייטמן

קישורים אחרים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיכאל לייטמן, קבלה מדע ומשמעות החיים, ישראל 2005, עמ' 20
  2. ^ 'בני ברוך' – סיפורה של קבוצה דתית חדשה, עמ' 154, הערה 21
  3. ^ Jody Myers, Kabbalah and the Spiritual Quest: The Kabbalah Centre in America, London 2007, p. 60
  4. ^ יונתן מאיר, "גילוי וגילוי בהסתר", עמ' 191
  5. ^ נרי ליבנה, בלי כסף, בלי קמיעות, הארץ, דצמבר 2001
  6. ^ קבלה או עסק?, הבלוג של מיכאל לייטמן, 21 ביולי 2008
  7. ^ יונתן מאיר, "גילוי וגילוי בהסתר", עמ' 158 והערה 217 בעמ' 191
  8. ^ המכון לפילוסופיה
  9. ^ צילום הדיפלומה באתר "בני ברוך" (גרסת ארכיון בארכיון האינטרנט)
  10. ^ על סתירה בעניין התואר והדרגה בפרסומי בני ברוך ראה יונתן מאיר, "גילוי וגילוי בהסתר", הע' 288
  11. ^ 1 2 3 עמוס שביט, "אולטרה לייטמן", המוסף לשבת, ידיעות אחרונות, 30 ביולי 2010 עמ' 23
  12. ^ 1 2 'בני ברוך' – סיפורה של קבוצה דתית חדשה, עמ' 155
  13. ^ יונתן מאיר, "גילויים חדשים על ר' יהודה אשלג", קבלה כ (תשס"ט), עמ' 360, הערה 64
  14. ^ 'בני ברוך' – סיפורה של קבוצה דתית חדשה, עמ' 167
  15. ^ 1 2 'בני ברוך' – סיפורה של קבוצה דתית חדשה, עמ' 157
  16. ^ מיכאל לייטמן, קבלה, מדע ומשמעות החיים, עמ' 191
  17. ^ 1 2 3 יהודה יפרח, התגלות בדרך הלימוד, מקור ראשון, מוסף "שבת", 31 במרץ 2017
  18. ^ 'בני ברוך' – סיפורה של קבוצה דתית חדשה, עמ' 156
  19. ^ הציטוטים מתוך לייטמן, קבלה, מדע ומשמעות החיים, עמ' 187–191
  20. ^ אודות, באתר של לייטמן
  21. ^ יונתן מאיר, "גילוי וגילוי בהסתר", עמ' 195
  22. ^ Huss, "The New Age of Kabbalah", pp. 111-121
  23. ^ Huss, "The New Age of Kabbalah", pp. 112-113
  24. ^ 1 2 3 'בני ברוך' – סיפורה של קבוצה דתית חדשה, עמ' 161
  25. ^ תומר פרסיקו, 'פגישה עם הרב לייטמן, מאי 2010
  26. ^ 'בני ברוך' – סיפורה של קבוצה דתית חדשה, עמ' 160–161
  27. ^ 'בני ברוך' – סיפורה של קבוצה דתית חדשה, עמ' 150
  28. ^ בן טל, עמ' 169
  29. ^ מהו שיעור הקבלה היומי?, באתר התנועה
  30. ^ ארכיון השיעורים
  31. ^ קישורים לשפות, באתר התנועה
  32. ^ יונתן מאיר מעריך שהספר נכתב לחברי הקבוצה הפנימית ולא יועד במקורו להפצה מחוץ לה
  33. ^ ספר הערבות, עמ' 112, 114, 204
  34. ^ ספר הערבות, עמ' 198, 211
  35. ^ תומר פרסיקו, 'בני ברוך' נכנסים לפוליטיקה, ספטמבר 2013
  36. ^ שבתי בנדט‏, הסיעה המפתיעה שניצחה בפתח תקווה, באתר וואלה!‏, 24 באוקטובר 2013
  37. ^ יונתן מאיר, "גילוי וגילוי בהסתר", עמ' 168–169
  38. ^ אתר בני ברוך
  39. ^ קבלה לעם, באתר ynet
  40. ^ בבלוג של לייטמן ובראיון של חוקר התנועה, שי בן טל, באתר של תומר פרסיקו
  41. ^ אורי בלאו, קבלה לעם, ומיליונים לקופה, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2012
  42. ^ ארז משה דורון, ‏"קבלה לעם?", באתר כיפה, ז סיון תשס"ז
  43. ^ קבלה לעם, באתר שיעורי הרב אורי שרקי
  44. ^ יובל שרלו, ‏קבלה לעם, באתר כיפה, כ"ב סיון תשס"ז
  45. ^ אגודת "בני ברוך", שאל את הרב, אתר ישיבה.
  46. ^ "הודעת התנצלות"' ישראל היום, 27 בספטמבר 2011, עמ' 21
  47. ^ פסק הדין ת"א (מחוזי תל אביב) 20693-05-10 עמותת בני ברוך נגד גב' דנית קרן והמרכז הישראלי לנפגעי כתות בע"מ
  48. ^ בני ברוך / קבלה לעם / לייטמן, אוגוסט 2017, באתר המרכז הישראלי לנפגעי כתות (תאריך אחזור: 31 בדצמבר 2017)
  49. ^ תומר פרסיקו, פגישה עם הרב לייטמן
  50. ^ תומר פרסיקו, תביעת ענק הוגשה נגד תנועת "בני ברוך"
  51. ^ סרטונים שטח הפקר - סודות הקבלה, כאן 11, 15 בנובמבר 2017
  52. ^ סרטונים תגובת עו"ד חנוך מילביצקי, היועץ המשפטי של "קבלה לעם", קבלה לעם, 15 בנובמבר 2017
  53. ^ הרב יעקב אריאל, אגודת בני ברוך, אתר ישיבה
  54. ^ הרב דב ליאור, אגודת בני ברוך, באתר ישיבה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מיכאל_לייטמן&oldid=38467978"