מיכאל ששר

מיכאל ששר
	אין תמונה חופשית
לידה	5 בפברואר 1933; ברלין, גרמניה הנאצית
פטירה	25 במאי 2006 (בגיל 73); ירושלים, ישראל
שם לידה	מיכאל שרשבסקי
מדינה	ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים

מיכאל ששר (שרשבסקי) (5 בפברואר 1933 - 25 במאי 2006, ט' בשבט ה'תרצ"ג - כ"ז באייר ה'תשס"ו) היה עיתונאי ואיש הגות ישראלי^[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאל ששר נולד בברלין בגרמניה לד"ר שמעון שרשבסקי ולאלפרידה לבית דוד, ובהיותו בן שנתיים עלתה משפחתו לארץ ישראל^[1].

בשנות החמישים היה ששר שליח תנועת בני עקיבא בשווייץ ובאוסטריה, חבר בגרעין נח"ל בקיבוץ סעד, ובין ראשוני המבקרים ברוסיה הסובייטית שמעבר למסך הברזל, בזמן שהיה סטודנט באוניברסיטה העברית^[2]^[3]. בשנת 1954 החל לכתוב מאמרים בעיתון הצופה^[4], ואחר כך עבד ככתב בעיתון^[5]. בשנת 1965 מונה לסגן עורך מוסף הארץ. בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים שימש כדובר הממשל הצבאי ביהודה ושומרון^[6], אחר כך היה קונסול ישראל בניו יורק ב-1974 מונה כדובר משרד ההסברה^[7]. בהמשך היה ששר כותב הנאומים והיועץ התקשורתי של נשיא המדינה, אפרים קציר^[8].

ששר כתב ספרים רבים ובהם ספרי ראיונות עם אישים רבי השפעה על החברה הישראלית, ביניהם ישעיהו ליבוביץ שששר היה מקורבו וראה עצמו כתלמידו. חלק מספריו תורגמו לאנגלית, צרפתית, גרמנית, וצ'כית. חלק מספריו פורסמו בהוצאת הספרים שהקים - ”ששר”. ספרו האחרון "ליבוביץ - כופר או מאמין", סוקר את תורתו של ליבוביץ. הוא כולל ראיונות אחרונים אתו, העוסקים בעתיד מדינת ישראל, הלכה ודמוקרטיה, יהדות, נצרות, מדע ותנ"ך. הספר סוקר את הספרים שכתב ליבוביץ, הספרים שנכתבו עליו ופרשות הקשורות אליו^[9].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לאסתר^[10], ונולדו להם חמישה ילדים.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

1955 - "בין ספר וספר"^[11]
1960 - "ישראלי במוסקבה"^[12]
"אירופה מדריך שימושי"
1987 - "ישעיהו ליבוביץ - על עולם ומלואו" (הוצאת כתר).
1990 - "חיים כהן - שופט עליון" (הוצאת כתר)^[13].
1990 - "פסיפס - על הוגים וספרים" (הוצאת ירון גולן).
1992 - "גנדי - שיחות עם רחבעם זאבי" (הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד).
1992 - "ישראלי בדונייצק - ימים נוראים באוקראינה".
1992 - "סמבטיון", ספר על חגים וזמנים, (הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד).
1993 - "לחצות את הקו", האוטוביוגרפיה של ברברה טאופר כפי שסופר לששר (ספרית מעריב)
1995 - "מדוע מפחדים מישעיהו ליבוביץ?" (הוצאת ידיעות אחרונות).
1996 - "הרב הלורד - שיחות עם עמנואל יעקובוביץ" (הוצאת ששר)
1996 - "הביצה הלבנונית: משל"ג ל'ענבי זעם'"
1997 - "מלחמת היום השביעי: יומן הממשל הצבאי ביהודה ושומרון (יוני-דצמבר 1967)" (ספרית פועלים)
1997 - "כחלום יעוף - תרומת יהודי גרמניה לחיים הדתיים בארץ ישראל (הוצאת ששר)
1999 - "מי אתה אדגר ברונפמן? שיחות עם מיכאל ששר (הוצאת ששר).
2002 - "גרמניה ואני - (הוצאת ששר).
2002 - "ליבוביץ - כופר או מאמין?" (הוצאת כתר)^[14].

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאל ששר (שרשבסקי}, אמונה מעורטלת ללא "תועלת", זמנים, 11 באוקטובר 1954
מיכאל ששר, "היהדות המתקדמת" והרמב"ם, מעריב, 12 בספטמבר 1974
מיכאל ששר, זוהמה מן הקוף, כותרת ראשית, 24 במרץ 1983
מיכאל ששר, גולדה והרב: "פגישת פיסגה קשה בניו־יורק", מעריב, 1 באפריל 1986
מיכאל ששר, ליבוביץ זוכר, כותרת ראשית, 16 באפריל 1987
מיכאל ששר, מצוות השמחה, מעריב, 9 במרץ 1990
מיכאל ששר, מחלוקת לשמה, באתר הארץ, 13 במרץ 2001
מיכאל ששר, על הביטוי "יודונאצים", באתר הארץ, 7 במאי 2002

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרים של מיכאל ששר, באתר סימניה
מיכאל ששר נ' וסטי 1992 בע"מ ואח', באתר העין השביעית, 14 במאי 2006
מיכאל ששר מראיין את ישעיהו ליבוביץ (בגרמנית), באתר יוטיוב
מיכאל ששר (1933-2006), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² יאיר שלג, העיתונאי והסופר מיכאל ששר הובא למנוחות בירושלים, באתר הארץ, 26 במאי 2006
^ סטודנטים דתיים לבריה"מ, על המשמר, 2 באוקטובר 1959
^ מיכאל ששר, סוכות במוסקבה, הצופה, 24 בספטמבר 1961
^ לדוגמה:מיכאל ששר, התלמוד בבית הספר התיכון, הצופה, 3 בדצמבר 1954
מיכאל ששר, שבת במקוה ישראל, הצופה, 23 ביולי 1954
^ כתבה שלו מ-1962 בךגוריון ביטל תכניתו לחופשה ממושכת בשדה בוקר בגלל המצב המדיני-ביטחוני, הצופה, 27 בספטמבר 1962
^ המתנחלים מרוצים, למרחב, 4 ביוני 1968
דני רובינשטיין, הדברים ה"מוזרים" של השלוטון הישראלי בשטחים, דבר, 15 במרץ 1970
^ מיכאל ששר דובר משרד ההסברה, מעריב, 25 בנובמבר 1974
^ אנדרטת המהפך הפרסונלי, דבר, 14 ביולי 1978
^ ליבוביץ גילם את עומק הניגודים הישראליים, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2001
^ עמית בן-ארויה, אלמנתו של הסופר מיכאל ששר תקבל 20 אלף שקל מ"ווסטי" בגין הפרת זכויות יוצרים, באתר TheMarker‏, 1 באפריל 2008
^ ספרים חדשים, הארץ, 4 בנובמבר 1955
^ רובל לנפש מת -ישראלי במוסקבה, "העולם הזה", גיליון 1262 מ-15 בנובמבר 1961, עמוד 23
^ אברהם בלאט, המשפטן הכלוא בקונכיית הרציונליזמוס, מעריב, 16 ביוני 1989
^ מירון ח. איזקסון, בחיפוש אחר תובנות חדשות או חולשות נחבאות, באתר הארץ, 23 בפברואר 2003

[הארץ-1] ¹ ² יאיר שלג, העיתונאי והסופר מיכאל ששר הובא למנוחות בירושלים, באתר הארץ, 26 במאי 2006

[2] סטודנטים דתיים לבריה"מ, על המשמר, 2 באוקטובר 1959

[3] מיכאל ששר, סוכות במוסקבה, הצופה, 24 בספטמבר 1961

[4] לדוגמה:מיכאל ששר, התלמוד בבית הספר התיכון, הצופה, 3 בדצמבר 1954
מיכאל ששר, שבת במקוה ישראל, הצופה, 23 ביולי 1954

[5] כתבה שלו מ-1962 בךגוריון ביטל תכניתו לחופשה ממושכת בשדה בוקר בגלל המצב המדיני-ביטחוני, הצופה, 27 בספטמבר 1962

[6] המתנחלים מרוצים, למרחב, 4 ביוני 1968
דני רובינשטיין, הדברים ה"מוזרים" של השלוטון הישראלי בשטחים, דבר, 15 במרץ 1970

[7] מיכאל ששר דובר משרד ההסברה, מעריב, 25 בנובמבר 1974

[8] אנדרטת המהפך הפרסונלי, דבר, 14 ביולי 1978

[9] ליבוביץ גילם את עומק הניגודים הישראליים, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2001

[10] עמית בן-ארויה, אלמנתו של הסופר מיכאל ששר תקבל 20 אלף שקל מ"ווסטי" בגין הפרת זכויות יוצרים, באתר TheMarker‏, 1 באפריל 2008

[11] ספרים חדשים, הארץ, 4 בנובמבר 1955

[העולםהזה1-12] רובל לנפש מת -ישראלי במוסקבה, "העולם הזה", גיליון 1262 מ-15 בנובמבר 1961, עמוד 23

[13] אברהם בלאט, המשפטן הכלוא בקונכיית הרציונליזמוס, מעריב, 16 ביוני 1989

[14] מירון ח. איזקסון, בחיפוש אחר תובנות חדשות או חולשות נחבאות, באתר הארץ, 23 בפברואר 2003

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]