מילט ג'קסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מילט ג'קסון
מילט ג'קסון בהופעה בסיאטל, 1980
מילט ג'קסון בהופעה בסיאטל, 1980
לידה 1 בינואר 1923
דטרויט, מישיגן, ארצות הברית
פטירה 9 באוקטובר 1999 (בגיל 76)
ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה מילטון ג'קסון
מקום קבורה בית הקברות וודלואן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות שנות ה-40שנות ה-90
מקום לימודים אוניברסיטת המדינה של מישיגן עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מוזיקאי, מלחין
סוגה ג'אז, בי בופ, הארד בופ, פוסט-בופ ג'אז מודאלי, הזרם השלישי
כלי נגינה ויברפון, פסנתר
חברת תקליטים בלו נוט, אטלנטיק רקורדס, וורנר רקורדס, אימפולס רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיתופי פעולה בולטים ג'ון לואיס, קני קלארק, ריי בראון, פרסי הית', צ'ארלי פארקר, מיילס דייוויס, ג'ון קולטריין, ג'יי ג'יי ג'ונסון
פרסים והוקרה אמני הג'אז של NEA עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מילטון (מילט) ג'קסון (Milton (Milt) Jackson;‏ 1 בינואר 1923 - 9 באוקטובר 1999) היה מוזיקאי ג'אז, אחד מנגני הויברפון המשפיעים ביותר ואחד מן הדמויות החשובות ביותר בזרם ההארד בופ.

נגינתו התאפיינה בקצב איטי יחסית, כמו כן פיתח את הנגינה ההרמונית בוויברפון (ששימש עד אליו בעיקר ככלי קצב), תוך השפעות של בלוז 12 תיבות וגוספל. קיימות מספר הקלטות בהן ג'קסון שר ומנגן בפסנתר. ג'קסון כונה גם "בגס" (Bags) והופיע והקליט לעיתים תחת כינוי זה, כך גם נקרא הקטע המוכר ביותר שהלחין, Bags' Groove, שהפך לסטנדרט.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'קסון, יליד דטרויט, גדל בבית בו נשמעה תדיר מוזיקת גוספל ובלוז ושר במקהלת הכנסייה מגיל צעיר. הוא ניסה לנגן בפסנתר, אך לבסוף נשבה בקסמו של הוויברפון.

ג'קסון התגלה על ידי דיזי גילספי, אשר שכר אותו לתזמורת הביג בנד שלו ב-1946 לאחר שראה אותו מופיע במועדון בדטרויט. באותה עת ניגן ג'קסון במקביל גם עם ת'לוניוס מונק, וודי הרמן, קנונבול אדרלי וצ'ארלי פארקר והיה לנגן הוויברפון הראשון שניגן בי בופ. במסגרת הביג בנד של גילספי ניגן ג'קסון בחטיבת הקצב יחד עם ג'ון לואיס (פסנתר), פרסי הית' (קונטרבס) וקני קלארק (תופים). הרביעייה ניגנה כיחידה נפרדת והובילה את המעברים, כאשר חטיבת כלי הנשיפה נחה מנגינה רבת-עוצמה. החל משנת 1950 נודעה הרביעייה כ"רביעיית מילט ג'קסון" וסביב 1952 נפרדה מהביג בנד ויצאה לדרך עצמאית כרביעיית הג'אז המודרני. הלהקה פעלה במשך למעלה מ-20 שנה, עד שג'קסון יצא לקריירת סולו ב-1974 והתאחדה ב-1981.

לאחר התפרקותה הזמנית של רביעיית הג'אז המודרני ניגן ג'קסון עם אמנים רבים בהרכבים שונים, בהם מספר שיתופי פעולה עם נגן הבס רון קרטר ונגן הגיטרה ג'ו פס, הקליט והופיע עם קולמן הוקינס ומיילס דייוויס. ב-1981 הקליט דואו עם הפסנתרן אוסקר פיטרסון (Ain't But a Few of Us Left) וב-1983 הקים תזמורת שגרעינה, בנוסף אליו, נגן הטרומבון ג'יי ג'יי ג'ונסון ונגן הבס ריי בראון בהשתתפות נגנים מתחלפים רבים ושונים (Jackson, Johnson, Brown & Company). הוא הקליט מחוות לת'לוניוס מונק ודיוק אלינגטון ושיתף פעולה עם אמנים שאינם מסצנת הג'אז כבי בי קינג וריי צ'ארלס.

פרסים והערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'קסון קיבל תואר דוקטור לשם כבוד ממכללת ברקלי למוזיקה ובשנת מותו, 1999, נבחר על ידי קוראי המגזין דאון ביט להיכל התהילה של הג'אז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מילט ג'קסון בוויקישיתוף