מיקרונזיה (אזור)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיקומה של מיקרונזיה.

מיקרונזיהיוונית: μικρος - "קטן" וνησος - איים דהיינו, איים קטנים) - שם אזור באוקיינוס השקט הנמצא מזרחית לפיליפינים, צפון מזרחית לאינדונזיה, צפונית לפפואה ניו גיני ומלנזיה וצפון מערבית לפולינזיה. באזור מיקרונזיה כ-2,000 איים והוא משתרע על שטח של 7,000,000 קמ"ר.

גאוגרפיה והיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור זה של אוקיאניה כולל מאות איים קטנים.

השם "מיקרונזיה" הוצע לראשונה בשנת 1831 על ידי ז'ול דומון ד'אורוויל על מנת לאפיין אזור זה. קודם לכן נחשבו האיים חלק מ"פולינזיה".

מבחינה פוליטית, מחולקת לשמונה טריטוריות:

זמן קצר לאחר גילוי האיים על ידי מגלי ארצות אירופיים הפכו מרבית האיים למושבות. גואם, איי מריאנה ואיי קרוליין (לימים מיקרונזיה ופלאו) הפכו מושבה ספרדית.

בסוף המאה ה-19 חולקו האיים בין ארצות הברית (אשר כבשה את גואם במסגרת מלחמת ארצות הברית–ספרד של 1898, ותפסה את האי וייק), גרמניה שהשתלטה על נאורו, ורכשה את איי מרשל ואיי מריאנה הצפוניים מספרד, והאימפריה הבריטית אשר שלטה באיי גילברט (לימים קיריבטי).

במהלך מלחמת העולם הראשונה נלקחו האיים שהיו בשליטת האימפריה הגרמנית ממנה, ועברו למנדט חבר הלאומים. נאורו הפכה למנדט של אוסטרליה, ושאר הטריטוריות למנדט יפני.

עם תום מלחמת העולם השנייה עברו האיים להיות נאמנות של ארצות הברית מטעם ארגון האומות המאוחדות.

למעט גואם והאי וייק שהן טריטוריות של ארצות הברית, ואיי מריאנה הצפוניים הנחשבים מושבה (Commonwealth) של ארצות הברית, יתרת איי מיקרונזיה הם כיום מדינות עצמאיות.

שפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפות המקומיות של התושבים המיקרונזים (שקדמו להתיישבות האירופאית) שייכות למשפחת השפות האוסטרונזיות, וכמעט כולן שייכות לתת משפחת השפות האוקיאניות של משפחת שפות זו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]