מישל ליריס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מישל ליריס
Michel Leiris
צילום דיוקן מ-1984
לידה 20 באפריל 1901
הרובע השישה-עשר של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בספטמבר 1990 (בגיל 89)
Saint-Hilaire, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Julien Michel Leiris
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פר לשז עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים תיכון ז'אנסון-דה-סאי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי סוריאליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Louise Leiris עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Grand prix national des Lettres עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מישל לייריס (בצרפתית: Michel Leiris 20 באפריל 1901, פריז30 בספטמבר 1990, איל-דה-פראנס) היה אתנוגרף וסופר צרפתי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לייריס סיים את לימודי פילוסופיה בשנת 1918, תקופה מסוימת הוא התעניין בלימודי כימיה אך מהר מאוד עזב את הלימודים. בשנים 19211924 הוא התקרב למקס ז'אקוב ואנדרה מסון דרכו הפך להיות סוריאליסט וכתב מספר יצירות שפורסמו בירחון סוריאליסטי.

בשנת 1930 השתתף לייריס במשלחת צרפתית לאפריקה שחזרה רק כעבור ארבע שנים. בעקבות התנסויותיו במהלך סיור זה, כתב לייריס ספר בשם L’Afrique fantôme. עם חזרתו לפריז, הוא התחיל לעבוד במוזיאון האדם, שם עבד עד לשנת 1971. בהיותו עובד מוזיאון הוא התקרב לדבורה ליפשיץ ועזר לה גם כאשר היא פוטרה מהעבודה.

החל משנת 1937 הוא היה פעיל בחוג סוציולוגי שהוקם על ידי ז'ורז' בטאיי.

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה השתתף לייריס במשלחת נוספת למושבות צרפתיות באפריקה. הוא התנגד לפעילות הצרפתית החל מתחילת הלחימה במלחמת העצמאות של אלג'יריה.

ב-1948 הביע תמיכה בציונות ובלח"י, "שנאבק באימפריאליזם האנגלי לא רק כאויב של העם היהודי, אלא גם כמדכא של העם הערבי"[1].

בשנת 1977, ליריס חתם על עצומה שניסח מישל פוקו בנוגע לדה-קרימינליזציה של יחסי מין בהסכמה עם קטינים (מתחת לגיל 15 - גיל ההסכמה בצרפת).

בשנת 1992 פורסם ספר אוטוביוגרפי בו תיאר מספר רב של אמנים עמם נפגש במהלך חייו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ימי גברות מאת מישל לאריס. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1984.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מישל ליריס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mathieu Bouchard, Les intellectuels et la question palestinienne (1945-1948), Confluences Méditerranée 2010/1 (מס' 72), עמודים 27-19, 2010