מכון התקנים הישראלי
 | |||
 | |||
| בניין מכון התקנים | |||
| מידע כללי | |||
|---|---|---|---|
| מדינה |
ישראל  | ||
| משרד אחראי | משרד הכלכלה והתעשייה | ||
| תאריך הקמה | 1923 | ||
| חוק | חוק התקנים, התשי"ג-1953 | ||
| מטה מרכזי | רמת אביב | ||
| עובדים | 720 | ||
| תקציב | הכנסות: 380 מיליון ש"ח | ||
|
(למפת גוש דן רגילה)   מכון התקנים הישראלי
 | |||
| קואורדינטות | 32°06′35″N 34°48′09″E / 32.1097°N 34.8026°E | ||
 | |||
  | |||
מכון התקנים הישראלי (הידוע בראשי התיבות "מת"י") הוא גוף סטטוטורי הפועל על פי הסמכויות שמעניק לו חוק התקנים, התשי"ג-1953[1]:
מטרת המכון היא תקינה והבטחת רמה נאותה של טיב המצרכים, אם בקביעת תקנים ואם בדרך אחרת, ורשאי הוא, בין השאר, לערוך מחקרים, סקרים ובדיקות של חמרים, מוצרים ומיתקנים, לאשר מיפרטים וכללים טכניים ולעודד את השימוש בהם, ולקיים השגחה על ייצור מצרכים בהתאם לכללים שקבע וכן לעסוק באיסוף מידע, מיונו והפצתו.
הגופים האחראים לקביעת מדיניותו של המכון נושאים אופי ציבורי: הגוף העליון הוא ה"וועד הפועל" (הדירקטוריון). בוועד הפועל מיוצגים כלל מגזרי המשק והחברה. יושבת ראש המכון מאז 2020 היא גלית אבישי ומנכ"ל המכון מאז אוגוסט 2019 הוא גלעד גולוב.[2] למכון כ־720 עובדים, והכנסותיו השנתיות עומדות על כ־380 מיליון ש"ח.[3]
לשם ביצוע המשימות המוטלות עליו, פועל מכון התקנים בשלושה תחומים עיקריים: תקינה, בדיקות מעבדה והתעדה של מוצרים ושירותים. בנוסף,יש למכון מכללה לניהול, איכות ותקינה המבצעת הכשרות למקצועות השונים הקשורים לפעילות המכון.
פעילות המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטרת פעילותו של המכון בתחום התקינה והכנת התקנים היא: הגנה על הצרכן מפני מוצרים פגומים, הבטחת בטיחותו ובריאותו, שמירה על איכות הסביבה ופישוט תהליכים לשיפור התקשורת בין הספק ללקוח.
התקן הישראלי הוא מסמך המפרט דרישות טכניות החלות על מוצר, או על שירות, או על תהליך, כדי שיתאימו לייעודם. כן דן התקן בתכונות המוצר, השירות או התהליך. את הכנת התקנים מרכז אגף התקינה, המפעיל לשם כך מאות וועדות טכניות, בהן חברים אלפי נציגים מכל מגזרי המשק והחברה.
מעמד חוקי[עריכת קוד מקור | עריכה]
התקנים נחלקים לתקנים רשמיים עליהם חלה חובת יישום על פי החוק, ולתקנים שאינם רשמיים, אשר החלתם נעשית בהתנדבות. ההכרזה על תקן כרשמי היא בסמכותו של שר. התקנים המוכנים על ידי אגף התקינה אינם מפורסמים ברשומות, וניתנים לגישה חופשית במרכז המידע במכון התקנים. ניתן לעיין בתקנים מחייבים ללא תשלום דרך אתר האינטרנט של מכון התקנים או לרכוש אותם.
תקנים בין־לאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכון התקנים הישראלי מייצג את ישראל בארגוני התקינה בעולם כגון: ארגון התקינה הבין־לאומי (ISO) והנציבות הבין־לאומית לאלקטרוטכניקה (IEC). וחובר במוסדות המנהלים ארגונים אלו. המכון מקיים קשרים עם מוסדות מקבילים לו בחו"ל והוא קשור עם עמיתיו בהסכמי הדדיים שאיתם זוכה מכון התקנים להכרה בין־לאומית מקיפה. קשרים אלו מסייעים לחברות ישראליות לפתוח את הדרך לשווקים בחו"ל.
בדיקות מעבדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכון התקנים הישראלי מפעיל מערך של בדיקות מעבדה המספק שירותי בדיקה למוצרים ולתהליכים. מערך הבדיקות מציע ריכוז טכנולוגיות המקיף את ענפי תעשייה רבים במעבדותיו, בין היתר: בניין, חשמל, כימיה, מזון, טקסטיל, אלקטרוניקה, תקשוב, מכניקה והידרוליקה.
מעבדות מוכרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכון התקנים הישראלי חתום על הסכמי הכרה[4] עם מעבדות בין־לאומיות לבדיקת התאמת מוצרים לתקנים בין־לאומיים. ההכרה בדוחות הבדיקה נעשית בהתאם לרשימת תקני המוצרים שבכל הסכם מול כל מעבדה.
לעיתים, בתקן הישראלי קיימות דרישות לאומיות ייחודיות. במקרים אלו המעבדה בחו"ל יכולה לבצע את הבדיקה. כאשר המעבדה אינה יכולה לבצע את הבדיקות הללו, הן מתבצעות בארץ ואז נדרש לשלוח את דגם המוצר למכון.
התעדות למוצרים, תהליכים ושירותים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכון התקנים הישראלי הוא הגורם בעל ההרשאות הנרחבות ביותר במדינת ישראל לצורך התעדת מוצרים ותהליכים הכוללים: תווי תקן, תעודות בדיקה ואישורים אחרים – ישראלים ובין־לאומיים. פעילות ההתעדה מרוכזת באגף איכות והסמכה של המכון.
- תו תקן – סימן המאשר כי המוצר איכותי ומתאים לדרישות התקן.
- תו בטיחות – סימן המאשר שהמוצר מתאים לתקן הכולל דרישות בטיחות.
- תו ירוק – סימן המאשר שהמוצר עומד בקריטריונים המוכיחים שפגיעתו בסביבה פחותה.
מכון התקנים הישראלי מתעיד אלפי ארגונים בישראל למערכות ניהול איכות כגון: ISO 9001 ו־ISO 14001.
הפרס הלאומי לאיכות ומצוינות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכון התקנים הישראלי מוביל את תחרות הפרס הלאומי לאיכות ומצוינות.[5] תחרות זו מתקיימת בהתאם להחלטות הממשלה לקידום האיכות והמצוינות בישראל. התחרות נערכת בשותפות של משרד ראש הממשלה, משרד הכלכלה והתעשייה, מכון התקנים הישראלי, לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים והאיגוד הישראלי לאיכות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכון התקנים הישראלי הוקם על בסיס מכון התקנים הארצישראלי, שהוקם ב־1945 על ידי אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל. המכון הארצישראלי נרשם כחברה בע"מ ובדק וקבע תקנים באופן עצמאי בדרכי הפעולה הסטנדרטיות, בהן ביצוע בדיקות איכות, עריכת סקרים ומחקרים ועוד.
המכון הארצישראלי הוקם כצורך להרחיב את "המעבדה לבדיקת חומרים", שהוקמה ב־1923 אף היא על ידי אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל (אאא"י), במטרה לבדוק את איכותם של חומרי בניין. ב־1953, 30 שנה לאחר הקמת המעבדה, עוגן המכון בחוק והוכר כסמכות היחידה למתן "תו תקן ישראלי".
בקיץ 2015 אלי שטיין מונה למנכ"ל המכון, מינוי זה בוטל על ידי בית המשפט. אילן כרמית כיהן כממלא־מקום המנכ"ל, ובמאי 2018 נאלץ לעזוב את התפקיד מסיבות משפטיות. מנכ"ל המכון מאז אוגוסט 2018 הוא גלעד גולוב.
באוגוסט 2023 החליט הוועד הפועל של מכון התקנים, לאור בקשתו של שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת להעביר את מכון ההתקנים מתל אביב לירושלים.[6]
הרפורמה במכון התקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחוק ההסדרים לשנת 2017–2018 הוחלט לבצע רפורמה במכון התקנים על מנת לסייע בהורדת יוקר המחיה, עקב מסקנות ועדת לנג (הוועדה להסרת חסמים והגברת התחרות בייבוא). במסגרת החוק נקבע:
- חריגה מהתקינה הבין־לאומית בתקינה הישראלית תדרוש אישור ראש הממשלה, שר האוצר ושר הכלכלה.
- שינוי בהרכב התקינה – עד לרפורמה מי שעמדו בראש ועדות התקינה היו אנשי התעשייה המקומית. החוק הורה על החלפתם באנשי אקדמיה ועל ייצוג הולם לצרכנים, לתעשיינים ליבואנים ולממשלה.
- פתיחת שוק בדיקות הטובין לתקן לתחרות – מעבדות אשר הוסמכו מקצועית על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות או גוף בין־לאומי החבר בארגון הבין־לאומי להסמכת מעבדות ILAC, ואושרו על ידי הממונה על התקינה, יוכלו לבצע את הבדיקות הנדרשות לשם ייבוא טובין, אשר עד לרפורמה נערכו על ידי מכון התקנים בלבד.
- העברת פעולות רגולטוריות המבוצעות על ידי מכון התקנים כזרוע של הממונה על התקינה אל הממונה על התקינה, וביניהן – קביעת הנהלים הנדרשים לנושא בדיקות ההתאמה לתקן, קביעת מסלולים להקלת משטר הבדיקות על יבואנים, ובדיקת הצהרות יבואנים.
- הסמכת מנכ"ל משרד הכלכלה לקדם תוכנית תלת־שנתית להתאמת כלל התקנים הישראלים הרשמיים לתקינה הבין־לאומית, כך שלא יכללו תנאים ייחודיים לישראל.
בין הגופים החברתיים הפועלים להסרת חסמים בתחום היבוא ולקידום הרפורמה במכון התקנים, ניתן למצוא את לובי 99. השלמת הרפורמה מתוכננת ל־1 במרץ 2021.[7]
הסכמי הכרה בין־לאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכון התקנים הישראלי חתם על הסכמי הכרה עם מעבדות בין־לאומיות לבדיקת התאמת מוצרים לתקנים בין־לאומיים. ההכרה בדוחות בדיקה נעשית בהתאם לרשימת תקני המוצרים שבכל הסכם מול כל מעבדה. ההסכמים חלים על בדיקות דגם. הבקשה להכרה תכלול את תעודת הבדיקה, דו"ח הבדיקה והזמנת הבדיקה. כאשר בתקן הישראלי יש דרישות לאומיות נוספות (תוספת לתקנים המאומצים), המעבדה בחו"ל יכולה לבצע את הבדיקה. אם המעבדה אינה יכולה לבצע את הבדיקות הללו, הן מתבצעות בארץ ואז נדרש לשלוח את דגם המוצר למכון. בחלק מההסכמים[8] מופיעה רשימת תחומים בנושא בדיקות חשמל ואלקטרוניקה. בכל תחום מוכרים כל התקנים שבתחום שפורסמו על ידי ארגון התקינה הבין־לאומי לחשמל ואלקטרוניקה IEC. ביתר הנושאים כגון ציוד מכני וכימיה מופיעה רשימת תקנים.
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב־2013 פרסם מבקר המדינה ביקורת נרחבת על פעילות משרד הכלכלה (לשעבר משרד התמ"ת), אשר כללה ביקורת רבה על פעילות המכון, ועל הנזק שהיא גורמת לתחרות בישראל.[9]
בעשורים האחרונים נטען ביחס למכון כי הוא שריד מיושן המהווה חסם משמעותי לתחרות ולהורדת יוקר המחיה בישראל, מאחר שהוא כופה בדיקות יקרות על יבואנים קטנים ללא צורך,[10] כיוון שאינו מכיר בארגוני התקינה הקיימים בארצות הברית ובאירופה,[11] זאת על אף הנחיית הממשלה.[12] נטען גם שלוביסטים משדלים את אנשיו לתקנן תקנות, שכל מטרתן היא הפיכת יצרן זה או אחר למונופוליסט.[13] ועדת טרכטנברג חיזקה טענה זו,[14] והמליצה גם כן על קבלת התקינה הבין־לאומית, שהמכון סירב לקבל.[14] במסגרת רפורמת היבוא שאושרה בשנת 2021, הותר יבוא מוצרים על בסיס הצהרת היבואן על התאמה לתקינה בין־לאומית. בנוסף, כ־80% מהיבוא על בסיס תקינה ישראלית, לא נדרש בבדיקות מעבדה בכניסה לישראל.[15]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מכון התקנים הישראלי- הממונה על התקינה: יש לצמצם את מכון התקנים, באתר מידה, 30 בינואר, 2014
אורה קורן, "מכון התקנים מנסה להשתיק אותי בצורה שמתאימה למדינות החשוכות בעולם", באתר TheMarker, 16 בינואר 2014- אליה שרקי, מכון התקנים תוקע את המשק, באתר מידה, 3 ביוני, 2013
- יוסף מלר, בנט מתקן את התקנים, באתר מידה, 24 באפריל, 2013
- כתבה על מכון התקנים הישראלי באתר D&B
- דו"ח מבקר המדינה לשנת 2011, בנושא מכון התקנים, 19 בדצמבר 2011
- רותם סלע ואורי רדלר, מכון התקנים הישראלי: בחינה מחדש, פורום קהלת, 2016.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חוק התקנים, התשי"ג-1953
- ^ יובל אזולאי, אושר מינויו של ד"ר גלעד גולוב למנכ"ל מכון התקנים, באתר גלובס, 9 באוגוסט 2019
- ^ אמיתי זיו, אורה קורן, "מכון התקנים הוא משאבה של כסף שגורמת רק נזק", באתר TheMarker, 24 ביולי 2013
- ^ הסכמי הכרה בין מכון התקנים הישראלי למעבדות בין-לאומיות והתקנים שמופיעים בהסכם עם כל אחת מהן. "מכון התקנים הישראלי".
- ^ אתר האינטרנט הרשמי של מכון התקנים הישראלי
- ^ חזקי ברוך, מכון התקנים עובר מתל אביב לירושלים: "החלטה היסטורית", באתר ערוץ 7, 18 באוגוסט 2023
- ^ הרפורמה במכון התקנים-הפעימה השלישית נכנסה לתוקף במגזין port2port, 17 בדצמבר 2019
- ^ הסכמי הכרה בין מכון התקנים הישראלי למעבדות בין-לאומיות לבדיקת מוצרים. מכון התקנים הישראלי.
- ^ ביקורת על משרד הכלכלה, דו"ח שנתי 65א' של מבקר המדינה
- ^ מירב ארלוזורוב, האזרח נ' רצה לייבא טלוויזיות של סמסונג; ואז נתקל במכון התקנים, באתר TheMarker, 19 בנובמבר 2014
- ^ מתן חודורוב, אנליסט: מכון התקנים לא סומך על בדיקות בחו"ל, הצרכן הישראלי משלם יותר, באתר nana10, 6 במרץ 2014
- ^ אורה קורן, גורם ממשלתי: "מכון התקנים אינו עומד בסיכומי הרפורמה עם הממשלה", באתר TheMarker, 16 בינואר 2014
- ^ הסיפור הלא ייאמן על לוביסטים, תה ומכון תקנים חסר מעצורים, תקנים אבסורדיים וחיבה למונופולים: האם במכון התקנים פועלים כדי להגן על היצרן מפני הצרכן?, הלל גרשוני, אתר מידה, 30/12/2015
- ^ 1 2 אמיתי זיו, "מכון התקנים הוא משאבה של כסף שגורמת רק נזק", באתר TheMarker, 24 ביולי 2013
- ^ נווית זומר, בעקבות רפורמת היבוא: החלו פיטורי 150 עובדים ממכון התקנים, באתר ynet, 5 בדצמבר 2022
