מליטון כנתריה
 | |
| לידה |
5 באוקטובר 1920 ג'ווארי, סמגרלוהרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה |
|---|---|
| פטירה |
27 בדצמבר 1993 (בגיל 73) מוסקבה, רוסיה  |
| מקום קבורה |
ג'ווארי |
| מדינה |
גאורגיה, ברית המועצות |
| השתייכות | הצבא האדום |
| תקופת הפעילות | 1940–1946 (כ־6 שנים) |
| דרגה |
 סטארשי סרז'אנט (סמל ראשון) |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם השנייה, הקרב על ברלין | |
| עיטורים | |
|
 מדליה לציון 70 שנה לצבא הסובייטי | |
  | |
מֶליטוֹן כָּנתַריָה (בגאורגית: მელიტონ ქანთარია, מֶליטוֹן כַּנתַריָה; ברוסית: Мелитон Варламович Кантария, מליטון וארלאמוביץ' קנטארייה, וזהו גם השם שהוא מופיע בו במסמכים רשמיים; 5 באוקטובר 1920 – 27 בדצמבר 1993) היה חייל גאורגי ממוצא מגרלי בצבא האדום. כנתריה מפורסם בשל כך שזכה להניף את דגל הניצחון על הרייכסטאג עם סיומה של כיבוש ברלין במלחמת העולם השנייה, ב-30 באפריל 1945, בשעה 21:50.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כנתריה נולד למשפחת איכרים בכפר (כיום עיירה) ג'ווארי שבסמגרלו, הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה (כיום גאורגיה). מגיל צעיר עבד בקולחוז. בשנת 1940 התגייס לצבא האדום. במהלך מלחמת העולם השנייה היה לוחם בפלוגת הסיור של דיוויזיית הרובאים ה-150. ב-30 באפריל 1945, בעת הקרב על ברלין השתתפה יחידתו של כנטריה, רגימנט חי"ר 79 של הדיוויזיה, בכיבוש הרייכסטאג. כנתריה, יחד עם שני לוחמים נוספים (סמל מיכאיל ייגורוב וקצין פוליטי אלכסיי ברסט) הניפו את הדגל האדום על גג הרייכסטאג. על מעשה זה הוענק לכנתריה וייגורוב תואר גיבור ברית המועצות.
בשנת 1946 השתחרר כנתריה משירות הצבאי וחזר לכפר הולדתו. בשנת 1947 עבר לעיר סוחומי, בה עבד כמנהל חנות. בשנת 1965 עבר להתגורר בעירה אוצ'מצ'ירה. בספטמבר 1993, במהלך המלחמה באבחזיה, בשל היותו גאורגי, גורש מביתו על ידי מורדים אבחזיים. הוא נאלץ לברוח לטביליסי. בדצמבר 1993, הודות למאמצי אירגון ותיקי המלחמה במוסקבה הובטחו לכנתריה סטטוס פליט ברוסיה ודירה במוסקבה.
מליטון כנתריה מת מהתקף לב ברכבת, בדרכו מגאורגיה למוסקבה. נקבר בעיירת הולדתו ג'ווארי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מליטון ורלמוביץ' קנטריה (ברוסית)
