מנדה נאזר
 | |
| לידה |
1980? (בת 44 בערך) הרי הנובה, סודאן  |
|---|---|
| מדינה |
סודאן, הממלכה המאוחדת |
  | |
מנדה נאזר (נולדה ב-1982) היא תושבת בריטניה, מחברת סודאנית ופעילה לזכויות אדם. במשך שמונה שנים, היא הייתה שפחה בסודאן ובלונדון. נאזר נולדה וגדלה בכפר בהרי נובה בסודאן. בגיל שתים עשרה או שלוש עשרה (תאריך לידתה המדויק אינו ידוע), היא נחטפה ונמכרה לעבדות בסודאן לאחר פשיטה על הכפר שלה. משפחתה הצליחה לברוח מהפושטים אל ההרים, אולם היא נלכדה ונמכרה לעבדות. במשך שש שנים, מנדה שימשה כשפחה במשפחה ערבית בח'רטום שם עברה התעללות פיזית.
בריחה ומקלט[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שש שנות שבי, נאזר נשלחה ללונדון כדי להיות משרתת בית לדיפלומט סודאני, עבד אל אל-קורונקי, הממונה בפועל של סודאן, שהתגורר בווילסדן גרין. לאחר שלושה חודשים, היא הצליחה להימלט בעזרת אחד מבני הקהילה הסודנית בלונדון. עם הימלטה, היא בקשה מקלט.[1] משרד הפנים האנגלי דחה את בקשתה שנתיים לאחר שהוגשה. דחיית הבקשה הביאה לעליה בתמיכה בנאזר, הן מצד ארגוני זכויות אדם והן מצד של ארגונים המתנגדים לעבדות. בין לבין פרסמה נאזר את האוטוביוגרפיה שלה בגרמניה, בשיתוף פעולה עם עיתונאי בריטי מקצועי.
בנובמבר 2002, משרד הפנים שינה את החלטתו וקיבל את בקשתה.[2].
בשנת 2005 פורסמה המהדורה האנגלית לאוטוביוגרפיה שלה. בשנת 2010, סיפור חייה הומחז בתוכנית של ערוץ 4, "אני שפחה", בכיכובם של וונמי מוסקו (Wunmi Mosaku), ובמחזה "עבדים - שאלה של חופש".
תביעת דיבה בידי דיילי טלגרף[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שהסאנדיי טלגרף פרסם בשנית את סיפורה בספטמבר 2000, אל קורונקי הגיש תביעת דיבה כנגד העיתון. בחודש יולי 2002, לפני שהמקרה הגיע לבית המשפט, העיתון חזר בו מהסיפור, והסכים לשלם פיצויים.[1] נאזר והמחבר המשותף של האוטוביוגרפיה שלה טענו כי תוצאה זו נבעה מאוזלת היד המקצועית של הסאנדיי טלגרף. בפרט, הכתב מעולם לא פגש או דיבר עם נאזרה טרם פרסום המאמר.[3]
עוד נטען כי העיתון חזר בו מהסיפור כולו, מבלי לתת לנאזר ההזדמנות להבהיר את אי הדיוקים הנטענים, ולהצביע על האמיתות שבו.[4]
מקורות מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "Mende Nazer - from slavery to freedom". אורכב מ-המקור ב-2004-02-21. נבדק ב-2011-07-08.
- BBC Woman's Hour (2004-01-21). "Mende Nazer". BBC online. נבדק ב-2011-07-10.
- Guardian. "Foreign Office Investigates Claim That Woman Was Kept As Slave By Diplomat". The Guardian. אורכב מ-המקור ב-2011-02-19. נבדק ב-2011-07-10.
- Guardian (2003-01-08). "Home Office grants asylum to Sudanese "slave"". The Guardian online. נבדק ב-2011-07-10.
- Nazer, Mende; Lewis, Damien (2005). Slave: My True Story. PublicAffairs. ISBN 1-58648-318-8.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "Statement on the case of Mende Nazer". 2002-10-25. אורכב מ-המקור ב-2002-12-20. נבדק ב-2011-07-10.
- "Mende Nazer Wins Fight for Asylum". National Coalition of Anti-Deportation Campaigns online. אורכב מ-המקור ב-2010-04-26. נבדק ב-2009-03-17.
- Szymanski, Tekla (בינואר 2003). "Mende Nazer: Fighting for Asylum". World Press online. נבדק ב-2011-07-08.
{{cite web}}: (עזרה)
