מרב בת שאול

מרב בת שאול

אב	שאול
אם	אחינועם בת אחימעץ
בן או בת זוג	עדריאל המחולתי

דוד מגיש לשאול את ראשו של גלית

מֵרַב בַּת שָׁאוּל היא דמות מקראית המתוארת בספר שמואל כבתם הבכירה של שאול המלך ואחינעם בת אחימעץ. אביה שאול הבטיח לתת את ידה למי שיכה את גוליית הפלישתי, אולם בפועל היא ניתנה לאשה לעדריאל המחולתי, ואילו מיכל, אחותה הצעירה, ניתנה במקומה לדוד, שהכה את גוליית.

שאלת בכורתה

בפסוק היא מופיעה לאחר שלושת אחיה, יהונתן, ישוי ומלכישוע, אך לפני שמה מצוין שהיא הבכירה.

ייתכן כי היא נולדה רביעית להוריה, וציון הבכורות נועד לציין שהיא הבכירה מבין שתי הבנות (מרב ומיכל). הבנים נמנים לפי סדר לידתם גם אם ביניהם נולדו בנות. אחת הסיבות למניין הבנות היא להבליט את סדר לידתן, כי היו לכך השלכות לגבי השאלה מי מביניהן תינשא ראשונה (הנוהג להשיא את הבנות לפי סדר לידתן).

דוד וגוליית

שאול המלך הבטיח את ידה של בתו למי שיביס את גוליית במלחמה. לאחר שדוד הרג את גוליית, הוא הגיע לחצר המלך שאול, שם התקבל בחמימות ובאהבה על ידי כולם, והנשים שיצאו לקראת שאול המנצח, השכילו לפאר גם את דוד: "וַתַּעֲנֶינָה הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקוֹת וַתֹּאמַרְןָ הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו". העדפת דוד על פני שאול הכעיסה את שאול ועוררה את קנאתו. לכן שאול חיפש דרכים להמית את דוד, ואף ניסה פעמיים להכות אותו בחנית, אך לא הצליח.

בעקבות הצלחת דוד בקרב עם גוליית, הציע לו שאול את מרב לאישה, אולם בלבו התכוון שדוד ייפול בשדה הקרב עם הפלשתים, וזאת מבלי שייוודע למרב דבר על כוונותיו^{[דרוש מקור]}. כאשר הגיע מועד ביצוע השידוך, במקום לדוד, ניתנה מרב לעדריאל המחולתי, בנו של ברזילי הגלעדי, אחד מחשובי הגלעד. לא ברור מה הסיבה לשינוי דעתו של שאול בעניין; ייתכן כי ביטול השידוך נועד לפגוע בדוד ולהשפילו בחצר המלך, שכן מאז ניצחונו את גָּלְיָת, מעמדו של דוד היה גבוה משל שאול.

מרב ומיכל

סיבה אפשרית נוספת לשידוכה של מרב עם עדריאל המחולתי, היא מעשה החתירה או ההסתה והפירוד שנעשו בחצר בהקשר זה^{[דרוש מקור]} על ידי מיכל, בתו הצעירה של שאול, אשר אהבה את דוד ועשתה כמיטב יכולתה אצל אביה לבטל את התחייבותו.^{[דרוש מקור]}

בכתובים מדובר על "חמשת בני מיכל בת שאול, אשר ילדה לעדריאל בן ברזלי המחלתי". אמירה זו יש בה קושי: מרב היא זו שניתנה לעדריאל ולא מיכל, ומלבד זאת, על מיכל נאמר גם: "וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ יָלֶד עַד יוֹם מוֹתָהּ". קיימות מספר תשובות שונות לסתירה זו, והמקובלות ביותר הן:

• מרב מתה ומיכל גידלה את ילדיה, ולכן נקראו על שמה.
• בטעות מופיע השם "מיכל" במקום "מרב".

ישנה מחלוקת בתלמוד האם בפועל הייתה מרב אשתו של דוד. לפי רבי יוסי, נשא דוד את מרב ולאחר מותה את מיכל (לפי ההלכה, לאחר מות אשתו הרי הוא מותר באחותה). לפי רבי יהושע בן קרחה, דוד אכן קידש את מרב, אך לדעת שאול אביה היו אלו קידושי טעות שאינן תופסים (משום "מקדש במלוה" או מטעם הלכתי אחר) ולכן נשא דוד את אחותה מיכל בחייה. על־פי דעת רבי יהושע בן קרחה במחלוקת זו, את בניה של מרב גידלה מיכל אחותה, ומשום כך נקראו "בני מיכל". בספר שמואל ב' נאמר כי חמשת בנים אלו נמסרו לידי הגבעונים, והוצאו להורג.

קישורים חיצוניים

• מרב בת שאול, דף שער בספרייה הלאומית