מרדכי הכהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרדכי הכהן
מרדכי הכהן
מרדכי הכהן
לידה 10 בדצמבר 1906
כ"ג בכסלו תרס"ז
פטירה 19 באפריל 1972 (בגיל 65)
ה' באייר תשל"ב
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב מרדכי הכהן (כ"ג בכסלו תרס"ז, 10 בדצמבר 1906 - ה' באייר תשל"ב, 19 באפריל 1972) היה רב, סופר וחוקר, איש היישוב הישן בירושלים. ומחשובי הוגיה של הציונות הדתית אביהם של האחים שמואל אבידור הכהן, פינחס פלאי ומנחם הכהן, וחמיו של הרב יחזקאל פוגל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר העתיקה בירושלים להרב חנוך חיים הכהן, רב ותלמיד חכם שעלה עם משפחתו לארץ ישראל מטרנסילבניה בשנת 1900 בילדותו למד בישיבת עץ חיים. נישא לרבקה, נכדת הרב שמואל יצחק שור, ובתו של הרב אברהם צבי שור, מחבר ״שביבי א״ש״ ואב ב"ד חסידים שבירושלים.

התגורר ב"בתי מונקאטש" שבירושלים.[1] בבחרותו הוסמך לרבנות על ידי הרב קוק והרב יוסף חיים זוננפלד.

למרות חינוכו השמרני כמסורת היישוב הישן בירושלים, גילה בצעירותו נטיות עצמאיות ותמך בציונות. מגיל צעיר קרא ספרות כללית בשפות שונות. ב-1924 היה מעשרת התלמידים הראשונים במכון למדעי יהדות של האוניברסיטה העברית. התנדב לגדוד העבודה ועסק בסלילת כבישים. בשנים הראשונות לאחר נישואיו עסק בהוראה ובניהול בית ספר. את ילדיו שלח למוסדות חינוך דתיים שבהם למדו גם לימודי חול.

את חייו הבוגרים הקדיש למחקר וכתיבה, ולמחייתו עבד כפקיד בכיר במשרד הדתות - יועץ לשר הדתות לענייני המקומות הקדושים ומנהל מחלקת המחקר של המשרד.

הרב הכהן נפטר ביום העצמאות שנת ה'תשל"ב, כבן 65 היה בפטירתו.[2] הוא נטמן בהר הזיתים בירושלים.[3]

לאחר מותו הנציחה עיריית ירושלים את זכרו ברחוב "נרות שבת" שבשכונת רמות על שם העיתון שהוציא.[4]

מפעלו הספרותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגיל צעיר גילה כישרון ספרותי ונטייה מחקרית. בשנות ה-40 ערך שבועון בשם "נרות שבת" ושיתף בכתיבתו את בניו - שמואל ופנחס. לימים יסדו הבנים את השבועון "פנים אל פנים" והוא פרסם בו מאמרים תורניים ומחקריים. פרסם מאמרי מחקר בביטאונה של הרבנות הצבאית "מחניים", שערך בנו מנחם.

כחובב ארץ ישראל, הקיף הכהן בכתיבתו ובמחקריו נושאים רבים הקשורים בארץ ובחידוש ההתיישבות בה. ב-1969 פרסם ספר על אבות רעיון חידוש יישוב ארץ ישראל. הוא כתב על המקומות הקדושים, מערת המכפלה, הר הזיתים ועוד. חיבה מיוחדת גילה לכותל המערבי והתמחה בתחום המקדש וגבולותיו. שנה לאחר מלחמת ששת הימים פרסם את הספר "הכותל המערבי: מקורות ומסורות".

בשנות ה-50 פרסם בהוצאת משרד הדתות את "דפים לחג", עלונים המוקדשים לחגי ישראל, הלכותיהם ומנהגיהם.

בתשכ"ב (1962) הוציא לאור את הספר "מדרש בראשית זוטא" מאת רבי שמואל בן נסים מסנות, בן המאה ה-13, מכתב יד, בתוספת הערות, ציוני מקורות ומבוא מקיף.

לאחר מותו הוקם מכון יד רמ"ה, שהוציא לאור חלק ניכר מכתביו.[5]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו הם שמואל אבידור הכהן, פינחס פלאי ומנחם הכהן.[6] בתו, טובה וכטפוגל (גיתית הכהן), הייתה עיתונאית ב"פנים אל פנים", ולימים בשבועון "יום השישי", שבו ערכה את המדור לנשים, תחת שם העט ט. בת הרמה (ראשי תיבות: הרב מרדכי הכהן). שלוש בנותיו הנוספות - שרה, יהודית ואמרמה, שהייתה נשואה ליחזקאל פוגל עד לפטירתה בטרם עת.

בין נכדיו: הסופרת אמונה אלון ודיקן בית הספר למשפטים שערי משפט פרופ׳ אביעד הכהן.

מספריו ומחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספריו וחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית הכנסת: מאמרים ומסות בעריכת מרדכי הכהן תשט"ו (1955)
  • אגדת זה היום: לכבוד יום העצמאות לישראל, תשי"ז (1957)
  • אישים ותקופות, תשל"ז (1977)
  • בעיני חז"ל, תשל"ז (1977)
  • דפים למועדים: מקורות, הלכות ומנהגות - סוכות, פסח, שבועות, ימים נוראים, בין המצרים, חנוכה, ט"ו בשבט, תשי"ד-תשט"ז (1954 - 1956)
  • הלכות והליכות, תשל"ה (1975)
  • חידוש וחקר, תשל"ז (1977)
  • הבית והעלייה, תשל"ח (1978)
  • ישראל והזמנים, תשמ"א (1981)
  • הארץ הטובה, תשמ"ד (1984)
  • הכותל: קדושה, הלכה, מנהגים, תשמ"א (1981)
  • הכותל המערבי: מקורות ומסורות, תשכ"ח (1968)
  • המקומות הקדושים בארץ ישראל: תיאורים, תמונות ומפות, תשל"א (1971)
  • הר הזיתים במקורות ובמסורת ישראל תשכ"ב (1962)
  • זכר למצות הקהל: מסכת דברים ולקט מקורות תשי"ג (1953)
  • טהרת המשפחה בישראל, תשי"ט (1959)
  • יסודות היהדות תשל"ב (1972)
  • ליד המעיין, תש"נ (1990)
  • מבחר כתבים, תשל"ה (1975)
  • מדרש בראשית זוטא - יצא לאור בפעם הראשונה מתוך כתב-יד עם מבוא וציוני מקורות, תשכ"ב (1962)
  • מן התורה: מבחר לפרשיות השבוע, תשל"א (1971)
  • מקדש מעט, תשל"ה (1975)
  • מתקנות ומנהגות ירושלים, תש"ל (1970)
  • סדר ז’ אדר: מקורות, מנהגות, סליחות ותפילות תשכ"א (1961)
  • על הראשונים: אבות רעיון חידוש ישוב ארץ-ישראל, תשכ"ט (1969)[7]
  • על השבת בארצנו: קובץ מאמרים, תש"ט (1949)
  • על התורה: מבחר אמרים לפרשיות השבוע, תשט"ז (1956)
  • ערכי מידות בתורת הרמב"ם, תשט"ז (1956)
  • פרקי שואה, תש"י (1950)
  • רבי יוסף קארו, תשכ"ט (1969)

מתרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו ומחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אימוץ ילדים לפי ההלכה, סיני מח, תשכ"א (1961)
  • יהושע בן נון הכובש הראשון: אישיותו, מפעליו ותקנותיו - יובל המזרחי, עמ' נז-צג, תשי"ב (1952)
  • אמרו ובאמת אמרו - ספר היובל לרבי חנוך אלבק, עמ' 177–187, תשכ"ג (1963)
  • האם מותר לכהן ללמוד רפואה - "תורה שבעל פה" חלק ו, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשכ"ד (1964)
  • חינוך הבת לאור ההלכה - מחניים צח, תשכ"ה (1965)
  • מערת המכפלה במקורות ובמסורות - מחניים קטז, עמ' 106–125, תשכ"ח (1968)
  • על ארץ ישראל לגבולותיה - מחניים קכז, תשל"ב (1972)
  • שלום במלחמות ישראל לאור ההלכה - מחניים קכא עמ' 34–52, תשכ"ט (1969)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בן משפחתו הרב ישראל מאיר לאו מספר בספרו "אל תשלח ידך אל הנער" (עמ' 133) על ביקוריו בבית משפחת הכהן במאה שערים, בשנים הראשונות לאחר עלייתו ארצה כילד יתום פליט שואה.
  2. ^ מת הרב מרדכי הכהן, באתר דבר, ‏20 באפריל 1972 (עמ' 2)
  3. ^ צילום מצבת קברו בהר הזיתים.
  4. ^ אתר עיריית ירושלים
  5. ^ מכון לזכר הרב מרדכי הכהן, באתר דבר, ‏11 במאי 1973 (עמ' 4)
  6. ^ לוי יצחק הירושלמי, האחים - ראיון משותף עם שלושת בניו, מעריב, 4 באפריל 1980, עמ' 56-58
  7. ^ ברוך תור-רז, בזכות ראשונים, דבר, 29 בספטמבר 1969
  8. ^ אדיר כהן, אגדות היהודים, דבר, 4 באוקטובר 1968