מרדף
מִרדף (גם: מצוד) הוא פעולה או שילוב של פעולות שבהן בני אדם או בעלי חיים מנסים להגיע אל האובייקט הנמלט מהם. מטרות המרדף יכולות להיות טרף, פשע, ציד או אכיפת חוק.
מרדף בידי כוחות ביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרדף צבאי ומשטרתי אנשי כוחות הביטחון מנסים לתפוס אדם או קבוצת אנשים, החשודים בפשע, טרור או בסיכון מידי לביטחון הציבור. המרדף עשוי לכלול נוהל מעצר חשוד.
המרדף עשוי להתנהל כאשר מזוהות דמויותיהן של החשודים או כאשר יש סימנים אחרים להימצאותם בשטח, כגון עקבות רגליים נצפות, עקבות ריח או סימני פריצה טריים. על כן, במקומות בהם צפויים מרדפים, מצויים תצפיתנים, גששים וכלבנים בכוננות.
מרדף הוא לעיתים קצר מאוד (דקות אחדות מרגע שעולה החשד ועד למעצר החשוד), ולעיתים נמשך ימים אחדים ואף יותר. כאשר מרדף אינו נושא פרי לאחר ימים אחדים של פעילות אינטנסיבית, בדרך כלל מוקטנת עוצמתו, בהמתנה למידע מודיעיני שיאפשר התמקדות במקום הימצאו של החשוד.
מרדף נעשה בשלל אמצעים: רגלית, בכלי רכב יבשתיים, במסוקים וברחפנים, ולפי הצורך בכלי שיט. מרדף מכוניות הוא מוטיב נפוץ בסרטי פעולה רבים (כמו "עקיצה ב-60 שניות"). גם מרדפים בכלי שיט מופיעים בסרטי פעולה.
על-פי סעיף 41 לאמנת שנגן, עליה חתומות 27 ממדינות אירופה, המשטרה ממדינה החתומה על האמנה רשאית לחצות את הגבול למדינה השכנה כדי לרדוף אחרי אנשים חשודים עד למרחק 30 קילומטר ("מרדף חם"). על השוטרים להיות לבושים מדים או להיות ברכב המסומן כרכב משטרה, והשימוש בכלי נשק מותר רק למטרות הגנה עצמית.
ציד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנן מספר שיטות ציד הכוללות מרדף של כלבי ציד העורכים מרדף אחרי בעל החיים הניצוד עד לתפיסתו או עד שהציד מגיע אליו.
בישראל מתקיימת שיטת ציד לא חוקית לציד צבאים בה הציידים רודפים בעזרת רכבי שטח אחרי צבי עד השגתו[1].
ציד בהתשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציד בהתשה היא טכניקת ציד בה ציידים העשויים להיות איטיים ביחס לטרפם למרחקים קצרים, משתמשים בשילוב של ריצה, הליכה וגישוש כדי להתיש את הטרף. השימוש בטכניקת ציד זו דורשת מהצייד יכולת של ריצה למרחקים ארוכים ולמשך פרקי זמן ארוכים.
מרדף בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]
אצל מספר טורפים ישנו נוהל של מרדף פעיל, המשמש לעיתים תחליף למארב ואצל מינים רבים כמו זאב, זאב טלוא או קטלן משמש בטכניקת ההתשה, בה הטרף מצליח להחזיק מעמד נגד הטורף אך כעבור זמן מה נופל מותש או מואט והטורף משיג אותו. מינים אחרים כמו חתוליים (ובעיקר הברדלס) או בזים מתרחש באופן מהיר יותר ובו הם מנסים להגיע אל טרפם במהירות, לעיתים תוך שיתוף פעולה, כדי שלא יותשו בעצמם תוך המרדף יותר מהר מטרפם.
הנטרפים עצמם צריכים הן לנוע במהירות כדי לחמוק ממרדף של האצה והן לסבול את הריצות הארוכות, כדי שיצליחו להתחמק משני סוגי הרודפים ולעיתים הם יחפשו מקומות מסתור, למשל בתוך המים או במחילות עמוקות כדי לגבור על טורפי מרדפים.
מרדף יכול לשמש גם להתנהגויות אחרות כמו מרדף אחר יריבים, קהילות יריבות (דבר הידוע אצל מינים חברתיים כמו שימפנזה, זאב טלוא או נמלים) ואף נגד טורפים (כמו בהתגודדות מול טורף), אך לרוב פחתו ממושך ומאמץ את למשתתפים בו.
ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסופר בחומש בראשית על אברהם שרדף אחרי צבאם של ארבעת המלכים בניסיון להציל את בן אחיו לוט.
המלך הראשון של עם ישראל שאול בן קיש, לפי המסופר בספר שמואל, רדף במשך חודשים ארוכים אחרי חתנו דוד בניסיון נואש להורגו ובכך למנוע את העברת המלוכה אל דוד.
בנוסף ישנו מנהג של דין רודף, בו רוצח בשגגה נאלץ לנוס אל עיר מקלט, תוך שקרוב של הנרצח יכול לרדוף אחריו ואף להורגו לפני כניסתו לעיר.
