מרי אנדרסון
.jpg) | |
| מרי אנדרסון | |
| לידה |
19 בפברואר 1866 גרין קאונטי, אלבמה |
|---|---|
| פטירה |
27 ביוני 1953 (בגיל 87) מונטיגל, טנסי |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
| עיסוק | מפתחת נדל"ן, חוואית, מגדלת גפנים וממציאה |
| פרסים והוקרה |
היכל התהילה הלאומי לממציאים (2011)  |
| תרומות עיקריות | |
| מגב שימשה ("וישר") (1903) | |
  | |
מרי אנדרסון (באנגלית: Mary Anderson, נולדה ב-19 בפברואר 1866 - 27 ביוני 1953)[1] הייתה יזמת נדל"ן(אנ') אמריקאית, חוואית, מגדלת גפנים וממציאת מגב השמשה הקדמית. בנובמבר 1903 רשמה אנדרסון את הפטנט הראשון שלה[2] עבור התקן אוטומטי לניקוי חלונות המכונית הנשלט מתוך המכונית, הנקרא מגב השמשה הקדמית.[3]
ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרי אנדרסון נולדה בגרין קאונטי, אלבמה, עם תחילת תקופת השיקום של ארצות הברית בשנת 1866. בשנת 1889 היא עברה עם אמה האלמנה ואחותה לעיר הפורחת ברמינגהאם, אלבמה. היא בנתה את דירות פיירמונט בשדרת היילנד זמן קצר לאחר שהשתקעה. בשנת 1893 עברה מרי אנדרסון מערבה לפרזנו, קליפורניה עד 1898, שם היא הפעילה חוות בקר וכרם.
המצאת מגב השמשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בביקור בניו-יורק בחורף 1902, ברכבת חשמלית ביום צונן, היא הבחינה שנהג הרכבת החשמלית נסע עם שני הפתחים של החלון הקדמי פתוחים עקב קושי בשמירה על החלון הקדמי נקי משלג מימי.[4] כשחזרה לאלבמה היא שכרה את שירותיו של מעצב עבור עיצוב מכשיר המופעל ביד כדי לשמור על השמשה הקדמית ברורה ושכרה חברה מקומית שתייצר מודל עובד המוכן לשיווק. היא הגישה בקשה, וב-1903 הוענק לה פטנט ל-17 שנים עבור מגב שמשה.[1] המכשיר שלה כלל מנוף בתוך הרכב ששלט על להב גומי בצד החיצוני של השמשה הקדמית. המנוף מופעל כדי לגרום לזרוע לנוע קדימה ואחורה על השמשה הקדמית. למנוף חוברה משקולת שמטרה להוות התנגדות אשר תבטיח שיתקיים מגע בין המגב לבין החלון.[5][6] מכשירים דומים נעשו מוקדם יותר, אבל מכשירה של אנדרסון היה הראשון להיות יעיל.[6] ב -1905 אנדרסון ניסתה למכור את הזכויות להמצאתה באמצעות חברה קנדית ידועה, אך הם דחו את בקשתה ואמרו "אנחנו לא רואים בזה ערך מסחרי שיצדיק את ההתחייבות שלנו". לאחר סיום תוקפו של הפטנט בשנת 1920 ועסקי ייצור הרכב אשר גדלו באופן אקספוננציאלי, מגבי השמשה הקדמית אשר מבוססים על העיצוב הבסיסי של אנדרסון הפכו לציוד סטנדרטי. בשנת 1922, קדילאק הפכה ליצרנית הרכב הראשונה שאימצה אותם כציוד סטנדרטי.[5]
אחרית ימיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנדרסון התגוררה בבירמינגהם, שם המשיכה לנהל את דירות פיירמונט עד למותה בגיל 87. במותה, אנדרסון הייתה החברה הוותיקה ביותר של הכנסייה הפרסביטריאנית של דרום היילנד. היא מתה בבית הקיץ שלה במונטיגל, טנסי. הלוויה שלה נערכה בדרום היילנד והיא נקברה בבית הקברות אלמווד.[1]
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2011 היא נכנסה להיכל התהילה הלאומי לממציאים.[7]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נטלי כהן, מבירה ועד שוקולד צ'יפס: המצאות שנשים הגו, באתר מאקו, 20 באוגוסט 2013
- מהשפתון ועד לפטיפון - 10 המצאות וממציאים ששינו לנו את החיים, מסע אחר
- Mary Anderson entry on About.com (באנגלית)
- Famous Women Inventors (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 [1], Birmingham Post-Herald, June 29, 1953
- ^ United States Patent 743,801, Issue Date: November 10, 1903
- ^ Women Hold Patents on Important Inventions; USPTO recognizes inventive women during Women's History Month, United States Patent and Trademark Office press release #02-16, March 1, 2002, accessed March 3, 2009
- ^ Slater, Dashka, Who made that? Windshield Wiper, New York Times Magazine, September 14, 2014, p.22
- ^ 1 2 "Hall of Fame Inventor Profile: Mary Anderson". Invent Now Hall of Fame. אורכב מ-המקור ב-2013-05-07.
- ^ 1 2 Mary Anderson: Windshield Wipers, September 2001, Inventor of the Week Archive, Massachusetts Institute of Technology School of Engineering website, accessed March 3, 2009
- ^ "Spotlight | National Inventors Hall of Fame". Invent.org. 2013-11-21. נבדק ב-2016-05-28.