מריה, דוכסית מקלנבורג-שוורין
 | |||||||
| לידה |
14 במאי 1854 ארמון לודוויגסלוסט, הדוכסות הגדולה של מקלנבורג-שוורין  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
6 בדצמבר 1920 (בגיל 66) קונטרסויל, צרפת  | ||||||
| שם מלא | מארי אלכסנדרינה אליזבת אלאונורה | ||||||
| מדינה | האימפריה הרוסית | ||||||
| מקום קבורה | קונטרסויל, צרפת | ||||||
| בן זוג | ולדימיר אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה | ||||||
| שושלת בית מקלנבורג-שוורין | |||||||
| |||||||
מריה, דוכסית מקלנבורג-שוורין (14 במאי 1854 - 6 בדצמבר 1920), הידועה גם בשם מריה פבלובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, הייתה בתו של פרידריך פרנץ השני, הדוכס הגדול של מקלנבורג-שוורין, ורעייתו של ולדימיר אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה, בנו של אלכסנדר השני, קיסר רוסיה.
ילדות ונישואים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדוכסית מריה אלכסנדרינה אליזבת אלאונורה נולדה ב-14 במאי 1854, ילדתם השלישית ובתם הראשונה של פרידריך פרנץ השני, הדוכס הגדול של מקלנבורג-שוורין ורעייתו הראשונה אוגוסטה, נסיכת רויס-קסטריץ. אמה מתה כשהייתה בת שמונה ואביה נישא פעמיים לאחר מותה.
ב-28 באוגוסט 1874 נישאה מריה לולדימיר אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה, ילדו החמישי ובנו השלישי של צאר רוסיה אלכסנדר השני. מריה, שהייתה לותרנית אדוקה, סירבה להמיר את דתה לדת הרוסית הפרובוסלבית, ולכן לקח שלוש שנים עד שהצאר נתן את הסכמתו לנישואים. מריה שמרה על דתה במהלך רוב נישואיה אולם המירה לבסוף את דתה שנים לאחר מכן, ככל הנראה כדי לתת לבנה קיריל סיכוי רב יותר לרשת את כס הקיסרות. לאחר המרתה היא קיבלה את השם הרוסי מריה פבלובנה.
לזוג נולדו חמישה ילדים:
- אלכסנדר (1875-1877) - מת צעיר.
- קיריל (1876-1938) - לאחר המהפכה הרוסית ורציחתם של רבים מבני משפחת המלוכה שימש כראש שושלת רומנוב והכריז על עצמו כצאר. נישא לבת דודתו ויקטוריה מליטה, נסיכת סקסה-קובורג-גותה, נכדתה של המלכה ויקטוריה.
- בוריס (1877-1943) - קצין בכיר בצבא הרוסי הקיסרי.
- אנדריי (1879-1956) - נישא למאהבתו מתילדה קז'שינסקה, רקדנית בלט שהייתה גם מאהבתו של הצאר ניקולאי השני.
- אלנה (1882-1957) - נישאה לניקולאס, נסיך יוון ודנמרק, בנו של גאורגיוס הראשון, מלך היוונים.
המשפחה התגוררה בארמון ולדימיר שבסנט פטרבורג, שם ביססה מריה את שמה כאחת המארחות הטובות ביותר בעיר. הנסיכה לא הסתדרה עם גיסה הצאר ובמיוחד עם גיסתה, הצארינה, והיא הפכה את ארמון ולדימיר לחלופה לחצר המלוכה. בעלה ולדימיר מת בשנת 1909.
הבריחה מרוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מריה הייתה בת שושלת רומנוב האחרונה שהצליחה להימלט ללא פגע מרוסיה לאחר תחילת המהפכה. היא בילתה את השנה הראשונה למהפכה באזור הקווקז שכן עדיין קיוותה כי בנה קיריל ירש את הכתר. עם התקרבם של הבולשביקים לאזור בשנת 1918 ברחה המשפחה באמצעות סירה בים השחור לעיר אנאפה ולאחר שנה וחצי, כאשר הצבא הלבן היה על סף תבוסה סופית, עזבו את האזור לתמיד ושטו לוונציה.
מריה המשיכה במסעה מוונציה דרך שווייץ לצרפת, שם החלה בריאותה להדרדר. היא נפטרה בעיירה קונטרסויל שבצפון-מזרח צרפת ב-6 בדצמבר 1920, בת 66, מוקפת על ידי משפחתה. בעזרתו של חבר המשפחה הוברח אוסף התכשיטים של מריה מחוץ לרוסיה וכיום אחד מנזריה נמצא בבעלותו של המלך צ'ארלס השלישי.
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
