מרסיאל ואלן
 | |
| לידה |
14 במאי 1898 לימוז', צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
19 בספטמבר 1980 (בגיל 82) ניי-סיר-סן, צרפת |
| מדינה |
צרפת |
| דרגה |
גנרל ארמייה |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| |
  | |
מרסיאל אנרי ואלן (בצרפתית: Martial Henri Valin; 14 במאי 1898 - 19 בספטמבר 1980) היה איש צבא ואוויראי צרפתי, ששימש בתפקידים בכירים בצבא צרפת החופשית לצידו של הגנרל שארל דה גול, ולאחר מלחמת העולם השנייה שימש בתפקידים בכירים בצבא הצרפתי.
מוצא ונעורים, קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ואלן נולד בעיר לימוז' בצרפת. בשנת 1917 התגייס כחייל פשוט לחיל הפרשים הצרפתי, ולחם במלחמת העולם הראשונה במסגרת גדוד הדראגונים הרביעי. באביב 1917 הצליח להיכנס ללימודים באקדמיה הצבאית בסן סיר, ובפברואר 1918 שב לחזית בדרגת קצין זוטר (aspirant), לחם בקרבות החזית המערבית ואף נפגע בגז רעיל.
ואלן המשיך בשירות גם לאחר המלחמה, ושירת בצבא צרפת במרוקו ובלבנט, תוך שהוא עולה בסולם הדרגות. בשנת 1926 החליט להפוך לטייס ובשנת 1928 השלים את הכשרתו כטייס. הוא המשיך בקידומו במסגרת חיל האוויר הצרפתי בתפקידי פיקוד ומטה שונים. בשנת 1939 קודם לדרגת קומנדנט, המקבילה בצה"ל לדרגת רב-סרן.
באוגוסט 1939 היה ואלן אחד מהמשתתפים במשלחת הצבאית האנגלו-צרפתית שנועדה לגשש לגבי ברית אפשרית עם ברית המועצות לקראת מלחמת העולם השנייה הקרבה ובאה.[1] המשלחת הייתה של גורמים צבאיים בדרג נמוך יחסית, וסמכויותיה היו מוגבלות. במסגרת זו הוחלפו הצעות למקרה של מלחמה עם גרמניה הנאצית, והצעות אלו היו ברובן כרוכות במעבר צבאות ברית המועצות דרך פולין. מבחינת בריטניה וצרפת שערבו לשלמותה של פולין, היה מדובר במכשול. עם זאת, בשלב מסוים הציע מפקד המשלחת, גנרל דומנק, כי ואלן יישלח לוורשה לנסות ולהשיג את הסכמת הפולנים למתווה המוצע. הצעה זו נדחתה על ידי משרד המלחמה הצרפתי.[2] במקביל ניהלה ברית המועצות שיחות עם גרמניה הנאצית, ואלו הבשילו לכדי הסכם ריבנטרופ–מולוטוב שנחתם בטרם הצליחו הצרפתים, הבריטים והפולנים, לגבש עמדה שתאפשר הסכמה עם ברית המועצות.
צרפת החופשית[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם תבוסת צרפת במערכה על צרפת שהה ואלן, שהיה אז בדרגת קולונל, כחלק ממשלחת צבאית צרפתית בריו דה ז'אנירו הוא הביע את תמיכתו בגנרל דה גול ואנשי צרפת החופשית אך הצליח להגיע ללונדון רק בשנת 1941.
עד יוני 1941 לא היו הטייסים השייכים לצבא צרפת החופשית מאורגנים במסגרת אחידה. חלקם שירתו כנספחים ליחידות של ה-RAF ואחרים ביחידות שהתארגנו אד-הוק, ללא שדרת פיקוד ראויה. באביב 1941 עמד ואלן בהנחיית דה גול במגעים עם שר האווירייה הבריטי סיר ארצ'יבלד סינקלייר, והשניים הצליחו להגיע להבנה על הקמת מסגרת ארגונית לחיל האוויר של צבא צרפת החופשית. ואלן מונה על ידי דה גול להקים מסגרות אלו.[3] באוגוסט 1941 הועלה לדרגת בריגדיר גנרל. בספטמבר 1941 צורף אל "הוועד הלאומי" שהקים דה גול כמעין ממשלה זמנית.[4] עד 1944 עסק ואלן בארגונו ובניהולו של כוח האוויר של צרפת החופשית. ב-1944 נשלח לצרפת, והשתתף בשחרור פריז.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1945 הועלה ואלן לדרגת לויטננט גנרל, ובשנת 1946 הצטרף למשלחת הצרפתית שעסקה בהקמת ארגון האו"ם. בפברואר 1947 מונה לדרגת המפקח הכללי על חיל האוויר הצרפתי ונשאר בתפקיד זה עד שנת 1957.
בתפקידו כמפקח הכללי על חיל האוויר הצרפתי גילה ואלן ידידות רבה למדינת ישראל. בשנת 1953 היה בין היוזמים, לצידם של שמעון פרס, אנשי חברת "נורד" הצרפתית, ובכירים נוספים, כי צרפת תספק לישראל מטוסי סילון מתקדמים מסוג "דאסו מיסטר", ובנוסף לכך יוקם בישראל בית חרושת שייצר מטוסי קרב וסילון בסיוע צרפתי. רעיון זה נגנז כעבור מספר חודשים, אך הוא עמד בבסיס המגעים שהביאו לאספקת מטוסי ה"מיסטר" לצה"ל בשנת 1955.[5]
משנת 1931 היה חבר בלגיון הכבוד, ולאחר מכן זכה להיות לחבר גם במסדר השחרור בנוסף לתארים ועיטורים רבים נוספים.
בספטמבר 1980 מת בכפר ניי-סיר-סן וזכה לכבוד של טקס אשכבה בארמון האינווליד בו קבורים אישים חשובים בהיסטוריה הצבאית של צרפת. הוא נטמן לאחר מכן בעיר הולדתו, לימוז'.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Staff mission for Moscow on friday, פלסטיין פוסט, 2 באוגוסט 1939
- ^ אלכסנדר ורט, רוסיה במלחמה, כרך א', הוצאת מערכות, 1968, עמ' 44
- ^ שארל דה גול, המאבק לחרות, כרך ראשון, "אל הדגל", הוצאת עם הספר, תשי"ח, עמ' 259
- ^ Free French 'Big 10', פלסטיין פוסט, 28 בספטמבר 1941
- ^ יצחק בר-און, מטריה ביום סגריר, אפי מלצר הוצאה לאור, 2010, 75 - 85