משה גרוס (צלם)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משה גרוס (14 בנובמבר 1925 - פברואר 2018) היה צלם ישראלי שהתמחה בצילומי תעשייה ואדריכלות. גרוס היה מוותיקי הצלמים בארץ וליווה את התפתחות התעשייה הישראלית מראשית הקמתה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה גרוס נולד בלייפציג שבגרמניה. כשעלה לכיתה ב' החלה השנאה כלפי היהודים לבוא לידי ביטוי ברחובות, כאשר בערב פסח נהרסה חנות של יהודי תחת הבניין בו התגוררה משפחתו. אבא שלו ראה את הנולד והמשפחה עברה למץ, על גבול גרמניה-צרפת. בתחילת שנת 1933 עברה המשפחה למרסיי, צרפת, ובקיץ 1933 עלו על הפאטריה בדרך לארץ והשתכנו בחיפה.

גדנ"ע 1958

בשנת 1941 החל את לימודיו בבית הספר המקצועי-תיכוני בסמ"ת, שם התמחה במשך שנתיים במסגרות כללית ושנתיים בחשמל, מכניקה ואופטיקה וזכה להיות בין תלמידיו של פרופסור פרנץ אולנדורף. בקיץ 1943 יצא לקורס מ"כים של ההגנה בכפר ילדים בפתח תקווה. פרופ' יעקב טורי היה מחנך הכיתה שלו. הוא היה איש מפ"ם, אשר יזם התארגנות כיתתית לקראת גיוס לפלמ"ח. בתום הלימודים בשנת 1944 אוחדה כיתת הבנים מבסמ"ת עם כיתת בנות מחוות לימוד לנערות בפתח תקווה, כך הכיר את יעלית, שהפכה בהמשך לאשתו.

באוגוסט 1945 יצאה הקבוצה להכשרה מגויסת לפלמ"ח בקיבוץ נען, תחת פיקודו של ישעיהו (שייקה) גביש. בהכשרה, שארכה שנתיים, ערכו אימונים צבאיים מלאים. משה מונה לנשק המחלקה בנען. במסגרת ההכשרה עבר קורס סיור, שכולל רישום וצילום והוא שימש כצלם של מחלקת הסיור.

במלחמת השחרור שימש כנשק של הפלוגה בפיקודו של אסף שמחוני והם לקחו חלק בפעולות משמעותיות במלחמה. בהמשך התחברו הגדוד הראשון והשלישי ונוסדה חטיבת יפתח. הם המשיכו בפעילות עד שחרור הגליל ואז הייתה ההפוגה הראשונה, בה ירדו לצריפין להתארגנות ואימונים, כאשר אלוף יצחק חופי מונה למפקד הפלוגה. ביולי 1948, במהלך פעולת היחידה לכיבוש כיס פלוג'ה, נפצע קשה בשתי הריאות.

לאחר ההחלמה, בנובמבר 1948, התחתנו משה ויעלית. נולדו להם שלושה ילדים.

באמצע 1948 קיבל צו תנועה להתייצב בפני חיים יערי בבית הירוק ביפו, שם הקימו את חיל המודיעין של צה"ל, תחת פיקודו של בנימין ג'יבלי. מכיוון שעבר קורס סיור וצילום הוא לקח חלק בהקמת יחידת הצילום של חיל המודיעין יחד עם גרישה שפירא. משה וגרישה עברו לחיפה לבניין שריכז את כל יחידות המודיעין, שם הם הקימו מעבדת צילום מקצועית ונתנו שירותי צילום לכל יחידות המודיעין, לשב"כ ולמוסד. בשנת 1951 חזר לעבוד בחברת חשמל, בה עבד לפני פרוץ מלחמת השחרור, שם, בנוסף לעבודתו כטכנאי, שימש כצלם עבור חברת החשמל. במקביל הוא פתח בבית מעבדת צילום קטנה והחל לבצע צילומים טכניים.

ב-1960 עזב את חברת החשמל והקים ברחוב הרצל 23 בחיפה מעבדה לשירות צילום טכני-מדעי בשם "משה גרוס — קרן אור." בשל עברו הביטחוני והקשרים עם מערכת הביטחון ביצע עבודות רבות מול מערכת הביטחון עם התעשייה האווירית, אלישרא, אלתא מערכות, אלביט מערכות ואל-אופ.

נמל חיפה

לאורך השנים ליוותה קרן אור תהליכים רבים בהתפתחות התעשייה והתרבות של מדינת ישראל, ביניהם: בניית המוביל הארצי, בה שימש גרוס כצלם של מקורות, וכצלם הבית הראשון של תיאטרון חיפה. צילומי תעשייה ואדריכלות, היו תמיד התחום האהוב עליו. בין המפעלים והאירועים שתיעד היו: הנחת אבן הפינה של מספנות ישראל, הנחת אבן הפינה של אלביט מערכות, מפעלים אלקטרו - כימיים, חברת קליל, חישולי כרמל, סולתם, הקמת נמל חיפה ובתי הזיקוק, תהליך התפלת מי ים בשיטת זרחין ועוד. בארכיון קרן אור יש כ-1,500 לקוחות מכל תחומי התרבות והתעשייה מקום המדינה.

היה מראשוני הצלמים המתמחים בתעשיית מיקרו-אלקטרוניקה ומעגלים מודפסים. לקח חלק משמעותי בתהליך המזעור של מעגלים מודפסים. באמצעות ידע טכני רב משרותו במעבדה בשרות הביטחון משה הצליח להביא להקטנת מעגלים בשיטה צילומית במכה אחת- טכנולוגיה שעוד לא הייתה אז בארץ.

לאורך השנים עבד משה עם אדריכלים ואומנים מובילים והפך לבן לוויה לאדריכלים גדולים, ביניהם: יעקב רכטר, פרופ' מנספלד, שמואל רוזוב, משה זרחי, דוד רזניק.

"מבחינה מקצועית הגעתי לרמה גבוהה בזכות העובדה שהייתי מכור לנושא ואהבתי את הצילום 24 שעות ביממה. לא עבדתי רק בשביל הכסף, אלא נהניתי מהעבודה היום-יומית. בכל עבודותיי שאפתי למצוינות, לדיוק ולמסירות אין קץ לנושא, ללא ויתורים".

בשנת 1976 הצטרף לקרן אור גם אלי גרוס, בנו של משה.

משה גרוס נפטר בפברואר 2018.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין בזכרון יעקב

בין הפרסים ואותות שקיבל:

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 1985 שר התעשייה והמסחר דאז, משה נסים, ביקש מכמה משרדי גרפיקה לספק לו תמונות ושקופיות של התעשייה המתקדמת בישראל. מתוך 60 צילומים שנבחרו לייצג את קמפיין משרד התעשייה היו 52 צילומים של קרן אור.
  • צילומי ארכיטקטורה שלו מופיעים באינספור פרסומים ברחבי העולם.
  • צילומי שער עבור הוצאות ספרים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צלמים שנאלצו לעזוב את גרמניה בין 1928-1999, הוצאה לאור: מוזיאון של מדינת בון.
  • UND SIE HABEN DEUTSCHLAND VERLASSEN… MUSSEN, FOTOGRAFEN UND IHRE BILDER 1928-1997, BY: KLAUS HONNEF and FRANK WEYERS.
  • משה גרוס, באתר הפלמ"ח

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משה גרוס בוויקישיתוף