משולם איגרא
| לידה |
1752 בוצ'אץ', האיחוד הפולני-ליטאי  |
|---|---|
| פטירה |
1801 (בגיל 49 בערך) י"ח בתשרי ה'תקס"ב |
| מקום פעילות | טיסמניץ, פרשבורג |
| תקופת הפעילות |
?–1802 |
| תלמידיו |
יעקב לורברבוים, נפתלי צבי הורוביץ, מרדכי בנט, ברוך תאומים-פרנקל |
  | |
רבי משה משולם בן שמשון איגרא מהעיר טיסמניץ (תקי"ב – י"ח בתשרי תקס"ב) היה רב, פוסק, ומגאוני דורו בגליציה.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בבוצ'אץ' בשנת 1752 לר' שמשון ואשתו רייזל, בתו של ר' אפרים פישל אב"ד קולומיא (נפטר בשנת תקמ"ג). משולם התייתם בגיל צעיר וגדל אצל סבו בקולומיאה. כבר בתור ילד קטן התפרסם בחריפותו ושנינותו. מסופר כי בגיל תשע ניצח את ר' יצחק הלוי הורוויץ בוויכוח הלכתי, וכאשר אשתו של רבי יצחק באה אל בעלה בטרוניה על שהשפיל עצמו בפני ילד קטן, ענה לה כי הלוואי ואותו ילד יהיה חתנו. ואכן, בגיל 13 נישא לבת הגביר שמואל ביק, אולם כעבור זמן קצר התגרשו[1]. ובגיל 16 נישא לרבקה אסתר – בתו של הרב בברודי ר' יצחק הורוויץ. לאחר נישואיו התגורר זמן קצר בברודי, ולמד ב"קלויז" המפורסם. כעבור כשנה, בגיל 17 בלבד התקבל כרב במחוז סטניסלב, והתיישב בעיר טיסמניץ, בה כיהן כרב וראש ישיבה.
בשנות כהונתו בטיסמניץ החלה תנועת החסידות להכות שורשים בגליציה. רבי משולם התפרסם כמתנגד חריף לחסידות, הוא פרסם מכתב חריף בגנותה, ואף חתם על חרם נגד החסידים. מסופר כי בטיסמניץ התגורר אחד מתלמידיו של הבעל שם טוב, ושמו רבי יעקב קופיל חסיד, שהזהיר את חסידי העיר לבל יזלזלו בכבודו של רבי משולם, אך לאחר פטירת רבי יעקב יעקב קופיל חסיד, בשנת 1787, החלו החסידים להשיב מלחמה נגד רבי משולם[2]. במקביל הסתכסך רבי משולם עם פרנסי העיר בגלל סוגיית הגיוס לצבא. קהילת-היהודים בטיסמניץ, כיתר הקהילות בגליציה, חויבה למסור בכל שנה ושנה מספר מסוים של אנשים לשירות צבאי, פרנסי טיסמניץ פטרו מגיוס בני-תורה ותלמידי-חכמים, ומסרו במקומם לצבא את ההדיוטות ועמי-הארץ. רבי משולם יצא כנגד מנהג זה וטען שיש לעשות הגרלה בין כל אלו המוכשרים להיות יוצאי-צבא, ומי שיעלה עליו הגורל, יהיה מי שיתגייס[3]. עקב המחלוקת עזב את העיר בשנת 1794 לפרשבורג.
טרם הגיעו לפרשבורג פנו פרנסי העיר לרבי יצחק חריף מסמבור בבקשה כי יבוא לכהן בעירם, אולם משלא נענה הלה פנו לרבי משולם. מסופר כי רבי משולם לא נתרצה עד שנסע אל רבי יצחק חריף על מנת לשמוע במו אוזניו כי אכן הוא מסרב לקבל עליו את הכהונה. בשיחתם הסתבר כי חריף לא קיבל כלל את פניית פרנסי פרשבורג, לכן הציע לו רבי משולם את הכבוד, אולם חריף טען כי מאחר שהמכתב לא הגיע לידיו, סימן כי משמים מעוניינים ברבי משולם למשרה.
בפרשבורג כיהן רבי משולם כרב וראש ישיבה כשמונה שנים עד לפטירתו בשנת 1801. לאחר פטירתו, מילא את מקומו רבי משה סופר (החת"ם סופר) כרב העיר וכראש הישיבה[4]. בסוף שו"ת רבי משולם איגרא מודפס הספדו של החת"ם סופר על רבי משולם[5]. כן כתב עליו כי "שתי זרועותיו כשני ספרי תורה... אי אפשר לשער גודל בקיאותו ומהירות חריפותו אשר חוברו בו יחדיו".[6]
חידושי תורתו נדפסו שנים רבות לאחר פטירתו, והם ידועים בעמקותם ובקושי הרב בהבנתם.
| תקופת חייו של הרב משולם איגרא על ציר הזמן |
|---|
 |
תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
העמיד תלמידים רבים. בהם:
- רבי אריה לייב הלר, בעל "קצות החושן".[7]
- רבי יעקב לורברבום מליסא, בעל "נתיבות המשפט".
- רבי מרדכי בנט.
- רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ.
- רבי משה מינץ.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שו"ת רבינו משולם איגרא, באתר היברובוקס
- חידושי ועומק הלכות בסוגיות הש"ס, באתר היברובוקס
- הלכות ערב פסח, באתר היברובוקס
- איגרא רמה, באתר היברובוקס חידושים על הש"ס ושו"ת
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק וייס, תולדות מרנא ורבנא הגאון האמיתי רבינו משה משולם איגרא זצ"ל, סי' ז' בספר אבני בית היוצר, פקש תר"ס. דפים מד.-מח., באתר היברובוקס
- ר' משולם איגרא, מתוך ספר "שרי המאה" מאת הרב יהודה לייב מימון
- דוד הלחמי, רבי משולם ברבי שמעון איגרא מפרשבורג, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קפ"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
משולם בן שמשון איגרא (1752-1802), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ר' משולם התנה עם אביה בעת הגירושין כי ישיאנה לתלמיד חכם, ואכן היא נישאה לרב יהודה אריה לייב תאומים
- ^ יקותיאל אריה קמלהאר, דור דעה, ארבע תקופות גאוני בתראי, פיעטרקוב, תרצ"ה, באתר היברובוקס.
- ^ מתוך הספר "שרי המאה" לרב י. ל. הכהן מימון (פישמן). אותו סיפור מופיע במאמר "תולדות הגאון רבי משולם אגרא" (לוקט מספרי תולדות הגדולים ומספר גרם המעלות) שמופיע בסוף הספר כ"אגרא רמה - חידושי ועומק הלכות בסוגיות הש"ס".
- ^ ערך סופר משה; חת"ם סופר באנציקלופדיה יהודית "דעת".
- ^ שו"ת ועומק הלכות בסוגיות הש"ס באתר hebrewbooks.org.
- ^ ב"'דרשות חת"ם סופר', כרך א', דף ע"ה, עמוד א'. מופיע גם כאן. מקור הדברים ב"שרי המאה".
- ^ יש המפקפקים בכך, ראו כאן, בהערה 55
| אחרונים | ||
|---|---|---|
| חכמי יהדות אשכנז | רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי הכהן (הש"ך) • רבי העשיל מקראקא • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יאיר חיים בכרך (ה"חות יאיר") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי יהודה לייב מינוביץ' (בעל "שארית יהודה") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש") | |
| חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד | רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי") | |
| חכמי ארץ ישראל | רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם) • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי שאול ישראלי • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי בן ציון אבא שאול • רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי וואזנר • רבי זלמן נחמיה גולדברג | |
| תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים | ||