נווד דיגיטלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נוודים דיגיטליים הם עובדים העושים שימוש בטכנולוגיות תקשורת כדי להתפרנס, ובאופן כללי יותר, לנהל אורח חיים של נוודים.[1] נוודים דיגיטליים עובדים לעיתים קרובות מרחוק, ממדינות זרות, בתי קפה, ספריות ציבוריות, חללי עבודה משותפת, או מעונועים.[2][3] עבודה באופן זה מתאפשרת לעיתים קרובות באמצעות שימוש בהתקנים בעלי יכולות אינטרנט אלחוטי, כגון טלפונים חכמים או התחברות לרשתות Wi-Fi ציבוריות. קהילת הנוודים הדיגיטליים מקיימת אירועים שונים בהם נפגשים חבריה, כך למשל אירועי שיט תענוגות לחברי הקהילה. בקהילת הנוודים הדיגיטליים בני מעמדות חברתיים שונים. כך, מעמדות נפוצים של נוודים דיגיטליים הם פליטים, אנשים אמידים, אנשים צעירים ויזמים. אנשים הופכים לנוודים דיגיטליים בדרך כלל בשל סיבות חיוביות, כגון שאיפה לעצמאות כלכלית ופיתוח קריירה אשר אינה תלויה במיקום גאוגרפי מסוים. גורמים שליליים המעודדים אנשים להפוך לנוודים דיגיטליים כוללים כמות מופחתת של עבודה במשרה מלאה, מתיחות פוליטית ויוקר המחיה במדינת המוצא.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד השימושים המוקדמים ביותר של המונח "נווד דיגיטלי" הופיע בשנת 1997. הייתה זו כותרת ספר שפורסם על ידי חברת Wiley הידועה כמוציאה לאור של ספרי לימוד. הספר נכתב על ידי טצוגיו מקימוטו ודוד מנרס.[4] אין זה ידוע אם אמצו את כותרת ספרם ממקור אחר או שקבעו בעצמם את המונח. היסוד לתנועת הנוודים הדיגיטליים היא עבודה מרחוק, המאפשרת לאנשים לבצע את עבודתם בבית או בכל מקום אחר באמצעות האינטרנט.[5] נוודים דיגיטליים עשויים גם למכור חלק מרכושם על מנת לאפשר להם ניידות קלה יותר, והם עשויים אף למכור או להשכיר את ביתם לאותה מטרה.[6] חיים כנווד דיגיטלי דורשת בדרך כלל חסכון כספי המאפשר תנאי חיים טובים.[7] לאה וודוורד טבעה את המונח "עצמאות ממיקום" כדי לתאר את אורח החיים של נוודים דיגיטליים.

נוודים דיגיטליים נוטים להמשיך ולנדוד בעודם ממשיכים לעבוד עם לקוחות או מעסיקים.[8] סגנון חיים זה עשוי להציב אתגרים שונים, כגון שמירה על ביטוח בריאות במקומות שונים בעולם, ציות לחוקי עבודה במדינות שונות, לעיתים אף קבלת אשרת עבודה, ושמירה על קשרים עם חברים ובני משפחה.[9] אתגרים אחרים עשויים לכלול עבודה באזור זמן שונה מזה של הלקוח או המעביד, קושי במציאת חיבור אמין לאינטרנט, והיעדר תיחום בין העבודה לבין שעות הפנאי.[10]

שירותי טכנלוגיה פיננסית (פינטק), בפרט אפליקציות תשלומים, נמצאים בשימוש שכיח בקרב נוודים דיגיטליים. נוודים דיגיטליים היו בין המשתמשים המוקדמים בטכנלוגיות לתקשורת באמצעות האינטרנט ויישומים מבוססי מחשוב ענן לצורך עבודה מרחוק במקום שבו הם חיים או בשעה שהם נודדים.[11][12] נוודים דיגיטליים עשויים להשתמש בחללי עבודה משותפים, בתי קפה, במכשירים הנמצאים בבתי אחרים עליהם הם שומרים (house sitting) או במשרדים שיתופיים.[13] נוודים דיגיטליים רבים מתפרנסים מיצירת תוכן עצמאית, מבלי שהם תלויים במקום העבודה או מקום המגורים מסוים. אחד הצעדים החשובים הננקטים על ידי נוודים דיגיטליים הוא הקפדה על עדכון תיעוד אישי (כגון אשרות ודרכונים), כיוון שזהו תנאי להמשך נדידה ללא עיכובים. שליטה בשפה הרשמית של מדינות בהן מבקר הנווד עשויה להועיל בביצוע עבודתו. היעדר שליטה בשפת המקום עלולה לסכן את הנווד במקרה של מחלה.

פופולריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף בטרם נודע המונח "נווד דיגיטלי" היו אנשים אשר סגנון חייהם התאים למונח זה.[14] "נווד דיגיטלי" מוקדם היה סטיב רוברטס, אשר בשנת 1983 רכב על אופנוח ממוחשב וסיפורו הופיע  בירחון Popular Computing. בשנת 1985, שוגרה מערכת לוויין בשם Motosat אשר אפשרה גישה נוחה יותר לאינטרנט. מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 הצליחו בהדרגה יותר בני אדם לסגל אורח חיים של נוודות דיגיטלית. פיתוחים טכנולוגיים כגון אינטרנט Wi-Fi, ומחשבים ניידים המתחברים לרשת האינטרנט הקלו ועודדו מגמה זו. מאז שנת 2014 החל גידול מהיר של קהילת הנוודים הדיגיטליים, לאחר שהשתכללו אתרי אינטרנט המדרגים ערים בעולם במדדי ידי יוקר המחיה, מזג אוויר, מהירות רשת האינטרנט, מידע המסייע לנוודים לבחור היכן לחיות.[15] [16] בעשור השני של המאה ה-21 אף התרבו כנסים בינלאומיים לנוודים דיגיטליים כגון DNX. תנועת הנוודים הדיגיטליים גדלה במקביל לעליית האפשרות של עבודה מרחוק,  במיוחד בתחום הטכנולוגיה. כך למשל, בין חברות טכנולוגיות בעמק הסיליקון. החל משנת 2009 חלה עלייה משמעותית בפופולריות של נוודים דיגיטליים בחברות מוכרות וגדולות. חברת נשיונל ג'אוגרפיק החלה "בלוג הנווד הדיגיטלי", וחברת המחשבים Dell השיקה אתר בשם "נוודים דיגיטליים" אשר היה קיים זמן קצר. סרט תיעודי על חיי נוודות דיגיטלית מומן בשנת 2012 באמצעות Kickstarter, והצליח לגייס כ-$37,000. הסרט נוצר על ידי הבעל ואשתו כריסטין ודרו גילברט, בשם "הדור האלחוטי". שייט שנקרא ""קרוז נוודי" נוסד על מנת לאפשר לנוודים דיגיטליים להיפגש ולתקשר.

למרות שקבוצות אוכלוסייה רבות יכולות לבחור באורח חיים של נוודות דיגיטלית, יש נטייה לבחירה זו בעיקר בקרב אנשים צעירים, יזמים ופליטים.

יעדים פופולריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעדים מסוימים פופולריים יותר בין נוודים דיגיטליים, אלה כוללים את בודווה (Budva) צ'יאנג מאי, תאילנד ובאלי בשל יוקר מחיה נמוך ואיכות חיים גבוהה. ערים אחרות כוללות את טאלין, טריפה, טביליסי כיוון שקיימת בהן קהילה משמעותית של נוודים דיגיטליים וקבלה בחברה של סגנון חיים זה לצד יוקר מחיה נמוך. אף בערים יקרות יותר קיימים נוודים דיגיטליים, הבולטות בהן הן סינגפור ואוסלו. בבריטניה קיימים ריכוזים של נוודים דיגיטליים בערים מסוימות, כגון בריסטול, ברמינגהאם וברייטון. זאת בשל עלות נמוכה יותר של החיים בהשוואה ללונדון.

גורמים לפופולריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר גורמים תרמו לעלייה משמעותית בפופולריות של סגנון החיים של נוודות דיגיטלית בעשור השני למאה ה-21. קישוריות לאינטרנט הפכה נפוצה יותר במאה ה-21, דבר המקל על נדידה של אנשים לאזורים רבים יותר בעולם. יותר עבודות הפכו בלתי תלויות לביצוען במיקום גאוגרפי מסוים.

התפתחויות משפטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצאם של רבים מן הנוודים הדיגיטליים הוא ממדינות מפותחות ודרכוניהם מאפשרים להם מידה רבה יותר של חופש תנועה בין מדינות. מסיבה זו רבים מהם נוטים לנדוד כשהם מצוידים באשרות תייר בלבד. בעוד שמבחינה טכנית אין זה חוקי לנווד דיגיטלי לעבוד במדינה זרה בה הוא מבקר באשרת תייר, רבים מן הנוודים הדיגיטליים נוטים לשהות במקומות בהם יוקר המחיה נמוך, בעוד שהם עובדים עבור מעבידים הנמצאים במדינת המוצא שלהם. במדינות רבות, כל עוד עבודה זו נעשית בצנעה ואינה פוגעת במקומות העבודה של אזרחי המקום, השלטונות מעלימים עין מעבודתו של הנווד הדיגיטלי. רבים מן הנוודים הדיגיטליים נוהגים לבצע יציאות מתוכננות ממדינות בהן הם רוצים לשהות, במטרה להאריך את תוקפה של אשרת התייר באותה מדינה. בחלק מן המדינות האהודות על נוודים דיגיטליים הם מנסים לקבל אשרת שהייה חוקית במדינה על ידי עבודה במשרה חלקית בהוראת אנגלית, או על ידי לימודים באוניברסיטה מקומית באשרת תלמיד.

במדינות מספר נוסדו תוכניות שמטרתן להקל על נוודים דיגיטליים הנכנסים למדינה. באסטוניה קיימת אשרת e-Residency ובתאילנד אשרת SMART. אסטוניה אף הכריזה כי היא מתכננת להנפיק אשרת נווד דיגיטלי, לאור הפופולריות הגוברת של אשרת e-Residency.[17]

כיום, מעל ל-45 מדינות מציעות אשרות שהייה מיוחדות לנוודים דיגיטליים, המאפשרים שהייה ארוכה, וגישה למערכות בריאות ובנקאות מקומיות.

נוודים דיגיטליים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל ישנה קהילה קטנה של נוודים דיגיטליים. בשל קלות הכניסה לאירופה ומניעת כניסה למרבית המדינות המוסלמיות בעולם, בעלי דרכון ישראלי רבים יעבירו את הנוודות שלהם במדינות זולות במזרח הרחוק כגון תאילנד, ו-וייטנאם, אמריקה הלטינית כמו קולומביה ומקסיקו, ובמספר מוקדים באירופה בהם ישנם התקהלויות גדולות של נוודים דיגיטליים כדוגמת בולגריה, פורטוגל ו-האיים הקנריים בספרד.

נוודים דיגיטליים ישראל היא קהילה המרכזת את מרבית הנוודים הדיגיטליים הישראליים. בתקופת הקורונה עלתה הפופולריות של נוודות דיגיטלית בתחומי ישראל, במיוחד בפריפריה, ונרשמה עלייה משמעותית במספר הישראליים שבחרו בסגנון החיים הזה, ומיישמים אותו ב-ישראל ובעולם.

ישראל אינה יעד פופולרי על נוודים דיגיטליים מרחבי העולם, בעיקר בגלל עלויות המחיה, שכן נוודים רבים מנסים למקסם את כוח הקנייה של כספם, ולכן לרוב טסים למדינות עולם שלישי משמעותית זולות יותר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נווד דיגיטלי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mohn, Tanya. "How To Succeed At Becoming A Digital Nomad".
  2. ^ "Digital Nomad Definition". נבדק ב-24 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "How to become a digital nomad". DIY DIFM. נבדק ב-19 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Tsugio Makimoto, David Manners, Digital Nomad. Wiley, 1997. ISBN 0471974994
  5. ^ Nash, Caleece (פבר' 2018). "Digital nomads beyond the buzzword: Defining digital nomadic work and use of digital technologies" (PDF). Lecture Notes in Computer Science. iConference 2018 – via Springer. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ "What is a digital nomad?". Nomad Radar. נבדק ב-19 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "The Digital Nomad Life". Nomad Radar. נבדק ב-19 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Lamarque, Hannah. "The Rise of the Digital Nomad". Huffington Post. נבדק ב-7 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Meggan Snedden (30 August 2013), When work is a nonstop vacation, BBC.com - Capital
  10. ^ "Digital nomads travel the world while you rot in your office". Mashable. נבדק ב-7 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Tsugio Makimoto & David Manners (1 בינואר 1997), Digital nomad, Wiley {{citation}}: (עזרה)
  12. ^ Mike Elgan (1 באוגוסט 2009), Is Digital Nomad Living Going Mainstream?, Computerworld {{citation}}: (עזרה)
  13. ^ Colella, Kristin (2016-07-13). "5 'digital nomads' share their stories from around the world" (באנגלית אמריקאית). TheStreet. נבדק ב-2016-07-30.
  14. ^ Gilbert, Christine (6 בספטמבר 2013). "A Brief History of Digital Nomading". Almost Fearless. נבדק ב-8 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ BBC Capital (22 November 2017), The digital nomads working in paradise, BBC
  16. ^ אתר למנויים בלבד Anna Hart, ‏Living and working in paradise: the rise of the 'digital nomad', The Telegraph, 17 May 2015
  17. ^ Rosie Spinks, Digital Nomads Can Soon ‘Make It Official’ With A New Visa From Estonia. Quartzy, February 27, 2018