נחמן בטיטו

הרב נחמן בטיטו

הרב בטיטו (במרכז), והרב חיים נחום אפנדי (מימין), 1909
לידה	1846 ה'תר"ו או ה'תר"ז מרקש, מרוקו
פטירה	25 באוגוסט 1915 (בגיל 69 בערך) ט"ו באלול תרע"ה ירושלים
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מקום פעילות	ירושלים
תקופת הפעילות	?–1915
תחומי עיסוק	רבנות ופעילות ציבורית
תפקידים נוספים	חכם באשי ומנהיג העדה המערבית
הראשון לציון ה־32 → אליהו משה פאניז'יל משה יהודה פרנקו ←

חתימתו וחותמתו הרשמית של הרב נחמן בטיטו, מ"מ הראשון לציון

הרב נחמן בטיטו (1845 - ט"ו באלול ה'תרע"ה, 25 באוגוסט 1915) היה איש ציבור, מנהיג העדה המערבית בירושלים, חכם באשי והראשון לציון.

ביוגרפיה

נולד במרקש שבמרוקו בשנת 1845 (ה'תר"ו). כשהיה נער עלה לארץ ישראל עם הוריו, והשתכן בירושלים, שם למד תחילה בתלמוד תורה הספרדי בעיר, ומשם המשיך ללימודים בישיבת תפארת ירושלים.

בהיותו כבן 22, נישא לזינבול. מאוחר יותר נישא ליוכבד וידה רוסו, ויחד נולדו לזוג ארבעה ילדים.

עם פטירת רבו, הרב דוד בן שמעון, נבחר הרב בטיטו בשנת 1880 (ה'תר"מ) לשמש כאחד ממנהיגי ועד העדה המערבית בירושלים. לאחר פטירת הרב אלעזר בן טובו בשנת 1886 (ה'תרמ"ו), מונה לשמש כאחד משבעה טובי העיר של העדה המערבית, לצד הרב משה מלכא.

לאחר פטירת הרב יששכר אצראף בשנת 1892, נבחר הרב בטיטו לשמש כמנהיג העדה המערבית לצד הרב משה מלכא. בשנת 1899 (ה'תרנ"ט) פרצה מחלוקת בעדה, והיא נחלקה לשתי סיעות, כשבאחת התומכים הכתירו לראש העדה את הרב משה מלכא, ובשנייה את הרב בטיטו. המחלוקת הוכרעה לבסוף על ידי הרב יעקב שאול אלישר, כשמינה את הרב מלכא לראש העדה המערבית הרשמי. לאחר פטירת הרב מלכא בשנת 1900 (ה'תר”ס), הצטרפה סיעתו להנהגה תחת ידיו של הרב בטיטו.

בשנת 1904 (ה'תרס"ד) שימש כציר ירושלים מטעם העדה המערבית בכנסייה הראשונה של תושבי ארץ ישראל שהתאספה בזכרון יעקב.

בעקבות מחלוקת על תפקיד הראשון לציון, במה שכונה "ריב הרבנים הגדול", מונה בידי הממשלה בשנת 1909 לתפקיד זה (לאחר פיטורו של הרב אליהו משה פאניז'יל מתפקידו), וכיהן בו עד לשנת 1911.

בפעילותו הציבורית בירושלים שימש גם כחבר ואב בית דין בעיר. כן פעל לייסד מחדש את תלמוד התורה של העדה המערבית בעיר.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הורע מצבם של תושבי ירושלים. הצרות שפקדו את האזור ערערו את מצבו הבריאותי שהלך והתדרדר מיום ליום, עד שלבסוף הלך לעולמו לאחר מחלה ב-25 באוגוסט 1915 (ט"ו באלול ה'תרע"ה).

על מצבתו נכתב: "ציון במר תבכה וירושלים תתן קולה על האי שופרא דבלי ארעא. דרופקתא דאוריתא. צדיק וענו מדוכא בייסורים עומד בפרץ ירושלים. ראש רבני בני מערבא וראשון לציון, הרב הגאון המפורסם כמוהר"ר נחמן בטיטו זצ"ל".

חיבוריו

• שמות מעם לועז - קובץ שבועי שהוציא מדי שבוע עם הרב חזקיה שבתי בלדינו, ולבסוף הפך לספר בעל שני חלקים
• תקפו של יוסף - תרגום של חיבור בנושא מכירת יוסף מאת הרב יוסף שבתי פרחי ללאדינו, על ידו ועל ידי הרב חזקיה שבתי

כן כתב חידושי תורה בקובץ תורה מציון

משפחתו

• חתנו - הרב נסים אוחנה, נישא לבתו מרים.
• חתנו - אברהם בן יאיר, נישא לבתו ג'נטיל, והיה סוחר אמיד שהתגורר בח'אן יונס שבעזה. לאחר שנפטר, לקחה ג'נטיל חלק בפעילות המסחר של בעלה, יחד עם בנה.
• מרים-מרקדה - בתו המאומצת של הרב בטיטו (בתו הביולוגית של יעקב רוסו, וייתכן שגם בתה הביולוגית של וידה, אשתו השנייה של הרב בטיטו).
• הרב נסים הכהן רבין - חתנו, נישא לבתו רחל (נפטרה במהלך מלחמת העולם הראשונה).
• נכדו - חיים בן יאיר, בנה של בתו ג'נטיל, היה גואל קרקעות בארץ ישראל.
• אחיינו - הסופר הערבי-עברי חיים בן ציון (ויקטור) בטיטו ממצרים.

לקריאה נוספת

• משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב' (עמ' 141 - 142)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נחמן בטיטו בוויקישיתוף

• הרב נחמן בטיטו, באתר "תורת אמת"
• משה דוד גאון, "יהודי המזרח בארץ ישראל" חלק ב' עמ' 149
• הרה"ג נחמן בטיטו ז"ל, בעיתון החרות, באתר עיתונות יהודית היסטורית
• שמואל נח גוטליב, הרב ר' נחמן בטיטו, אהלי שם, עמ' 537–538 פינסק, תרע"ב
• יעקב ברנאי, רבני ופרנסי העדה המערבית בסוף המאה הי"ט, בתוך הספר יהודי צפון־אפריקה וארץ ישראל, באתר מורשת מרוקו
• נחמן בטיטו, דף שער בספרייה הלאומית