נט טרנר

נט טרנר
Nat Turner
	תחריט עץ המתאר את תפיסתו של נט טרנר על ידי בנג'מין פיפס
לידה	1 באוקטובר 1800; מחוז סאות'המפטון, ארצות הברית
הוצאה להורג	11 בנובמבר 1831 (בגיל 31); Courtland, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
השקפה דתית	בפטיזם
בן או בת זוג	צ'רי טרנר

נתניאל "נט" טרנר (באנגלית: Nat Turner;‏ 2 באוקטובר 1800 - 11 בנובמבר 1831) היה עבד אפרו-אמריקאי, שהנהיג בשנת 1831 מרד אלים נגד בעלי העבדים ומשטר העבדות בארצות הברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרנר נולד במחוז סאות'המפטון שבוירג'יניה, כעבדו של בנג'מין טרנר, ומכאן שמו. בשנת 1810 מת בנג'מין טרנר, ונט טרנר עבר לרשות סמואל, בנו הבכור של בנג'מין. בשנת 1822 נמכר לשכן בשם תומאס מור שמת בשנת 1828, וזה הפך את בנו בן התשע לאדונו של טרנר. אלמנתו של מור נישאה לג'וזף טרוויס, מייצר גלגלים, שעבר לגור בחווה.

בעת שהחווה הייתה בבעלותו של סמואל טרנר, למד נט טרנר קרוא וכתוב, חרף האיסורים החמורים הרשמיים, וכן הייתה לו גישה לספרים של תלמידים לבנים, שמע דרשות של מטיפים בפטיסטים ונטל חלק באסיפות דתיות של "כנסיית העבדים". הוא רכש ידע בכתבי הקודש הנוצריים - התנ"ך והברית החדשה ואף התעניין בשימוש באבקת שרפה. מאחר שהיה אדם אדוק, סגפן ובעל הילה של "חוזה", נחשב נט טרנר בקרב חבריו לכומר, ואחרי המרד הוא כונה בעיתונות "המטיף השחור".

המרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1825 כבר הגיע טרנר למסקנה שאלהים הטיל עליו לשחרר את אחיו המדוכאים מעול העבדות. ליקוי חמה שהתרחש בפברואר 1831 היווה עבורו אחת האותות כי הגיע הזמן לפעולה. עם קומץ חברים, מצוידים בסכינים, מעדרים וגרזנים, יצאו ב-21 באוגוסט 1831 למסע הרג נגד הלבנים בסביבה. הקרבנות הראשונים היו ג'וזף טרוויס, אשתו ובנה הקטן, שנרצחו במיטתם. אחריהם באו עוד משפחות של חוואים לבנים, לרבות נשים וילדים, בסך הכול כ-56 קרבנות. בפשיטותיהם בחוות חיפשו נט טרנר ואנשיו לגייס עוד עבדים ושחורים חופשיים לקבוצתם. כמו כן אספו כלי נשק כמו חרבות ורובים, סוסים ופרדות. לאכזבתו, לא הצליח נט טרנר, שכונה, בין השאר גם "גנרל", לגייס סביבו יותר מ-70 מורדים. חברי המיליציות הלבנות שהגיעו ל-3,000 במספרם, הצליחו בסופו של דבר לדכא את המרד ורצחו בדרכם כמאה ועשרים עבדים ושחורים חופשיים שלא היו מעורבים במרד.

מרד העבדים שהנהיג טרנר היה המשמעותי ביותר כנגד משטר העבדות בתקופה שקדמה למלחמת האזרחים האמריקנית. לאחר שהמרד דוכא ב-23 באוגוסט 1831, הצליח טרנר לברוח, אך נתפס כעבור חודשיים, ב-30 באוקטובר, על ידי חוואי מקומי בשם בנג'מין פיפס. הוא הוצא להורג בתלייה ב-11 בנובמבר, בעיר ג'רוזלם (לימים קורטלנד) שבווירג'יניה. אחר מותו, נערף ראשו והופשט עורו, כאזהרה לעבדים אחרים בל ימרדו. ישנן טענות לפיהן טרנר לא רצח במו ידיו, אלא שמעשי הרצח בוצעו על ידי "חייליו", לא פעם בנוכחותו.

בזמן המשפט נפגש טרנר עם עורך דין צעיר בשם תומאס ה. גריי, שכתב בעקבות המפגש את הקונטרס 'וידויו של נט טרנר'.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלהי שנות ה-1960 הפך נט טרנר לסמל עבור תנועת בלק פאוור (הכוח השחור) בארצות הברית
2009 - פארק גדול בעיר ניוארק, ניו ג'רזי קיבל את שמו

נט טרנר במדיה האמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

1967 - וידויו של נט טרנר, רומן מאת ויליאם סטיירון, המבוסס בחלקו על רישומיו של תומאס גריי
The Letter Writer - רומן היסטורי מאת אן רינלדי - מתרחש בתקופת המרד של נט טרנר
2006- הרומן הגרפי (קומיקס) "נט טרנר" מאת קייל בייקר - זכה בפרסים
2011 - The Resurrection of Nat Turner, Part 1: The Witnesses (תחייתו של נט טרנר, חלק א:העדים). רומן היסטורי מאל שרון א. פוסטר
L'Ange noir, רומן בצרפתית מאת קצרין ארמארי-ויאי (Hermary-Vieille)
Up Jumps the Devil, רומן מאת מייקל פור

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Reef The Lost Cauze, ראפר מפילדלפיה כתב שיר על נט טרנר, כחלק מהאלבום שלו - A vicious Cycle (מעגל קסמים).
בשירו "Mortal Man", קנדריק למאר מנהל שיחה עם טופאק שאקור, בה שאקור אומר "זה יהיה כמו נט טרנר, 1831".
טופאק שאקור היה מדבר על נט טרנר תכופות בראיונות, ומספר על הערצתו לרוחו העזה והתנגדותו לדיכוי. שאקור גם כיבד את טרנר עם קעקוע של צלב על גבו עם הכיתוב "EXODUS 1831".