ניקולאי ריז'קוב

ניקולאי ריז'קוב
Николай Иванович Рыжков
	ניקולאי ריז'קוב בשנת 2009
	ניקולאי ריז'קוב בשנת 2009
לידה	28 בספטמבר 1929; Diliyivka, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, ברית המועצות
פטירה	28 בפברואר 2024 (בגיל 94); מוסקבה, רוסיה
מדינה	ברית המועצות
מקום קבורה	בית הקברות טרויקורובסקויה
השכלה	האוניברסיטה הטכנית של אוראל; Mechanical engineering institute of the Donbass state mechanical engineering academy ;
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
	1985–1990; (כ־5 שנים)
	→ ניקולאי טיחונוב ולנטין פאבלוב ←
פרסים והוקרה
	פרס ברית המועצות (1969, 1979); מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין (1970); מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה (1997); מדליה להנצחת 1000 שנים לייסוד קאזאן (2005); Stolypin Medal, 2nd class (2019); פרס ברית המועצות (1969, 1979); גיבור העמל של הפדרציה הרוסית (2019); עיטור הדגל האדום של העמל (1966, 1979); Stolypin Medal, 1st class (2014); עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית (2004); עיטור הכבוד של הפדרציה הרוסית (2013); עיטור לנין (1974, 1976); גיבור לאומי של ארמניה (2008); עיטור מהפכת אוקטובר (1971); עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה דרגה ראשונה (1985); עיטור מסדר המולדת דרגה ראשונה (2014); מסדר דוסטיק, דרגה 2; מסדר כוכב הצפון; תעודת כבוד נשיאותית של הפדרציה הרוסית; עיטור מסדר המולדת; מדליית פיוטר סטוליפין; מסדר הכבוד הבלארוסי; מסדר הנסיך הקדוש דניאל של מוסקבה, דרגה 2; מסדר הנסיך יארוסלאב הנבון, דרגה 5; honorary citizen of Sverdlovsk Oblast; מסדר דנאקר; תעודת הוקרה נשיאותית של הפדרציה הרוסית ;

ניקולאי ריז'קוב (ברוסית: Николай Иванович Рыжков;‏ ‏28 בספטמבר 1929 – 28 בפברואר 2024) היה מדינאי סובייטי, שכיהן כראש ממשלת ברית המועצות בין השנים 1985–1990.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקולאי ריז'קוב נולד בכפר באזור דונצק (אז בברית המועצות כיום באוקראינה) למשפחת כורה פחם. בשנים 1953–1959 הוא למד באוניברסיטה טכנית בעיר סברדלובסק ולאחר סיומם החל לעבוד במפעל "אוראלמאש" לייצור מכונות כבדות בעיר.

ריז'קוב עבד במפעל זה במשך 25 שנים. במהלך התקופה הוא התקדם מתפקיד מהנדס מן השורה למהנדס ראשי של המפעל ובשנים 1971–1975 היה המנהל הכללי של המפעל. על הישגיו בתחום ההנדסי ריז'וקב פעמיים (בשנת 1969 וב-1979) זכה בפרס ברית המועצות.

בשנת 1975 הוא עבר למוסקבה ומונה לסגן ראשון של שר לבניית מכונות כבדות. ריז'קוב עבד במשרדי הממשלה הסובייטית עד לשנת 1982.

בנובמבר 1982 יורי אנדרופוב קידם אותו לתפקיד מזכיר הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית והוא היא אחראי על התחום הכלכלי. בהתאם לזכרונותיו, אנדרופוב ביקש ממנו וממיכאיל גורבצ'וב להכין תוכניות לרפורמה בכלכלה הסובייטית.

כאשר במרץ 1985 גורבצ'וב קודם לתפקיד המזכיר הכללי, הוא מינה את ריז'וקב לתפקיד ראש ממשלת ברית המועצות. בהיותו בתפקיד זה הוא ניסה לקדם את הרפורמות ופעל לצד מיכאיל גורבצ'וב. יחד עם זה הוא התנגד לחלק של היוזמות של גורבצ'וב, למשל מערכה נגד שתיית יתר של משקאות חריפים שאכן לא תרמה לשום תועלת של ממש. בשנת 1988 ריזקוב פעל רבות לשיקום ארמניה הסובייטית לאחר רעידת האדמה בספיטק ועל פעילות זו בשנת 2008 הוענק לו תואר "גיבור לאומי של ארמניה".

בשנת 1990 על רקע משבר קשה בכלכלה הסובייטית היו ויכוחים לגבי הרפורמות הדרושות. באותה תקופה התנהל מאבק בין התוכנית שהוצעה על ידי הממשלה בראשות ריז'קוב לבין תוכנית שהוצעה על ידי גריגורי יבלינסקי. ב-26 בדצמבר 1990 ריז'קוב עבר התקף לב והועבר מתפקידו.

בשנת 1991 הוא התמודד לתפקיד "נשיא הרפובליקה הרוסית" מול בוריס ילצין אך זכה ב-16% מהקולות בלבד.

ריז'קוב פעל בתפקידים ציבוריים שונים ובשנת 1995 נבחר לדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית. במהלך השנים כיהן ריז'קוב בתפקידים שונים בפרלמנט הרוסי. הוא כיהן במועצת הפדרציה של רוסיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ניקולאי ריז'קוב בוויקישיתוף

ניקולאי ריז'קוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ניקולאי ריז'קוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

ראשי ממשלת רוסיה
יושבי ראש ועדת השרים של האימפריה הרוסית	אלכסנדר וורונצב (1802–1809) • ניקולאי רומיאנצב (1809–1810) • ניקולאי סלטיקוב (1810–1812) • סרגיי ויאזמיטינוב (1812) • פיוטר לופוחין (1812–1827) • ויקטור קוצ'וביי (1827–1832) • ניקולאי נובוסילצב (1832–1838) • אילריון ואסילצ'יקוב (1838–1847) • וסילי לבאשוב (1847–1848) • אלכסנדר צ'רנישוב (1848–1856) • אלכסיי אורלוב (1856–1861) • דמיטרי בלודוב (1861–1864) • פאבל גגארין (1865–1872) • פאבל איגנאטייב (1872–1877) • פיוטר ואלוייב (1877–1881) • מיכאיל רייטרן (1881–1887) • ניקולאי בונגה (1887–1895) • איוואן דורנובו (1895–1903) • סרגיי ויטה (1903–1906) • איוואן גורמיקין (1906) • פיוטר סטוליפין (1906–1911) • ולדימיר קוקובצוב (1911–1914) • גורמיקין (1914–1916) • בוריס שטורמר (1916)• אלכסנדר טרפוב (1916) • ניקולאי גוליצין (1916–1917)
ממשלת המעבר הרוסית	גאורגי לבוב (1917) • אלכסנדר קרנסקי (1917)
יושבי ראש מועצת הקומיסרים העממיים	ולדימיר לנין (1917–1924) בין 1922 ל-1924 הלכה למעשה כיהן לב קאמנב כראש ממשלה • אלכסיי ריקוב (1924–1930) • ויאצ'סלב מולוטוב (1930–1941) • יוסיף סטלין (1941–1953) • גאורגי מלנקוב (1953–1955) • ניקולאי בולגנין (1955–1958) • ניקיטה חרושצ'וב (1958–1964) • אלכסיי קוסיגין (1964–1980) • ניקולאי טיחונוב (1980–1985) • ניקולאי ריז'קוב (1985–1991) • ולנטין פאבלוב (1991)
יושבי ראש ממשלת הפדרציה הרוסית	יגור גאידר (1992) • ויקטור צ'רנומירדין (1992–1998) • סרגיי קיריינקו (1998) • צ'רנומירדין (1998) • יבגני פרימקוב (1998–1999) • סרגיי סטפאשין (1999) • ולדימיר פוטין (1999) • מיכאיל קסיאנוב (2000–2004) • ויקטור כריסטנקו (2004) • מיכאיל פרדקוב (2004–2007) • ויקטור זובקוב (2007–2008) • ולדימיר פוטין (2008–2012) • דמיטרי מדבדב (2012–2020) • מיכאיל מישוסטין (2020) • אנדריי בלואוסוב (2020) • מיכאיל מישוסטין (2020–)