ניקולס הוקסמור
 | |
| לידה |
1661 נוטינגהאמשייר, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
25 במרץ 1736 (בגיל 75 בערך) מילבנק, הממלכה המאוחדת |
| מקום קבורה |
St Botolphs |
| תחום יצירה | אדריכלות |
| זרם באמנות |
בארוק אנגלי |
| יצירות ידועות |
כנסיית סנט אלפג', St Mary Woolnoth, אול סולס קולג', St George in the East, St George's, Bloomsbury, St Anne's Limehouse |
  | |
ניקולס הוקסמור (באנגלית: Nicholas Hawksmoor; ככל הנראה 1661 – 25 במרץ 1736) היה אדריכל בריטי מהמעמד הבינוני בנוטינגהאמשייר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך הקריירה שלו היה חלק משלישיית אדריכלי בארוק נודעים. הוא הוגדר על ידי קולווין הווארד כ"יותר בטוח בניצוחו על הקלאסיקה מאשר ואנברו הלא מיומן, ובעל יותר דמיון בחזונו מאשר רן האינטלקטואל". החל מ-1684 ועד 1700 בקירוב עבד עם מורהו, כריסטופר רן, על פרויקטים שכללו את בית החולים המלכותי צ'לסי, קתדלרת סנט פול, ארמון המפטון קורט ובית החולים של גריניץ'. הודות להשפעתו של רן כמפקח-כללי מונה הוקסמור לאחראי העבודות הראשי (Clerk of the Works) בארמון קנסינגטון ב-1689, ולסגן מנהל העבודות (Deputy Surveyor of Works) בגריניץ' ב-1705. ב-1718 הוא פוטר מתפקידו הכפול על מנת לפנות מקום לאחיו של ויליאם בנסון, אחראי העבודות הראשי החדש.
ב-1702 תכנן הוקסמור את הבית הכפרי הבארוקי איסטון נסטון שבנורת'המפטונשייר, עבור סר ויליאם פרמור. היה זה הבית הכפרי היחיד אותו בנה כאדריכל יחיד, אם כי הוא ביצע שינויים נרחבים מאוד בבית אוקהאם של הלורד צ'יף השופט קינג, שנחרב מאז כמעט לחלוטין. איסטון נסטון לא הושלם בדיוק כפי שהוקסמור רצה, כיוון שהאגפים הסימטריים הבלתי גמורים והקולונדה בכניסה דמו במידה רבה מדי לסגנונו של ואנברו.
לאחר מכן עבד למשך זמן מה עם סר ג'ון ואנברו, וסייע לו לבנות את ארמון בלנהיים עבור ג'ון צ'רצ'יל, הדוכס הראשון ממרלבורו, עד שהחליף אותו כשוואנברו הסתכסך עם הדוכסית ממרלבורו. הוא בנה גם את טירת הווארד עבור צ'ארלס הווארד, לימים הרוזן השלישי מקארליסל. הוקסמור סייע לוואנברו החובבני להשיג את המעמד המקצועי שקיבל מרן, ובמילותיו של קולווין "איפשר לעיצוביו ההרואיים של ואנברו להיתרגם למציאות".
הוקסמור הגה תוכנית בנייה מחדש גדולה עבור מרכז אוקספורד, אך רובה לא יצא לפועל. הרעיון היה להקים ספרייה עגולה עבור הרדקליף קאמרה, אך המשימה הזאת ניתנה בסופו של דבר לג'יימס גיבס. לאחר מכן הוא תכנן באוקספורד את בית קלארנדון, ספריית קודרינגטון והבניינים החדשים במכללת אול סיינטס, חלקים ממכללת ווסטר (עם סר ג'ורג' קלארק), המסך בהיי סטריט שבמכללת קווינס, שש כנסיות חדשות בלונדון, המגדלים המערביים של מנזר וסטמינסטר. בנוסף לכך הוא היה מעורב גם בתכנון של השער בסגנון ימי הביניים, והחליף את רן בתפקיד הבנאי הראשי בעקבות מותו של האחרון ב-1723.
שש הכנסיות שלו נבנו בעקבות החלטת הפרלמנט הבריטי מ-1711 להקים חמישים כנסיות חדשות בלונדון, כשלמעשה רק תריסר נבנו בסופו של דבר. הוא תכנן גם את המגדלים של שתי כנסיות נוספות. שש הכנסיות הללו הן אחת הדוגמאות הידועות לעבודתו כאדריכל עצמאי. הן משתוות מבחינת המורכבות של חלליהן הפנימיים עם עבודותיו של האיטלקי פרנצ'סקו בורומיני. הצריחים המחודדים שלהן, המתוכננים בסגנון גותי עם חידושים מהסגנון הקלאסי, שלטו בקו הרקיע של לונדון לצד כיפת סנט פול זמן רב בתוך המאה ה-20. הכנסיות הן סנט אלפג בגריניץ', סנט ג'ורג' בבלומסברי, כנסיית ישו המשיח (Christ Church) בספייטולפילדס, סנט ג'ורג' במזרח בוופינג, סנט מרי בוולנות' וסנט אן בליימהאוס.
בניגוד לעמיתיו העשירים לא נסע הוקסמור לאיטליה לסיור שהיה נהוג באותה תקופה, כך שלא הושפע במידה רבה מסגנון האדריכלות המקומי. רעיונותיו היו מבוססים בין השאר על תחריטים, בעיקר של מונומנטים מרומא העתיקה ומקדש שלמה. הוקסמור גיוון בעבודתו, ויש שוני רב בין המבנים השונים שתכנן.
עבודותיו של הוקסמור היו השראה לספרים רבים, והוא זכה לאזכורים שונים במשדרי טלוויזיה העוסקים באדריכלות.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Colvin, Howard, Biographical Dictionary of British Architects 1600–1840, 3rd ed.
- De la Ruffiniere du Prey, Pierre. Hawksmoor's London Churches: Architecture and Theology. London and Chicago: University of Chicago Press, 2000.
- Vaughan Hart, Nicholas Hawksmoor: Rebuilding Ancient Wonders (2002)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כרונולוגיה של חייו של הוקסמור
- סטיב רוז, Don't tell Dan Brown, באתר הגרדיאן, 25 בספטמבר 2006
- מפה בגוגל מפות המראה את מיקומן בלונדון של כנסיות הוקסמור
- ניקולס הוקסמור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ניקולס הוקסמור, באתר "Find a Grave" (באנגלית)