ננאד בייליצה
 | ||||
| בייליצה, 2017 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
20 באוגוסט 1971 (בן 52) אוסייק, רפובליקת קרואטיה, יוגוסלביה | |||
| גובה | 1.81 מטר | |||
| עמדה | קשר | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
ננאד בייליצה (בקרואטית: Nenad Bjelica; נולד ב-20 באוגוסט 1971 באוסייק) הוא כדורגלן עבר קרואטי, ששיחק בעמדת הקשר, וכיום מאמן את קבוצת אוניון ברלין מהבונדסליגה.
בייליצה שיחק לאורך הקריירה בליגות הבכירות בקרואטיה, ספרד, גרמניה ואוסטריה, ובשנת 2000 נבחר לכדורגלן השנה בקרואטיה. עם זאת, לא הצליח לזכות בתארים קבוצתיים לאורך הקריירה. הוא ערך תשע הופעות במדי קרואטיה, ונמנה עם סגל הנבחרת לטורניר יורו 2004.
לאחר פרישתו פנה בייליצה לקריירת אימון, אותה החל באוסטריה, וממנה המשיך לאיטליה ולפולין בטרם שב למולדתו כמאמן קבוצת הפאר, דינמו זאגרב.
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת הקריירה בקרואטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בייליצה, יליד העיר אוסייק, החל את דרכו בקבוצת הנוער של מטלאק מעיר הולדתו. ב-1990 עבר לקבוצת הנוער של המועדון הבכיר בעיר, אוסייק, ובאותה העונה אף ערך שתי הופעות במדי הקבוצה בליגת העל היוגוסלבית.
בעונת 1992, עונת הבכורה של ליגת העל הקרואטית, היה בייליצה לשחקן חשוב במערך הקבוצה, ואף כבש שבעה שערי ליגה שסייעו לקבוצתו לסיים במקום השלישי בטבלה.
כבר לאחר שלוש הופעות בעונת 1992/1993, עזב בייליצה לספרד. בסך הכול ערך בייליצה 28 הופעות ליגה במדי אוסייק, בהן כבש שבעה שערים.
אלבסטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
זמן קצר לאחר פתיחת עונת 1992/1993 בליגה הספרדית, הצטרף בייליצה לאלבסטה. בייליצה ערך את הופעת הבכורה שלו ב-18 באוקטובר 1992, כשעלה כמחליף בדקה השבעים בניצחון 0–4 על ריאל בורגוס. עד לסוף חודש ינואר 1993 רשם שש הופעות ליגה ועוד שלוש הופעות בגביע, ואף כבש שער אחד במסגרת הגביע, אך בעקבות חילופי המאמנים והגעתו של האורוגוואי ויקטור אספראגו, איבד בייליצה לחלוטין את מקומו בסגל. עד לתום העונה שותף פעם אחת בלבד, כמחליף לתשע דקות וזאת לאחר למעלה מארבעה חודשים בהן לא שותף כלל, וסיים את העונה עם שבע הופעות ליגה בלבד. אלבסטה הצליחה להינצל מירידה בפלייאוף מול מיורקה. בעונה לאחר מכן, עדיין תחת אספראגו, פתח בייליצה בהרכב במחזור הפתיחה של העונה, הוחלף במחצית, ומאז לא שותף כלל בליגה עד לתום העונה.
לאחר שסיים עונה שלמה כמעט ללא דקות משחק, זכה בייליצה לתקווה מחודשת להיכלל בסגל לקראת עונת 1994/1995, לאחר שאספראגו סיים את דרכו במועדון. תחת המאמן בניטו פלורו הפך בייליצה לשחקן מפתח בקבוצה, כאשר ערך 31 הופעות ליגה, מהן פתח ב-27, וכבש שישה שערים. ההישג המרשים של אלבסטה באותה העונה היה ההעפלה לחצי גמר הגביע, אחרי שבשלב רבע הגמר הדיחה את אתלטיקו מדריד. בייליצה כבש את שער הניצחון שלוש דקות לסיום משחק הגומלין (1-0 לאלבסטה), והעלה אותה לחצי הגמר (2-1 בסיכום במפגשים), שם הודחה על ידי ולנסיה. בליגה הפסידה אלבסטה לסלמנקה בפלייאוף נגד הירידה, אך ניצלה לבסוף מירידת ליגה בעקבות הורדתן של סביליה וסלטה ויגו עקב איחור בתשלומים ובהגשת מסמכים להתאחדות הכדורגל הספרדית. לבסוף בוטלה הורדתן של הקבוצות, והליגה הוגדלה ל-22 קבוצות כדי לפתור את הבעיה.
בייליצה המשיך לעונה נוספת באלבסטה תחת בניטו פלורו, שהוחלף בהמשכה באיניאקי סאס. הוא ערך ארבעים הופעות ליגה באותה העונה, כולן למעט אחת בהרכב הפותח, בהן קבע שיא קריירה אישי של 13 שערי ליגה. עם זאת, הוא לא הצליח למנוע את ירידתה של אלבסטה שהפסידה בפלייאוף 0–2 בסיכום שני מפגשים לאקסטרמדורה. בסיום העונה, ולאחר ארבע עונות במועדון, עזב בייליצה את הקבוצה, בה ערך בסך הכול 79 הופעות ליגה בהן כבש 19 שערים.
ריאל בטיס ולאס פאלמס[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת עונת 1996/1997 בליגה הספרדית העליונה עבר בייליצה לריאל בטיס של המאמן לורנס סרה פרר, שם שיתף פעולה עם בן ארצו, רוברט יארני. הקבוצה רשמה הצלחה בליגה הספרדית כאשר סיימה רביעית בטבלה, בעונה בה בייליצה היה בעיקר שחקן משלים, שרשם 27 הופעות ליגה, מתוכן עשר בהרכב, וכבש פעמיים. באותה העונה העפילה הקבוצה לגמר הגביע, כאשר במפגש הראשון של חצי הגמר מול סלטה ויגו, כבש בייליצה את השער היחיד וקבע את תוצאת הסיום, 1-0 לבטיס. עם 1-1 בגומלין, עלתה בטיס למפגש מול ברצלונה בגמר. בייליצה נותר על הספסל ולא שותף בהפסדה של בטיס 2–3 לאחר הארכה.
בעונת 1997/1998, תחת לואיס אראגונס, חווה בייליצה ירידה במעמדו המקצועי. עד למחצית העונה הספיק לערוך שלוש הופעות ליגה בלבד, כולן כמחליף, ושתי הופעות נוספות בגביע אירופה למחזיקות גביע, אף הן מהספסל. בחלון ההעברות בינואר 1998, לאחר עונה וחצי בבטיס, עבר בייליצה ללאס פאלמס מליגת המשנה. הוא ערך 11 הופעות ליגה רצופות (עשר מתוכן בהרכב) וכבש שער בודד, אך סיים את העונה בשלהי חודש מרץ עקב פציעה. הוא המשיך לעונה נוספת בלאס פאלמס, אך שוב החמיץ משחקים רבים עקב ריבוי פציעות, וסיים את עונת 1998/1999 עם 13 הופעות ליגה בלבד. בסיום העונה שב בייליצה למולדתו לאחר שבע עונות רצופות בספרד.
אוסייק וקאיזרסלאוטרן[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת עונת 1999/2000, חזר בייליצה לקבוצת נעוריו אוסייק. במדיה של הקבוצה שב בייליצה לכושר משחק, וכבש שבעה שערי ליגה ב-16 הופעות שסייעו לקבוצתו לסיים את העונה במקום השלישי. עונה לאחר מכן פתח בייליצה היטב וסייע לקבוצתו להעפיל לראשונה לסיבוב השלישי בגביע אופ"א, תוך שהיא מדיחה את ברונדבי ואת ראפיד וינה. בייליצה בלט בעיקר בדו-קרב מול ראפיד וינה, בו כבש צמד במשחק הראשון (2-1 לאוסייק) ואת השער הראשון בגומלין (2-0 לאוסייק). עד לחודש ינואר רשם בייליצה 14 הופעות ליגה, בהן כבש תשעה שערים.
כושרו הגבוה של בייליצה זימן לו מעבר בחלון ההעברות של ינואר אל הבונדסליגה, אז חתם במדיה של קייזרסלאוטרן של המאמן אנדראס ברמה. בייליצה שיתף פעולה עם שחקנים בכירים ובהם יורי דז'ורקף ומריו באסלר הוותיקים ומירוסלב קלוזה הצעיר, ועד לתום העונה כבש שער ליגה בודד ב-13 הופעות. על הופעותיו באותה העונה זכה בתואר כדורגלן השנה בקרואטיה לשנת 2000, וכן להופעת בכורה בנבחרת קרואטיה.
בעונה לאחר מכן מיעט בייליצה לשחק, וגם בשתי העונות הבאות שותף בעיקר כמחליף. הוא סיים את דרכו בקבוצה בתום עונת 2003/2004, אחרי שלוש וחצי עונות במועדון, כשבמאזנו 65 הופעות ליגה מתוכן 41 בהרכב, וחמישה שערים.
שלהי הקריירה באוסטריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת עונת 2004/2005 עבר בייליצה לאדמירה ואקר מדלינג מהבונדסליגה האוסטרית, שם ערך 52 הופעות וכבש 12 שערים בשתי עונות. בתום עונתו השנייה במועדון, לא הצליחה הקבוצה לשרוד בליגה הבכירה, ובייליצה עזב לפ.צ. קרנטן מליגת המשנה האוסטרית, לקראת עונת 2006/2007. הקבוצה נבנתה כדי להילחם על ההפעלה לבונדסליגה, אך סיימה את העונה במקום השביעי והמאכזב. בייליצה עצמו סיפק מספרים מרשימים כשכבש 11 שערים (עונה שנייה בקריירה עם מספר דו-ספרתי של שערי ליגה) ב-29 הופעות. ב-15 בספטמבר 2007, זמן קצר לאחר פתיחת העונה, פוטר מאמן הקבוצה ובייליצה התמנה למאמן זמני-שחקן, תפקיד אותו מילא עד לתום העונה, כאשר הוא כובש שישה שערים ב-29 הופעות, אך מוביל את הקבוצה לירידה לליגה השלישית מהמקום העשירי בטבלה. ב-30 ביוני 2008, עם תום העונה, פרש בייליצה ממשחק פעיל בגיל 37.
נבחרת קרואטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כחודש לאחר מעברו לקאיזרסלאוטרן, ובעיצומה של השנה בה נבחר לכדורגלן השנה בקרואטיה, זכה בייליצה בן ה-29 להופעת בכורה במדי נבחרת קרואטיה, תחת המאמן מירקו יוזיץ'. הוא עלה כמחליף בדקה ה-76 בניצחון 0–1 על אוסטריה במשחק ידידות. כחודש לאחר מכן ערך הופעה רשמית ראשונה, שוב כמחליף, כאשר עלה במקומו של רוברט פרוסינצ'קי בדקה ה-63 בניצחון 1–4 על לטביה במסגרת מוקדמות מונדיאל 2002. בחודשים הבאים ערך שתי הופעות נוספות במשחקי ידידות, אך לא זומן לסגל לקראת מונדיאל 2002.
לאחר כשנתיים וחצי ללא הופעה במדי הנבחרת, שב בייליצה בן ה-33 לסגל הנבחרת של אוטו באריץ', סמוך לפתיחת משחקי יורו 2004. לאחר שפתח בשני ניצחונות של קרואטיה במשחקי ידידות לקראת הטורניר, הוזמן בייליצה על ידי באריץ' לסגל קרואטיה ליורו. בייליצה פתח בהרכב קרואטיה למשחק הראשון בטורניר מול שווייץ (0-0), והוחלף לאחר 74 דקות על ידי ג'ובאני רוסו. בייליצה שמר על מקומו בהרכב גם מול אלופת אירופה המכהנת צרפת, והוחלף בדקה ה-68 במצב של שוויון 2-2, שנותר עד לסיום. בייליצה לא שותף בהפסד 2–4 לאנגליה שסיים את דרכה של קרואטיה בטורניר כבר בתום שלב הבתים, ולאחר הטורניר פרש מהנבחרת לאחר תשע הופעות במדיה.
קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1 ביולי 2008, יום אחד בלבד לאחר פרישתו ממשחק פעיל, הפך בייליצה למאמנה הקבוע של קארנטן, אותה הדריך בעונה החולפת כמאמן זמני בדרך לליגה השלישית. עד לפגרת החורף הוביל בייליצה את קארנטן למקום השישי בטבלה, עם שישה ניצחונות ליגה ב-15 משחקים, ולהדחה עם תבוסת 0–5 לראפיד וינה במסגרת הגביע האוסטרי. ב-21 בינואר 2009, לאחר תקופה ארוכה של קשיים כלכליים, פורקה הקבוצה והפסיקה את פעילותה, ובייליצה שוחרר מתפקידו.
ב-19 במרץ 2009, כחודשיים לאחר סיום דרכו בקארנטן, התמנה לתפקיד מאמן לוסטנאו 07 מליגת המשנה האוסטרית, ששחררה את מאמנה ההולנדי לאחר שלושה הפסדי ליגה רצופים. לאחר שהשיג שוויון במשחקו הראשון על הקווים, יממה בלבד לאחר מינויו, הוביל בייליצה את קבוצתו לארבעה ניצחונות רצופים שהעניקו לה יתרון במאבקי הירידה. בששת המחזורים שנותרו עד לסיום הוביל בייליצה את לוסטנאו לניצחון אחד נוסף ושלוש תוצאות תיקו לצד שני הפסדים בלבד, ולוסטנאו הצליחה לשרוד בליגה כשסיימה תשיעית, מרחק מקום אחד ושלוש נקודות מקו האדום.
בייליצה פתח עם לוסטנאו את עונת 2009/2010 בליגת המשנה, והוביל אותה לפתיחת עונה מוצלחת עם ארבעה ניצחונות ותיקו בחמשת מחזורי הפתיחה, כולל שלוש שלישיות, אלא שאז חלה ירידה משמעותית ביכולתה של הקבוצה. עד לפגרת החורף צברה הקבוצה שמונה הפסדים וניצחון בודד ב-12 משחקים. במהלך פגרת החורף סיים בייליצה את דרכו במועדון.
ב-10 במאי 2010, חצי שנה לאחר סיום דרכו בלוסטנאו, ירד בייליצה בחזרה לליגה השלישית באוסטריה כשהתמנה לתפקיד מאמן וולפסברג/סט. אנדרה. בייליצה הגיע למועדון שישה מחזורים לתום עונת 2009/2010, כאשר הקבוצה הנאבקת על פסגת מחוז מרכז השיגה ניצחון אחד בלבד בחמשת משחקיה האחרונים. בייליצה הוביל את הקבוצה לארבעה ניצחונות ושני הפסדים במחזורי הנעילה, שהבטיחו לקבוצה את הפסגה ואת המקום בפלייאוף ההעפלה לליגת המשנה. עם 2–4 בסיכום שני מפגשים על אלופת מחוז מזרח, העפילה קבוצתו של בייליצה לליגת המשנה. בעונת 2010/2011 סיימה הקבוצה במקום הרביעי המפתיע בליגת המשנה, ובעונת 2011/2012 השיגה קבוצתו של בייליצה את אליפות ליגת המשנה ואת הכרטיס לבונדסליגה האוסטרית.
בעונת 2012/2013, לראשונה בקריירת האימון שלו, הוביל בייליצה קבוצה בליגה בכירה. הקבוצה סיימה את שותפותה עם מועדון סט. אנדרה, ושיחקה בבונדסליגה האוסטרית בשם וולפסברגר. לאחר פתיחת עונה קשה עם ארבעה הפסדים בחמשת מחזורי הפתיחה, הצליח בייליצה לייצב את הקבוצה, ועד לתום העונה הוביל אותה למקום החמישי בטבלה, הרחק ממאבקי הירידה, ומרחק נקודה בלבד מהמקום הרביעי המוביל להשתתפות במוקדמות הליגה האירופית.
לקראת עונת 2013/2014, ובעקבות ההצלחה הגדולה על הקווים בוולפסברגר, התמנה בייליצה לתפקיד מאמן האלופה, אוסטריה וינה, במקומו של פטר שטוגר שעבר לאמן בפ.צ. קלן. באוגוסט 2013 הוביל בייליצה את אוסטריה וינה לראשונה בתולדותיה לשלב הבתים של ליגת האלופות, לאחר שקבוצתו הדיחה בפלייאוף את דינמו זאגרב. בשלב הבתים הוגרלה האלופה האוסטרית עם אתלטיקו מדריד, זניט סנקט פטרבורג ופורטו, וסיימה אחרונה בבית עם חמש נקודות, כשאת ניצחונה היחיד בשלב זה השיגה במחזור הנעילה (4-1 על זניט). ב-16 בפברואר 2014, יום לאחר שהקבוצה סיימה בשוויון 1-1 עם וינר נוישטאדט והאריכה את רצף משחקי הליגה ללא ניצחון לחמישה משחקים (שני הפסדים ושלוש תוצאות תיקו), פוטר בייליצה מתפקידו כשהקבוצה ממוקמת חמישית בלבד בטבלת הליגה.
ב-22 ביוני 2014, לאחר עשר שנים רצופות כשחקן וכמאמן באוסטריה, עזב בייליצה לאיטליה שם התמנה לתפקיד מאמן ספציה, לקראת עונת 2014/2015 בסרייה ב'. הקבוצה, שסיימה שמינית בעונה החולפת, השתפרה תחת בייליצה וסיימה את העונה במקום החמישי, מרחק נקודה מהמקום השלישי, והעפילה לסיבוב המוקדם של פלייאוף ההעפלה לסרייה א'. בסיבוב זה נכנעה ספציה 1–2 בביתה לאבלינו לאחר הארכה, ולא העפילה לחצי הגמר. בייליצה פתח את עונת 2015/2016 עם המועדון, אך ב-21 בנובמבר 2015, לאחר 14 מחזורי ליגה, סיים את תפקידו במועדון לאחר רצף של שישה משחקים ללא ניצחון ליגה, ובהם שלושה הפסדים ושלוש תוצאות תיקו, כולל שתי תבוסות 1–5 ותבוסת 0–3.
ב-30 באוגוסט 2015, לאחר שבעה מחזורים בעונת 2016/2017 בליגת העל הפולנית, התמנה בייליצה לתפקיד מאמן לך פוזנן. בעונת הבכורה שלו על הקווים בפולין הוביל בייליצה את לך פוזנן למקום השלישי בטבלת העונה הסדירה, מרחק ארבע נקודות בלבד מהפסגה, ולמקום השלישי בטבלת הפלייאוף העליון, מרחק שתיים בלבד מהאלופה לגיה ורשה. עונה לאחר מכן הוביל בייליצה את פוזנן למקום הראשון בתום העונה הסדירה, אך ב-10 במאי 2018, שני מחזורים בלבד לתום העונה, רשמה הקבוצה הפסד שהוריד אותה למקום השלישי מרחק חמש נקודות מהפסגה. בעקבות ההפסד, פוטר בייליצה מתפקידו כמאמן הקבוצה. פוזנן סיימה את הפלייאוף העליון במקום השלישי.
ב-15 במאי 2018, חמישה ימים בלבד לאחר שפוטר, התמנה בייליצה לתפקיד מאמן דינמו זאגרב. בכך, שב בייליצה לליגה הקרואטית לראשונה מזה 18 שנים, אז עזב כשחקן את אוסייק. בייליצה היה למאמנה השלישי של דינמו זאגרב באותה העונה, והחליף בתפקיד את ניקולה ג'ורצ'ביץ', בעקבות הפסדה של דינמו 0–1 לרודש שחתם תקופה חלשה של ניצחון בודד וארבעה הפסדים בשישה מחזורים. משחק הבכורה של בייליצה על הקווים היה מחזור הנעילה, בו ניצחה דינמו 1–3 את אינטר זאפרשיץ' וזכתה באליפות קרואטיה. משחקו השני על הקווים היה בגמר הגביע הקרואטי מול היידוק ספליט, בו ניצחה דינמו זאגרב 0–1, והשלימה זכייה בדאבל. בכך, זכה בייליצה בשני תארים בתום שני משחקיו הראשונים על הקווים.
עונת 2018/2019 הייתה עונה מוצלחת לדינמו זאגרב תחת בייליצה. באירופה, צלחה הקבוצה שני סיבובים במוקדמות ליגת האלופות (7-2 בסיכום שני מפגשים מול הפועל באר שבע, 3-0 בסיכום מול אסטנה), אך נכנעה 2–3 בסיכום ליאנג בויז ברן בשלב הפלייאוף ונשרה לליגה האירופית. בשלב הבתים של הליגה האירופית סיימה דינמו ראשונה בטבלת הבית (בו שיחקו בין היתר פנרבחצ'ה ואנדרלכט, עם ארבעה ניצחונות וללא הפסד. בשלב הנוקאאוט הראשון הדיחה דינמו את ויקטוריה פלזן, ונעצרה רק בשמינית הגמר מול בנפיקה ליסבון. בליגה הקרואטית רשמה דינמו עונה דומיננטית וזכתה באליפות שנייה ברציפות. דינמו רשמה את הפסדה הראשון רק במחזור ה-15, וסיימה את העונה עם 92 נקודות, 19 יותר מבעונה החולפת ובפער עצום של 25 נקודות מסגניתה רייקה. בסך הכול רשמה הקבוצה 29 ניצחונות ושני הפסדים בלבד ב-36 מחזורי הליגה. דינמו התקרבה לזכייה בדאבל שני ברציפות, אך הפסידה בגמר הגביע הקרואטי 1–3 לרייקה.
בפתיחת עונת 2019/2020, הוביל בייליצה את דינמו לשלב הבתים של ליגת האלופות, לאחר שקבוצתו הדיחה בפלייאוף את רוזנבורג. בשלב הבתים קבוצתו סיימה במקום האחרון. ב-16 באפריל 2020 סיים את תפקידו לאחר פיטורי הצוות המקצועי.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תארים כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תארים אישיים
תארים כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דינמו זאגרב
סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עונה | קבוצה | ליגה | בליגה | בגביע | באירופה | אחר | סך הכול | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | |||
| 1990/1991 | אוסייק |  ליגת העל היוגוסלבית |
2 | 0 | 0 | 0 | – | – | – | – | 2 | 0 |
| 1992 |  ליגת העל הקרואטית |
23 | 7 | 2 | 0 | – | – | – | – | 25 | 7 | |
| 1992/1993 | 3 | 0 | 1 | 0 | – | – | – | – | 4 | 0 | ||
| 1992/1993 | אלבסטה |  ליגת העל הספרדית |
7 | 0 | 3 | 1 | – | – | – | – | 10 | 1 |
| 1993/1994 | 1 | 0 | 2 | 0 | – | – | – | – | 3 | 0 | ||
| 1994/1995 | 31 | 6 | 10 | 2 | – | – | 2 | 1 | 43 | 9 | ||
| 1995/1996 | 40 | 13 | 1 | 0 | – | – | 2 | 0 | 43 | 13 | ||
| 1996/1997 | ריאל בטיס | ליגת העל הספרדית |
27 | 2 | 8 | 2 | – | – | – | – | 35 | 4 |
| 1997/1998 | 3 | 0 | – | – | 2 | 0 | – | – | 5 | 0 | ||
| 1997/1998 | לאס פאלמס | הליגה הספרדית השנייה |
11 | 1 | – | – | – | – | – | – | 11 | 1 |
| 1998/1999 | 13 | 2 | 1 | 0 | – | – | – | – | 14 | 2 | ||
| 1999/2000 | אוסייק | ליגת העל הקרואטית |
16 | 7 | 1 | 0 | – | – | – | – | 17 | 7 |
| 2000/2001 | 14 | 9 | 1 | 0 | 6 | 3 | – | – | 21 | 12 | ||
| 2000/2001 | קייזרסלאוטרן |  בונדסליגה |
13 | 1 | – | – | – | – | – | – | 13 | 1 |
| 2001/2002 | 11 | 1 | 2 | 0 | – | – | – | – | 13 | 1 | ||
| 2002/2003 | 21 | 1 | 2 | 0 | – | – | – | – | 23 | 1 | ||
| 2003/2004 | 20 | 2 | 1 | 0 | – | – | – | – | 21 | 2 | ||
| 2004/2005 | אדמירה ואקר מדלינג |  הבונדסליגה האוסטרית |
24 | 5 | – | – | – | – | – | – | 24 | 5 |
| 2005/2006 | 28 | 7 | – | – | – | – | – | – | 28 | 7 | ||
| 2006/2007 | פ.צ. קרנטן | הליגה האוסטרית הראשונה |
29 | 11 | – | – | – | – | – | – | 24 | 5 |
| 2007/2008 | 29 | 6 | – | – | – | – | – | – | 29 | 6 | ||
| סך הכל קריירה | 366 | 81 | 35 | 5 | 8 | 3 | 4 | 1 | 413 | 90 | ||
נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
| נבחרת קרואטיה | ||
|---|---|---|
| שנה | הופעות | שערים |
| 2001 | 4 | 0 |
| 2004 | 5 | 0 |
| סה"כ | 9 | 0 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
| כדורגלן השנה בקרואטיה | |
|---|---|
|
| נבחרת קרואטיה – יורו 2004 | ||
|---|---|---|
|
1 וסילי • 2 טוקיץ' • 3 שימוניץ' • 4 תומאס • 5 טודור • 6 ז'יבקוביץ' • 7 רפאיץ' • 8 סרנה • 9 פרשו • 10 נ. קובאץ' • 11 שוקוטה • 12 בוטינה • 13 שימיץ' • 14 נרטליק • 15 לקו • 16 באביץ' • 17 קלאסניץ' • 18 אוליץ' • 19 מורנר • 20 רוסו • 21 ר. קובאץ' • 22 בייליצה • 23 דידוליצה • מאמן: באריץ' |
| |
- כדורגלנים קרואטים
- קשרי כדורגל קרואטים
- אוסייק: כדורגלנים
- כדורגלני אוסייק
- כדורגלני אלבסטה
- כדורגלני ריאל בטיס
- כדורגלני לאס פאלמאס
- כדורגלני פ.צ. קייזרסלאוטרן
- כדורגלני אדמירה ואקר
- כדורגלני נבחרת קרואטיה
- כדורגלני יורו 2004
- ספורטאים קרואטים בספרד
- ספורטאים קרואטים בגרמניה
- ספורטאים זרים באוסטריה
- מאמני כדורגל קרואטים
- מאמני אוסטריה וינה
- מאמני ספציה
- מאמני דינמו זאגרב
- מאמני טרבזונספור
- קרואטים שנולדו ב-1971