נעמי בן גור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נעמי בן גור
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 5 במאי 1948 (בת 75)
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת ניו יורק, האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נעמי בן-גור (נולדה ב-5 במאי 1948) היא סופרת, מרצה, חוקרת, מתרגמת ועורכת של ספרות ילדים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן-גור נולדה בתל אביב, בתו של העיתונאי מאיר בן גור. שירתה בצה"ל ככתבת בירחון "במחנה גדנ"ע". בעלת תואר ראשון בספרות כללית מאוניברסיטת תל אביב. במקביל ללימודיה, בשנים 19691972 עבדה ככתבת במעריב[1][2][3]. באמצע 1972 עברה לכתוב בעיתון דבר[4][5]. בשנת 1974 עבדה כדוברת המחלקה לעלייה וקליטה של הסוכנות היהודית[6].

בסוף שנות ה-70 נסעה ללמוד בארצות הברית שם קבלה תואר שני בלימודי קולנוע מאוניברסיטת ניו יורק[7]. במקביל, הייתה המזכירה הארצית של ארגון הסטודנטים הישראליים בארצות הברית ובקנדה[8]. בהמשך קבלה תואר דוקטור בספרות מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

את ספרה הראשון, ספר שירים שנקרא "המבין יבין", הוציאה לאור בגיל 19, בהוצאת אל"ף בשנת 1967[9]. עד היום פרסמה יותר מארבעים ספרי ילדים. שיריה וסיפוריה פורסמו בעיתונות, ברדיו, בטלוויזיה ובמקראות לבתי ספר.

ב-2007 זכתה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער על ספרה "הבלש שמפיניון והחיפושית שנסעה לאיבוד" שיצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

בן-גור עורכת בהוצאת הקיבוץ המאוחד-ספריית פועלים, שם היא אחראית על תרגום ספרי ילדים ונוער. כמו כן היא מרצה במכללות להכשרת מורים ומקיימת מפגשים על ספריה עם ילדים בגנים ובבתי הספר.

בן-גור זכתה בפרס היצירה לסופרים ומשוררים לשנת ה'תשע"ח.

מתגוררת בתל אביב, נשואה ואם לשלושה.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2018: עוגה עד השמים. ספרית פועלים[10].
  • 2014: אולי אפשר גרגר סוכר? הוצאת הקיבוץ המאוחד.
  • 2012: לא הצליח לי. הוצאת הקיבוץ המאוחד.
  • 2011: הבלש שמפיניון ותעלומת העגבניות הגנובות. הקיבוץ המאוחד.
  • 2008: אכלתי תפוח. הקיבוץ המאוחד.
  • 2006: הבלש שמפיניון והחיפושית שנסעה לאיבוד. הקיבוץ המאוחד.
  • 2006: סידרה של שישה ספרים (שלום לך לילי נמלונת, מר חתול, באמצע הלילה, עוד נקודה, הג'ירפה רוצה להיות קטנה, הדוב ישן). קוראים.
  • 2004: פוף מוצא חברים. הקיבוץ המאוחד.
  • 2004: פוף הולך להסתפר. הוצאת הקיבוץ המאוחד.
  • 2004: חיפושית ושמה מושית. יסוד.
  • 2003: סידרה של שישה ספרים (העבר שר, קיש-קיש קישטא! פיקניק, חגיגה של נמלים, חברתי הקטנטנה, זזזבוב). קוראים.
  • 2002: בגלל עכבר הנפש של אבא. הקיבוץ המאוחד.
  • 2001: שדה של מטריות. ספרית פועלים.
  • 2001: אפצ'יקונת. הקיבוץ המאוחד.
  • 2000: הפתעה של שבת בבוקר. קוראים.
  • 1999: אין לי עם מי לשחק. ידיעות אחרונות.
  • 1998: מגיע לו. ספרית פועלים.
  • 1998: עשרה ממתקים טעימים. הקיבוץ המאוחד.
  • 1997: הכעך שברח. הקיבוץ המאוחד.
  • 1997: פיקניק התה של איילת. הקיבוץ המאוחד.
  • 1997: מיד מיד אתן לכל אחד. מטר.
  • 1996: מי ראשון מי אחרון. קוראים.
  • 1996: טלי והסלסילה. עם עובד.
  • 1995: את זה לא לומדים בבית ספר. כתר.
  • 1995: סירת המטאטא. הקיבוץ המאוחד.
  • 1994: הזיבלצת. ידיעות אחרונות.
  • 1994: מצאתי! מצאתי! הקיבוץ המאוחד.
  • 1993: איפה המוצץ. רכגולד.
  • 1993: מגדל של נמלים. הקיבוץ המאוחד.
  • 1992: הגוזל. מסדה.
  • 1992: המלך חידדה. מסדה.
  • 1992: סידרה של 18 ספרים לפעוטות. ראובני.
  • 1991: ההר דיגי-דיגי. הקיבוץ המאוחד.
  • 1991: איש שלג וים. מסדה.
  • 1991: עירון וזהירון. ספרית פועלים.
  • 1990: לחשוב על משהו טוב. רכגולד.
  • 1990: קוראים שש. הקיבוץ המאוחד.
  • 1988: הכל בסוודר. הקיבוץ המאוחד.
  • 1998: עכברון, בלון ופעמון. רכגולד.
  • 1988 (מהדורה מתוקנת 1993): איש שלא מכירים. רכגולד.
  • 1987: תיבת הקלקולים. ספרית פועלים.
  • 1983: מתנות לא ארוזות. כתר.
  • 1976: ביצה שמסתכלת. אל"ף.
  • 1967: המבין יבין. אל"ף.

ספרים שתרגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2017: סדרת "ספר נפרש לידיים קטנות". מטר[11].
  • 2013: מרק גזר. הקיבוץ המאוחד.
  • 2012: ברוז, ארנב. ספרית פועלים[12].
  • 2012: כמעט גדול. ספרית פועלים.
  • 2012: בגינה שלי. הקיבוץ המאוחד.
  • 2008: אני אוהבת אותךָ - אני אוהב אותַך. מטר.
  • 2008: קושקוש. מטר[13].
  • 2007: דון-דון האביר. מטר.
  • 2006: תינוק הפסים שלנו. הוצאת ספרים מ. מזרחי.
  • 2005 : טלי הארנבת עם האפילפסיה. יסוד.
  • 2004: זולל הלילה. מטר.
  • 2004: אחד בשביל כולם. מטר[14].
  • 1996: האם הם יאהבו אריה. מטר.
  • 1996: הצצי האחרון. מטר.
  • 1996: קואלה-לי. מטר.
  • 2005: אהבה, ידידות, אמהות, אחיות. ארבעה קובצי שירה. מטר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "אני מצפה מהסטודנט שיערער על הנחותי", מעריב, 6 בינואר 1969
  2. ^ ישראלים בהולנד אינם ששים לפעולות הסברה, מעריב, 20 באוקטובר 1969
    תקופה אינדיאנית אצל הביטניקים, מעריב, 6 באוקטובר 1969
  3. ^ אי ההכרה - "תו צורם" בסימפוניית האקדמיה למוסיקה, מעריב, 29 ביוני 1970
  4. ^ בעית הזיקנה תעסוקה הולמת, מעריב, 9 במרץ 1972
  5. ^ תוספת אסטרוגן בגיל המעבר, דבר, 25 בדצמבר 1972
  6. ^ זוג ישראלי מכר דירתו ונכנס למעון עולים, דבר, 7 באוגוסט 1974
  7. ^ עתה נותר לי תקליט אחד בלבד, מעריב, 30 באפריל 1980
  8. ^ בין סטודנטים מצריים לישראלים, דבר, 4 במאי 1979
  9. ^ שני שירים, מעריב, 25 בדצמבר 1967
  10. ^ דלית כהן, נמנום החורף של תום: ספרי דצמבר החדשים, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2018
  11. ^ מור דבורקין-פוגלמן, עכבר העיר, ספרי ילדים: הספרים שהכי ישמחו את הקטנטנים בחג, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2017
  12. ^ דוד רפ, יצירות המופת שכל ילד חייב להכיר, באתר הארץ, 10 ביוני 2012
  13. ^ דורעם גונט, קולב להיתלות בו, באתר הארץ, 15 ביולי 2008
  14. ^ רותה קופפר, קשה להיות מפלצת, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2004