נתן שוואלב
ז'נבה, 1944
נתן שוואלב (Nathan Schwalb; 1 באפריל 1908 - 24 במרץ 2004)[1] היה פעיל ציוני שפעל בשווייץ בתקופת השואה, נציג המרכז העולמי של תנועת החלוץ בז'נבה.
עד מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נתן שוואלב נולד בסטניסלבוב שאז הייתה שייכת לברית המועצות (כיום חלק מאוקראינה), הצטרף לתנועת הנוער הציוני "החלוץ", עלה לארץ ישראל בשנת 1929 והיה חבר קיבוץ חולדה ואחד ממנהיגיו. הוא היה פעיל בהסתדרות העובדים. בשנים 1939-1938 היה שליח "החלוץ" בפראג ובווינה, שם פעל לשם השגת סרטיפיקטים לארץ ישראל עבור יהודי אירופה. באוגוסט 1939 השתתף בקונגרס הציוני האחרון לפני המלחמה, שהתקיים בז'נבה שבשווייץ.
בזמן מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עקב פרוץ המלחמה הקים שוואלב בז'נבה מרכז עולמי חדש של "החלוץ". הוא ישב בז'נבה בתור נציג תנועת "החלוץ העולמי" והיה איש קשר ומקור סיוע כספי ליהודים. הוא התכתב עם מאות אנשים בארצות הכיבוש ופעל בתחומים רבים ובכללם משלוח חבילות דרך הצלב האדום, בעיקר לפולין והעברת כספים על ידי שליחים שגייס לשם כך.
שוואלב ניסה לשמור על קשר עם פעילי תנועת "החלוץ" בשטחים שכבשו הנאצים, להושיט להם עזרה ולאסוף ולהפיץ מידע על המתרחש בשטחים אלה בנוגע ליהודים. הוא קיבל בין היתר דוחות מאת גיזי פליישמן על מצב היהודים בסלובקיה.
שוואלב התכתב עם אישים רבים כגון סאלי מאייר וג'ו שווארץ מהג'וינט וד"ר אברהם זילברשיין מ-RELICO (Relief Committee for the Warstricken Jewish Population), וכן עם מוסדות כגון הצלב האדום הבינלאומי. הוא התעניין גם בנושא הפליטים היהודים בשווייץ. שוואלב טווה קשרים עם שווייצרים בעלי השפעה כגון פוליטיקאים, אנשי משטרה ואנשי כנסייה. בעזרתם הצליח למנוע החזרת ילדים יהודים לגרמניה, ילדים שקודם לכן ברחו לשווייץ. פעמיים נעצר בשל פעילות בלתי חוקית.
ב-1941 נורו למוות אביו ואחיו בסטניסלבוב.
רק בדם תהיה לנו הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב חיים מיכאל דב ויסמנדל פרסם מכתב מנתן שוואלב שכתב לפרסבורג בסוף השואה, ובו כתב שוואלב: "רק בדם תהי' לנו הארץ". שוואלב כתב את האמירה הידועה לשמצה שלו, רק בדם תהיה לנו הארץ", שהפכה לראיה המובהקת ביותר לכך שהתנועה הציונית אינה מעוניינת בהצלת היהודים ממחנות ההשמדה הנאצים. - רק ההיפך הוא הנכון. ככל שיותר שפיכות דם של העם היהודי, כך גדלים הסיכויים ש"אנחנו" נשיג את ארצנו.
המכתב במילואו, כפי שנדפסה בספר "מן המיצר" שהרב ויסמאנדל פרסם: "מאחר שמזדמן שליח הוא כותב להחבריא שעליהם לזכור תמיד, את הדבר היותר נחוץ שהוא העיקר שצריך שיהיה נגד פנינו תמיד, שסוף כל סוף ממלכות הברית ינצחו. ואחר הנצחון יחלקו את העולם מחדש בין העמים, כמו שעשו בסוף המלחמה הראשונה. ואז פתחו לפנינו את הדרך למען צעד הראשון – ועתה ככלות המלחמה עלינו לעשות הכל שארץ ישראל תתהוה למדינת ישראל, וכבר נעשו צעדים חשובים בדבר הזה. ועל הזעק הבא מארצנו, צריכים אנו לדעת כי כל העמים בני ממלכות הברית שופכים דם לרוב, ואם אנו לא נביא קרבות במה אפוא נקנה את הזכות לגשת אל השלחן בשעה שיעשו את החלוקה של העמים והארצות אחר המלחמה, ואם כן שטות ואפילו חוצפה הוא מצדנו לשאול מאת הגויים ששופכים את דמם, שהם יתנו רשות להביא את כספם למדינת אויבם, להגן על הדם שלנו - - כי רק בדם תהיה לנו הארץ. זהו מה שנוגע להכלל - ומה שנוגע אליכם בני החבורה, אתם טיילו, ולמען זה אני מזמין לכם כסף בדרך שחור על ידי שליח זה".
לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדהים באיזו אנרגיה ובאיזו בהירות מחשבה ידע לפעול, להפעיל את האחרים ולטעת בהם מוטיבציה. אדם זה היה הכוח המניע מאחורי העזרה לנרדפים על ידי הנאצים, ועכשיו ליהודים במחנות העקורים.
לאחר השואה ולאחר שסייע ליהודים במחנות העקורים, שב נתן שוואלב לארץ ישראל. ב-1945 חזר לקיבוץ חולדה, כאחד ממנהיגיו. מ-1946 היה שליח ההסתדרות כאיש קשר עם ארגוני עובדים שונים באירופה. בשנים 1957–1956 מסר שוואלב את ארכיונו למכון נבון.
נפטר בתל אביב ב-24 במרץ 2004 ונקבר בקיבוצו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ניסיונות להצלת יהודים על ידי קבוצת העבודה בסלובקיה, באתר יד ושם
- מאמר על מעורבותו של שוואלב בניסיונות להשיג סרטיפיקטים לארץ ישראל עבור יהודים שנאסרו באושוויץ.
נתן שוואלב (1908-2004), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חשוב להזכיר את ההזדמנות שהייתה לו בזמן השואה להציל יהודים על ידי תשלום לגרמנים - הצעה שדחה כדי שלאחר מעשה יתנו להל להקים מדינה
בקרת זהויות  |
|
|---|