סאבליים

**סאבליים**
**Sublime**
מקום הקמה	לונג ביץ'
מוקד פעילות	לונג ביץ', ארצות הברית
תקופת הפעילות	1988–1996 (כ־8 שנים)
סוגה	סקא פאנק, רגאיי
חברת תקליטים	גזולין אלי רקורדס, סקאנק רקורדס
	sublimelbc.com
	פרופיל ב-IMDb
חברים
	בראדלי נוואל; אריק וילסון; באד גא
חברים לשעבר
	Bradley Nowell

ערך זה עוסק בלהקה מקליפורניה. אם התכוונתם לתוכנה לעריכת טקסט, ראו סאבליים טקסט.

סאבליים (באנגלית: Sublime) הייתה להקת סקא פאנק ורגאיי אמריקאית מלונג ביץ' שבקליפורניה. הלהקה הוקמה בשנת 1988 על ידי בראדלי נוואל (שירה וגיטרה), אריק וילסון (גיטרה בס) ובאד גא (תופים). ב-1996, חודשיים לפני צאת אלבומם השלישי "סאבליים", מת סולן הלהקה בראדלי נוואל כתוצאה ממנת יתר של הרואין. האלבום, שזכה להצלחה גדולה, הזניק את סאבליים לתודעת המיינסטרים, אך חסרונו המשמעותי של נוואל הוביל להתפרקות הלהקה ושני חבריה הנותרים הקימו להקה אחרת. כלבו הדלמטי של נוואל, "לו דוג", שימש מעין סמל ללהקה ואף הופיע על אחד ממארזי התקליטורים שלה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים המוקדמות (לפני 1988)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריק וילסון ובאד גא היו חברי ילדות שגדלו יחד באותה שכונה בלונג ביץ' קליפורניה. אביו של אריק, בילי וילסון, לימד את גא לנגן בתופים ולקרוא תווים. בתקופת התיכון שלהם הקימו וילסון וגא ביחד עם מייקל האפולדט, המנהל העתידי של סאבליים, להקת פאנק שנקראה The Juice Bros. בערך באותו זמן הצטרף ללהקה בראדלי נוואל.

הופעות ראשונות בקליפורניה ובוטלגים (1988-1991)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאבליים הופיעה לראשונה ב-4 ביולי 1988 (יום העצמאות האמריקאי), במועדון קטן בלונג ביץ' קליפורניה. במקום התפתחה מהומה שהסתיימה ב-7 מעצרים. לאחר מכן המשיכה הלהקה לנגן במסיבות ובמועדונים באזור דרום קליפורניה. חברי הלהקה הקליטו מספר שירים והוציאו קלטות דמו כמו "Jah Won't Pay the Bills" המפורסם, שהכילו שירים שלבסוף הופיעו גם באלבומי הלהקה.

הקמת סקאנק רקורדס ותחילת ההצלחה (1992-1994)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מספר רב של הופעות חיות, התפתח ללהקה בסיס מעריצים רחב בקליפורניה. ב-1992 הוציאה סאבליים את אלבומה הראשון "40 Oz. to Freedom" דרך Skunk Records, חברת התקליטים שהקים נוואל. האלבום גיבש את סגנונה המוזיקלי של סאבליים שהורכב מרגאיי, פאנק, סקא והיפ הופ ועזר להגדיל את בסיס המעריצים של הלהקה. אף על פי שהאלבום נמכר בהתחלה רק בהופעות של סאבליים, הוא קנה לעצמו שם באזור לוס אנג'לס לאחר שתחנת רדיו מרכזית שידרה את השיר "Date Rape". ביוני 1994 הוחתמה סאבליים בחברת התקליטים MCA על ידי ג'ון פיליפס שהפך למנהל הלהקה.

סיבובי הופעות (1994-1995)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1994 ו-1995 יצאה הלהקה לסיבובי הופעות רבים והפופולריות שלה הלכה וצמחה בהדרגה גם מעבר לחוף המערבי, הרבה בזכות השיר "Date Rape" שזכה להשמעות מרובות ברדיו. נוואל נודע בנטייתו לנגן כשהוא מסומם כך שבקושי הצליח לפרוט על הגיטרה ואף מופיע כך ברוב הסרטים שמתעדים את הלהקה בהופעות חיות. ב-1995 הייתה סאבליים אחת הלהקות המרכזיות בפסטיבל ואנס וארפד טור הראשון. מכיוון שסאבליים הייתה אחת מהלהקות מהפופולריות בפסטיבל נוצרה מתיחות בין הנהלת הפסטיבל לחברי הלהקה על רק השימוש שלהם בסמים. גא אף נעצר מספר פעמים בעילה של החזקת מריחואנה. בנוסף המנהג המפורסם של חברי הלהקה לקחת עימם את כלביהם לכל מקום ואפילו להעלותם על הבמה הוביל לכך שמספר אנשים ננשכו. המצב הגיע עד לכדי זריקת סאבליים מהפסטיבל, אך ההנהלה נאלצה להחזיר אותם לאור דרישת הקהל. לאחר הואנס וארפד טור ופסטיבל נוסף שנקרא Three Ring Circus Tour הופעלו על הלהקה לחצים להקליט שירים חדשים כהמשך לתקליט הראשון שהחל להצליח.

מותו של נוואל והצלחת האלבום "סאבליים" (1996)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 1996 החלה הלהקה לעבוד על אלבומה ה-3 (והראשון שיוצא בהפקה של חברת תקליטים גדולה). חודשיים לפני צאתו של האלבום "סאבליים", נמצא בראדלי נוואל בחדרו במוטל אושנוויו (Oceanview Motel) בסן פרנסיסקו, כשהוא ללא רוח חיים לאחר שנטל בטעות מנת יתר של הרואין. האלבום זכה להצלחה עצומה והשיר "What I Got" הגיע למקום ה-1 בטבלת הרוק המודרני. בזכות האלבום התפרסמה הלהקה וקנתה מעריצים בכל העולם, עד היום זכה האלבום ב-5 אלבומי פלטינה. בנוסף ל-"What I Got" מכיל האלבום שירים פופולריים נוספים כמו "Santeria", "Doin' Time", "Wrong Way" ו "April 26, 1992 (Miami)".

לאחר התפרקות הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו של נוואל הוציאה הלהקה מספר אלבומים שהורכבו מהקלטות שלא פורסמו קודם לכן, כמו "Second-Hand Smoke" ב-1997, "Stand by Your Van" ו-"Sublime Acoustic: Bradley Nowell & Friends" ב-1998. כשיצא האלבום "Greatest Hits" ב-1999 היה מספר האלבומים שיצאו לאחר מותו של נוואל זהה למספר האלבומים שיצאו בחייו. ב-2006 יצא מארז מיוחד שכלל דמואים, הקלטות נדירות והקלטות חיות שנקרא "Everything Under the Sun".

לאחר התפרקותה של סאבליים, הקימו ב-1997 חברי הלהקה הנותרים, אריק וילסון ובאד גא, להקה חדשה שנקראה Long Beach Dub Allstars וכללה גם מוזיקאים שניגנו עם סאבליים כמו מייקל "מיגל" האפולדט, טוד פורמן ו"פילד" מרשל גודמן. הלהקה התפרקה ב-2002.

סגנון מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאבליים ניגנה תערובת של סגנונות מוזיקליים ששאבה אלמנטים מהדאב, הרגאיי, הסקא והפאנק וכללה אלתורים של דאנסהול, היפ הופ, רוק פסיכדלי ומוזיקה אקוסטית. סאבליים פיתחה את סגנונה תוך כדי הופעותיה החיות. למרות ההשפעה החזקה של הרגאיי והדאב על סגנון הלהקה לרוב היא מסווגת כלהקת סקא-פאנק.

המוזיקה של סאבליים מתאפיינת בשימוש בגיטרה בס, משקלים של רגאיי, חריזה משוכללת ומעברים בין מקצבים וסגנונות בשיר אחד, לפעמים ניגנו חברי הלהקה פאנק, סקא ורגאיי בחלקים שונים של אותו השיר. המוזיקה כללה לעיתים קרובות סולו גיטרה פסיכדלי, הרמוני או בלוזי, סולו גיטרה בס בקצב מאולתר או מעברי תופים שורטים ומתגלגלים.

כתב הרולינג סטון, דייוויד וויילד, הגדיר את הלהקה כך:

הצליל הייחודי של סאבליים, מלוטש מחוספס ומוכן לסרוגין, מורכב מרוק מהמם, ראפ, פאנק, והיפ-הופ פאנק מעורבב עם מנות של סקא, דאנסהול וכל טעם חריף אחר של רגאיי. התוצאה הייתה שירה יפהפייה - תערובת חדשה וחזקה של צלילי רחוב ומוזיקת מסיבות. הודות לנוואל, היה לסאבליים זמר וכותב מדהים שיצר שפה עצבנית אך משמעותית ומחתרתית משלו. הודות לווילסון וגא היה לסאבליים חלק קצבי מהיר ויציב שיכל לכסות את כל שפת החוף המוזיקלית. הם היו עמיתים מוזיקליים שהמציאו יסוד קצבי משלהם וכך יצרו את בד הקנבס האולטימטיבי שנוואל יכל לקשט.