סולסברי
 | |
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
|---|---|
| אומת הבית |
 אנגליה |
| אזור | דרום-מערב אנגליה |
| מחוז | וילטשייר |
| שפה רשמית |
אנגלית  |
| שטח | 11.3 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 45,477 (2016) |
| קואורדינטות | 51°04′26″N 1°47′37″W / 51.074°N 1.7936°W |
| אזור זמן | UTC |
| https://www.salisburycitycouncil.gov.uk/ | |
  | |
סולסברי (באנגלית: Salisbury) היא עיר קתדרלה קטנה במחוז וילטשייר בדרום-מערב אנגליה, העיר הראשית בנפת סולסברי. לפעמים היא נקראת ניו סארום, להבדיל מן האתר המקורי של היישוב בסולסברי, סארום הישנה.
תחנת הרכבת של סולסברי משרתת את העיר, והיא נקודת מפגש בין הקו הראשי של מערב אנגליה לקו הראשי של וסקס, מה שעושה אותה לצומת דרכים מחוזי. היא יושבת גם על צומת של כמה דרכים ראשיות. העיר ממוקמת בדרום-מזרח וילטשייר, סמוך למישור סולסברי.
בסולסברי נפגשים חמישה נהרות: אייבון, נאדר, אבל, ויילי ובורן. הנהר שנוצר ממפגש זה הוא אייבון ("נהר" בוולשית עתיקה), הזורם אל החוף הדרומי ונשפך לתעלת למאנש בכרייסטצ'רץ' בדורסט. נהר זה נקרא לפעמים אייבון של המפשייר, להבדילו מהרבה נהרות אחרים באותו שם בממלכה המאוחדת.
קרוב מאוד לסולסברי, במרחק 8 קילומטרים, נמצא האתר המפורסם סטונהנג'.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשיתה של העיר בתקופת הברזל, והרומאים קראו לה "סורוויאודונום" (Sorviodunum). התנהל כאן קרב בין הסקסונים המערביים לבין הברטונים, שאחריו נקרא המקום "סירובור" (Searoburh). הנורמנים בנו מבצר וקראו "סירסבייריג" Searesbyrig" או "Seresberi". בשנת 1086, ב"ספר יום הדין", נקרא המקום "סאלסברי" Salesberie. אתר המבצר ידוע כיום בשם סארום הישנה ואינו מיושב.
השם "סארום" לעיר הישנה ולמבצר מקורו במסמכים, שנכתבו בלטינית ושם נכתב השם בקיצור עם גרש, שהיה גם הסימון המקובל לסיומת הלטינית "-ום". אחד השימושים הראשונים הידועים ב"סארום" מופיע על חותם בית החולים סנט ניקולאס בסולסברי, שהיה בשימוש בשנת 1239. הבישופ ווייויל (1330 - 1375) היה הראשון לתאר את עצמו כ"אפיסקופוס סארום".
הקתדרלה הראשונה נבנתה בסארום הישנה (Old Sarum) על ידי סנט בישוף אוסמונד בין 1075 ל-1092. בהמשך נבנה בניין גדול יותר באותו מקום, בשנת 1120. ואולם, התערערות היחסים בין הכמורה לצבא בסארום הישנה הביאה להחלטה, לקבוע את אתר הקתדרלה במקום אחר. כך נוסדה העיר סארום החדשה, הנודעת כסולסברי, בשנת 1220, ובניית הקתדרלה החדשה החלה אותה שנה, על ידי הבישופ ריצ'רד פור (Richard Poore). החלק העיקרי הושלם תוך 38 שנים בלבד והוא יצירת מופת של אדריכלות גותית אנגלית עתיקה. האבנים שמהן נבנתה הקתדרלה מקורן בסארום הישנה. הצריח, בגובה 123 מטרים, נבנה מאוחר יותר והוא הצריח הגבוה ביותר בממלכה המאוחדת. הקתדרלה בנויה על מצע חצץ, עם יסודות של 45 ס"מ, רדודים מן הרגיל, על גבי מוטות עץ: האתר אמור היה להיבחר באמצעות שליחת חץ מסארום הישנה, אך ברור שאין זו אלא אגדה, לאור המרחק בין שני המקומות (אף כי יש הטוענים, שהחץ פגע בצבי לבן, שהמשיך לרוץ עד שמת במקום, שם נמצאת כיום הקתדרלה).
בספריית הקתדרלה נמצא העותק המשובח ביותר מבין הארבעה ששרדו למגנה כרטה.
בשנת 1386 הותקן שעון מכני גדול בקתדרלת סולסברי. זהו השעון המכני הוותיק ביותר שעודנו פועל בבריטניה וכנראה בעולם כולו.
הרומן "סארום" מאת אדוארד ראתרפורד הוא סיפור דמיוני, המשחזר את תולדותיה של סולסברי.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סולסברי מקיימת שוק בימי שלישי ושבת. ימי שוק קבועים מתקיימים בה מאז 1227. במאה ה-15 היה השוק זרוע צלבי אבן, שציינו את המרכזים למלאכות שונות ולמיני סחורות. כיום נשאר רק צלב העופות, אם כי התוספת של מתמכי קשתות נבנתה בשנת 1852.
בשנת 1226 העניק המלך הנרי השלישי לבישופ סולסברי כתב כהרשאה לקיים יריד של 8 ימים, החל בחג עליית מריה השמיימה (15 באוגוסט). במהלך המאות השתנו תאריכי היריד, אבל בצורתו המודרנית הוא מתקיים כיום כיריד שעשועים בכיכר השוק למשך שלושה ימים, החל ביום שני השלישי בחודש באוקטובר. עם זאת, חוק ישן עדיין קובע, שהיריד יכול לעבור אל חצר הקתדרלה.
אמנויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
סולסברי היא מרכז תרבות ואמנות. בעיר פועלת קהילת אמנים חזקה, וגלריות רבות שוכנות במרכז העיר. במאה ה-18 צייר ג'ון קונסטבל כמה ציורי נוף מהוללים, ובהם צריח הקתדרלה והאזור שסביב לה. פסטיבל האמנויות השנתי של סולסברי, המתקיים מסוף מאי עד ראשית יוני, מציג תוכנית מגוונת של תיאטרון, מופעי מוזיקה, מחול, פיסול חוצות, מופעי רחוב ותערוכות אמנות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סולסברי- סולסברי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
