סטיבן פוליאקוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סטיבן פוליאקוף
Stephen Poliakoff
לידה 1 בדצמבר 1952 (בן 71)
פארק הולנד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר וסטמינסטר, קינגס קולג', Marlborough House School עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1976 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
פרסים והוקרה
  • מפקד במסדר האימפריה הבריטית (17 ביוני 2007)
  • Prix Italia (1999)
  • פרס פיבודי (2002, 2006)
  • Critics’ Circle Theatre Award for Best New Play (1996)
  • South Bank Sky Arts Award (2004)
  • עמית החברה המלכותית לספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סטיבן פוליאקוףאנגלית: Stephen Poliakoff;‏ נולד ב-1 בדצמבר 1952) הוא מחזאי, במאי ותסריטאי יהודי-בריטי הידוע בעיקר מעבודותיו לטלוויזיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוליאקוף נולד בהולנד פארק בלונדון למשפחה יהודית. אמו אינה (לבית מונטגיו, מצאצאי סמואל מונטגיו, ברון סוויית'לינג הראשון) הייתה יהודייה אנגלייה ואביו, אלכסנדר פוליאקוף, יהודי יליד רוסיה.[1][2] הוא השני מבין ארבעה ילדים, ובגיל צעיר נשלח ללמוד בפנימיה. אחר כך למד בבית הספר וסטמינסטר, שם משך תשומת לב במחזה בשם "Granny" שכתב וביים, ושנכתב עליו ביקורת בעיתון הטיימס. אחרי וסטמינסטר למד בקינגס קולג' בקיימברידג' אבל לא סיים את לימודי התואר.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון

פוליאקוף המשיך לכתוב מחזות לתיאטרון ובגיל 24 היה למחזאי הבית של התיאטרון המלכותי הלאומי. אבל הוא החל יותר ויותר להתעניין בכתיבה לטלוויזיה. ב-1977 כתב את "Stronger Than the Sun" עבור סדרת המחזות "Play for Today" של BBC One. ב-1980 שודר הסרט "Bloody Kids" ברשת ATV, והסרט "Caught on a Train" בכיכובה של פגי אשקרופט ב-BBC2. ב-1982 שודר הסרט "Soft Targets". בנוסף עובדו לטלוויזיה מחזות שכתב לתיאטרון בהם "Hitting Town" שודר ב-1976 בטלוויזיית תיימז, ו-"City Sugar" שודר ב-1978 בטלוויזיה הסקוטית.[3]

המחזות של פוליאקוף זכו לביקורות חיוביות, אבל לא לתשומת לב רבה במיוחד, שיוחסה לעמימות הפוליטית שלו.[4] גישתו כלפי נושאים פוליטיים תוארה כאינדיבידואלית ולא מכלילנית.[3] אחד הנושאים שחוזרים ביצירתו הוא זיהום סביבתי, בגלל התערבות אנושית הן במרחב הכפרי והן בעירוני. רוב המחזות מתארים את אנגליה בת זמננו. הוא מפחד ומוקסם מהפשיזם, ועל כך אמר "אני כותב על מה שקורה עכשיו, על אנשים המחפשים אמונות במדינה שאינה דתית יותר, ועל האופן בו אנשים עם כריזמה וכוח יכולים לקטב דברים".[4]

טלוויזיה וקולנוע

הסרט באורך מלא הראשון של פוליאקוף היה "Runners" שביים צ'ארלס סטורידג' (אנ') ובכיכובם של ג'יימס פוקס, ג'יין אשר וקייט הרדי. הסרט הוקרן בבתי הקולנוע באופן מוגבל ואחר כך שודר בערוץ 4 ברצועת השידור "Film on Four". הקרנת הבכורה של הסרט הראשון שביים "Hidden City" משנת 1988 הייתה בפסטיבל הסרטים של ונציה וכיכבו בו צ'ארלס דאנס, ריצ'רד אי. גרנט וקייסי סטיוארט. הוא המשיך בקריירה טלוויזיונית וכתב את "היא הייתה שם" (1989) בכיכובה של פגי אשקרופט שגם זכה בפרס בוונציה. ב-1991 כתב את סרט הקולנוע "בעיניים עצומות" בכיכובם של קלייב אוון, ססקיה ריבס ואלן ריקמן בו פיתח את נושא גילוי העריות שעסק בו במחזה "Hitting Town". ב-1993 כתב את התסריט "Century" עם אוון, דאנס ומירנדה ריצ'רדסון. סרטים שהצליחו פחות היו "Food of Love" עם גרנט, נטלי ביי וג'ו מקגאן, ו"השבט" משנת 1998 בכיכובם של ג'ואלי ריצ'רדסון וג'רמי נורת'ם. האחרון הוקרן לבסוף בערוץ BBC2.

בהמשך חזר פוליאקוף לטלוויזיה והפעם בחר בפורמט של סדרת סרטים בהם "Shooting the Past" שזכה לשבחים ולפרס "Prix Italia" (אנ').[5] ב-2001 שודרה המיני-סדרה "Perfect Stranger", דרמה משפחתית בכיכובם של מת'יו מקפדיין, מייקל גמבון ולינדזי דאנקן. ב-2003 יצר את הסרט "הנסיך האבוד" שזכה בפרס אמי, זכייה יוצאת דופן להפקה שאינה אמריקאית. בסרט זה שיחקה מירנדה ריצ'רדסון בתפקיד המלכה מרי והייתה מועמדת על תפקידה לפרס גלובוס הזהב. עוד הופיעו בתפקידים ראשיים מייקל גמבון, ג'ינה מקי, טום הולנדר וביל ניי. ב-2005 שודר הסרט "חברים ותנינים" בכיכובם של דמיאן לואיס וג'ודי מיי, ושנה אחרי כן שודר "בתו של גדעון" בכיכובם של ביל ניי, מירנדה ריצ'רדסון ואמילי בלאנט. באפריל 2007 זכה הסרט בפרס פיבודי, וניי ובלאנט זכו בפרס גלובוס הזהב על תפקידיהם.

הדרמה "Joe's Palace" שודרה ב-4 בנובמבר 2007 ב-BBC One, והדרמה "Capturing Mary" שודרה ב-12 בנובמבר 2007 ב-BBC Two. במסגרת תוכנית התרבות "The Culture Show" שודר ריאיון עם פוליאקוף ומארק קרמוד, וכן מחזה בשם "A Real Summer".[6]

בספטמבר 2009 הוקרן לראשונה הסרט "Glorious 39", בכיכובם של רומולה גראי, ביל ניי וג'ולי כריסטי, בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו ויצא לאקרנים בבריטניה בנובמבר אותה שנה.

ב-2011 כתב פוליאקוף סרט קצר בן שבע דקות בשם "Astonish Me" לציון חמישים שנה לקרן העולמית לשימור חיות הבר (WWF). הסרט בכיכובם של ביל ניי וג'מה ארטרטון הוקרן ברשת בתי הקולנוע "Odeon Cinemas" באוגוסט 2011 ואחר הועלה לאתר ה-WWF ול-YouTube.[7]

בפברואר ובמרץ 2013 שודרה ב-BBC סדרה בת חמישה חלקים בשם "Dancing on the Edge", על אודות להקת ג'אז שחורה בלונדון של שנות השלושים של המאה העשרים. הסרט שודר ב-BBC וזכה בפרס גלובוס הזהב.[8]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיבן פוליאקוף חי בלונדון ונשוי לתסריטאית סנדי ולש. לבני הזוג יש שני ילדים. ב-2007 בהענקת התארים ביום ההולדת של המלכה הוענק לו תואר מפקד מסדר האימפריה הבריטית (CBE).[9]

אחיו, סר מרטין פוליאקוף, הוא כימאי ומרצה ועמית החברה המלכותית.[10] הוא יזם ושימש כקריין בסדרה של קטעי וידאו בנושאי כימיה והטבלה המחזורית.[11]

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזות לתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל המחזות הוצגו בלונדון אלא אם צוין אחרת.

  • "Granny" (גם ביים), בית הספר וסטמינסטר, 1969
  • "Lay-By" (היה שותף לכתיבה) פסטיבל אדינבורו, אוגוסט 1971.
  • "Pretty Boy" תיאטרון רויאל קורט, יוני 1972
  • "Berlin Days", תיאטרון ליטל, 1973
  • "Sad Beat Up", תיאטרון ליטל, 1974
  • "The Carnation Gang", תיאטרון בוש, 1974
  • "Clever Soldiers", המפסטד, 1974
  • "Heroes", רויאל קורט, יולי 1975
  • "Hitting Town", תיאטרון בוש, 1975
  • "City Sugar", תיאטרון בוש, 1975; תיאטרון קומדיה, מרץ 1976; תיאטרון פניקס (ניו יורק), ינואר 1978
  • "Strawberry Fields", תיאטרון יאנג ויק, אוגוסט 1976; התיאטרון הלאומי קוטסלו, 1977; מועדון תיאטרון מנהטן (ניו יורק) מאי 1978
  • "Shout Across the River", תיאטרון קרוידון ורהאוס, 1978; תיאטרון פניקס (ניו יורק), דצמבר 1979
  • "American Days", תיאטרון ICA, יוני 1979; מועדון תיאטרון מנהטן (ניו יורק), דצמבר 1980
  • "The Summer Party", תיאטרון קרוסיבל, שפילד 1980
  • "Favourite Nights", תיאטרון ליריק המרסמית', נובמבר 1981
  • "Breaking the Silence", רויאל שייקספיר קומפני, תיאטרון The Pit, נובמבר 1984
  • "Coming in to Land", תיאטרון ליטלטון, ינואר 1987
  • "Playing With Trains", רויאל שייקספיר קומפני, תיאטרון The Pit, נובמבר 1989
  • "Sienna Red", תיאטרון ריצ'מונד, מאי 1992
  • "Sweet Panic" (גם ביים), המפסטד, פברואר 1996
  • "Blinded by the Sun", התיאטרון הלאומי קוטסלו, ספטמבר 1996
  • "Talk of the City" (גם ביים), רויאל שייקספיר קומפני תיאטרון סוואן, סטרטפורד 1998; יאנג ויק, פברואר 1999
  • "Remember This", התיאטרון הלאומי ליטלטון, אוקטובר 1999
  • "Sweet Panic revival" (גם ביים) תיאטרון הדוכס מיורק, נובמבר 2003
  • "My City" (גם ביים) תיאטרון אלמיידה, ספטמבר 2011

סרטי קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (1983) "Runners" – בבימויו של צ'ארלס סטורידג'
  • (1988) Hidden City
  • (1991) Close My Eyes
  • (1993) Century
  • (1997) Food of Love
  • (2009) Glorious 39
  • (2011) Astonish Me – סרט קצר בבימויו של צ'ארלס סטורידג'

מחזות וסרטי טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (1977) Stronger than the Sun – כחלק מסדרת הטלוויזיה "Play for Today"
  • (1980) Bloody Kids
  • (1980) Caught on a Train
  • (1982) Soft Targets – כחלק מסדרת הטלוויזיה "Play for Today"
  • (1981) Termeszet – הונגריה
  • (1985) Doppelte Welt, Die – גרמניה המערבית
  • היא הייתה שם (1989) She's Been Away
  • (1996) Frontiers – נכתב עם סנדי ולץ'
  • השבט (1998) The Tribe
  • (1999) Shooting the Past
  • (2001) Perfect Strangers
  • הנסיך האבוד (2003) The Lost Prince
  • (2006) Friends and Crocodiles
  • (2006) Gideon's Daughter
  • (2007) A Real Summer
  • Joe's Palace ‏(2007) - סרט טלוויזיה לרשת BBC One
  • (2007) Capturing Mary
  • (2013) Dancing on the Edge

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיבן פוליאקוף זכה בפרסים הבאים:[3]

  • פרס איבנינג סטנדרד למחזאי המבטיח ביותר (1976)
  • פרס באפט"א לטלוויזיה לדרמה הטובה ביותר (1989)
  • פרס איבנינג סטנדרד לסרט הטוב ביותר (1992)
  • פרס חוג המבקרים למחזה חדש הטוב ביותר (1996)
  • פרס Royal Television Society ‏(1999)
  • פרס Prix Italia (איטליה, 1999)
  • International Television Festival Cinema Tour Ecran ‏(1999)
  • באפט"א - פרס דניס פוטר לכתיבה (2001)
  • באפט"א - סדרת הדרמה הטובה ביותר (2001)
  • פרס Royal Television Society‏ (2002)
  • פרס BANFF ‏(2002)
  • פרס South Bank Show ‏(2004)
  • פרס אמי (2004)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "BFI Screenonline: Poliakoff, Stephen (1952-) Biography".
  2. ^ "Stephen Poliakoff Biography (1952?-)".
  3. ^ 1 2 3 "Stephen Poliakoff - Literature". literature.britishcouncil.org. נבדק ב-2016-05-23.
  4. ^ 1 2 Peacock, D. Keith. "The Fascination of Fascism: The Plays of Stephen Poliakoff". Modern Drama. 27 (4): 494–505. doi:10.3138/md.27.4.494.
  5. ^ "Prix Italia".
  6. ^ "BBC - Press Office - Stephen Poliakoff dramas for 2007".
  7. ^ "Win tickets to see Stephen Poliakoff's WWF film - competition". the Guardian.
  8. ^ "Dancing on the edge, IMDB". IMDB. 2014. נבדק ב-31 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "BBC NEWS - Entertainment - Rushdie and Eavis lead honours".
  10. ^ "Martyn Poliakoff".
  11. ^ "Professor says World Cup trophy cannot be solid gold". BBC. 12 יוני 2010. נבדק ב-22 נוב' 2015. {{cite web}}: (עזרה)