סטניסלב ויספיאנסקי

סטניסלב ויספיאנסקי
Stanisław Wyspiański

לידה	15 בינואר 1869 קרקוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	28 בנובמבר 1907 (בגיל 38) קרקוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית
שם לידה	Stanisław Wyspiański
מקום קבורה	הקריפטה בסקאלקה
מקום לימודים	אקדמיית יאן מטייקו לאמנות יפה האוניברסיטה היגלונית Bartłomiej Nowodworski High School
תקופת הפעילות	1889–1907 (כ־18 שנים)
תחום יצירה	ציור, שירה, מחזאי, art of drawing
זרם באמנות	אר נובו, פולין הצעירה
הושפע על ידי	יאן מטייקו
יצירות ידועות	View of the Kościuszko Mound in Kraków, Śpiący Staś, Rapsod. Portret sceniczny Andrzeja Mielewskiego, Rachela, Portrait of the artist's wife with son Staś., Polonia, The Wedding
חתימה

סטניסלב ויספיאנסקי, דיוקן עצמי משנת 1894

סטניסלב מטאוש איגנאצי ויספיאנסקיׁ (בפולנית: Stanisław Mateusz Ignacy Wyspiański;‏ 15 בינואר 1869 – 28 בנובמבר 1907) היה מחזאי, צייר ומשורר, מאייר ומתרגם פולני. כמו כן היה מעצב פנים ומעצב רהיטים.

ויספיאנסקי היה סופר פטריוט, מונע על ידי האידאולוגיה האמנותית של תנועת "פולין הצעירה", ובהשפעתה יצר שורה של דרמות לאומיות וסימבוליות. הוא נחשב לאחת הדמויות הבולטות והרב-גוניות בתקופת השלטון הזר בפולין במחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. ביצירתו הוא שילב מגמות מודרניסטיות עם נושאים השאובים מן המסורת העממית וההיסטוריה הרומנטית של ארצו. באופן בלתי רשמי הוא נחשב ל"משורר הלאומי הרביעי" של השירה הפולנית, לצדם של שלושת המשוררים הלאומיים של פולין - אדם מיצקביץ', יוליוש סלובצקי, וזיגמונט קרשינסקי.

ביוגרפיה

שנות ילדותו וצעירותו

"אלהים האב",ויטראז' בכנסיית פרנציסקוס הקדוש בקרקוב 1904-1897

ויספיאנסקי נולד בקרקוב, אז באוסטרו-הונגריה, לפרנצישק ויספיאנסקי ומריה לבית רוגובסקי. האב היה פסל והחזיק סטודיו משלו על גבעת ואבל. כשהיה בן 9, נפטרה אמו משחפת. אביו, שהיה מכור לאלכוהול, לא היה מסוגל לטפל בו, והוא אומץ על ידי דודתו יואנה סטנקביצ'ובה ובעלה קז'ימייז'. משפחת סטנקביץ' נמנתה עם בני המעמד הבורגני האינטלקטואלי. את ביתם פקד, בין היתר, הצייר הידוע יאן מטייקו. מטייקו זיהה את כשרונותיו האמנותיים של סטניסלב והעניק לו את שיעורי הציור הראשונים. ויספיאנסקי למד בגימנסיה על שם אנה הקדושה, שהיה מוסד חינוך יחיד במינו. על אף האיסור על ההוראה בפולנית במרבית מוסדות החינוך, במוסד זה דווקא כן הייתה הפולנית שפת הוראה. המורים השקיעו הרבה כדי להעניק לתלמידיהם ידע נרחב בהיסטוריה של פולין ושל ספרותה. בית הספר קנה לעצמו שם בזכות תלמידיו המפורסמים, כגון לוציאן רידל, סטניסלב אסטרייכר והנריק אופיינסקי שנודעו בחיי התרבות של קרקוב. בימי לימודיו התיכוניים נמשך ויספיאנסקי במיוחד אל האמנות והספרות. לפי עדות אמו המאמצת, יואנה סטנקביצ'ובה, הוא נהג מילדותו לצייר בתים, בעלי חיים, צמחים, סמלים הרלדיים וקישוטים אמנותיים. הוא יצר גם שחזור דרמטי במיוחד של ציורו של מטייקו "סטפאן באטורי במצור על פסקוב".

בשנת 1887 נרשם ויספיאנסקי לפקולטה לפילוסופיה של האוניברסיטה היאגלונית בקרקוב, ובמקביל – לבית הספר לאמנויות היפות בעיר, שם למד אצל פלוריאן צינק. בעת לימודיו באוניברסיטה נכח גם בקורסים על אמנות, היסטוריה וספרות. מטייקו, שכיהן באותן השנים כדקאן בית הספר לאמנויות, ביקש ממנו להצטרף לעיצוב הפנים הפוליכרומי של הבזיליקה מרים הקדושה בקרקוב.

התחלת דרכו כצייר ומחזאי

פארק פלנטי בשחרית היום

בשנים 1895-1890 הפסיק ויספיאנסקי את לימודיו בקרקוב כדי לטייל ברחבי אירופה, בעיקר באיטליה, בשווייץ, בגרמניה, בפראג ובצרפת. צרפת ההיוותה תחנה חשובה בהתפתחותו האמנותית. למד שם באקדמיית קולרוסי ומפני שדמי הלימודים היו גבוהים מאוד נזקק למלגה. בצרפת הכיר ויספיאנסקי את פול גוגן וביחד ביקרו במוזיאונים. רושם עז עשו עליו ציוריו של פובי דה שאבאן. ביקר גם בהצגות תיאטרון - של מחזות קלאסיים ושל שקספיר. מחזותיו העתידיים - "דניאל", "מלאגר" ו "חזרתו של אודיסאוס" נכתבו בהשראת מסורת המחזאות הקדומה. באותה תקופה הוא כתב מספר מחזות כמו 'Królowa Polskiej Korony ("מלכת הכתר הפולני"), "ורשביאנקה" ואת הגרסאות הראשונות של "Legenda" (ה"אגדה"). מחזה שהתבסס על אגדה פולנית עתיקה על אודות וארס וסאווה.

באוגוסט 1894 חזר ויספיאנסקי לקרקוב ונעשה פעיל בתנועה המודרניסטית. עיצב ובאופן חלקי צייר את הפנים הפוליכרומי של החלק הגותי בכנסייה הפרנציסקנית, שהורכב ממראות מפולין, בעיקר מוטיבים פרחיים, גאומטריים והראלדיים. ראש הכנסייה עודד אותו לעצב גם כמה ויטראז'ים כמו "המבורכת שלומית", הסטיגמטה של פרנציסקוס הקדוש" ו"אלוהים האב". עבור עיצוב הנוף של התל קושצ'ושקו (Kopiec Kościuszki) זכה ויספיאנסקי בפרס "האקדמיה הפולנית ללימודים". כצייר, מעצב פנים ומשורר שיתף פעולה עם התיאטרון העירוני. יצר תפאורות וריהוט להצגות תיאטרון ואף ביים מחזות שונים.

שיא הקריירה

דיוקן עצמי עם האשה ליד החלון,1904

ויספיאנסקי שיתף פעולה גם עם אגודת ידידי האמנות היפה בקרקוב ובאמצע שנות ה-80 של המאה ה-19 התמנה לעורך האמנותי של השבועון "ז'יציה" (החיים). למרבה האכזבה הדרמות הראשונות שלו "אגדה" (1897) ו"דניאל ומלאגרה" (1898) לא התקבלו בהתלהבות על ידי הבקורת. לעומת זו המחזה "ורשביאנקה" זכה להערכה מיידית. הצגת הבכורה שלו ב-2 ביולי 1901 עם מריה מדז'ייבסקה בתפקיד מריה, הייתה ציון דרך בקריירה של ויספיאנסקי כיוצר דרמות לאומיות. בשנים 1900-1898 הוצאו לאור המחזות "פרוטסילס ולאודאמיה", "ללוול" ו"לגיון". הדרמה האחרונה שיקפה גישה פולמוסית של המחבר מנקודת מבט רומנטית ביחס להיסטוריה. בשנת 1900 התחתן ויספיאנסקי עם תאודורה תאופילה פּיטקו (1957-1868), אם ארבעת ילדיו. בנובמבר אותה שנה השתתף בחתונת ידידו לוציאן רידל בברונוביצה, כפר על-יד קרקוב. החתונה העניקה לו השראה בכתיבת המחזה Wesele ("החתונה"), שבו הציג ויספיאנסקי תמונה ביקורתית סרקסטית של החברה הפולנית במאה ה-19. באמצעות מחזה זה, שזכה להצלחה, הפך אותו בעיני הקהל למחזאי לאומי ממש, שמקומו בפולין דמה לזה של ייטס באירלנד, של או'ניל בארצות הברית או מטרלינק בבלגיה. "החתונה" הוצג על במת התיאטרון אף על פי שהצנזורה אסרה על שיווקו בחנויות הספרים. בזכרונותיו הביע יוסף קרוק, שב-1905 נאלץ לברוח מצ'נסטוחוב עירו לקראקוב, התפעלות מויספיאנסקי ויצירותיו. קרוק הצביע על משוררי וסופרי "פולין הצעירה" שפעלו באותו הזמן, יוצרים כגון "טטמאייר, רידל, קספרוביץ ומעל כולם - המחזאי והמשורר סטאניסלב ויספיאנסקי".

אחרי הצלחת "החתונה" פרסם ויספיאנסקי עוד ארבעה מחזות מבוססים על תולדות פולין: "Wyzwolenie" (השחרור), Achilles (אכילס), Bolesław Śmiały (בולסלב האמיץ), ו-Legenda II ("האגדה ב"). בשנים הבאות פרסם את "Skałka" ואת "Powrót Odysa" (חזרתו של אודיסאוס), ותרגם את ה"סיד" של פייר קורניי ואת "זאיר" מאת וולטר.

בשנת 1906 התמנה ויספיאנסקי למרצה באקדמיה לאמנויות היפות בקרקוב ונבחר גם למועצת העיר. אולם מצב בריאותו באותה התקופה הידרדר. הוא חלה בסיבוכים של העגבת, מחלה חשוכת מרפא באותן השנים, וניסה לטפל בעצמו ברימאנוב ובבאד האל. לבסוף התיישב בבית קטן בכפר ונגז'צה, על יד קרקוב.

ויספיאנסקי נפטר בשנת 1907 והובא לקבורה בקרקוב. יום לווייתו הפך ליום אבל לאומי. הוא נקבר בקריפטה של האישים החשובים, מעין פנתאון של פולין, בכנסיית סקאלקה בקרקוב.

לזוג ויספיאנסקי היו ארבעה ילדים: שלושה בנים - תאודור (שנולד מקשר זוגי קודם של תאופילה תאודורה פיטקו), מייצ'יסלב בולסלב, סטניסלב הבן, ובת - הלנה.

יצירתו

"אמהות", 1905

יצירתו של ויספיאנסקי אקלקטית מאוד. היא כוללת לצד מחזות ושירה, גם רישומים של נופי קרקוב, איורי ספרים, ציורי שמן ופסטל, דיוקנאות ודיוקנאות עצמיים, ויטראז'ים, אמנות גרפית, עיצובי רהיטים ועיצובי פנים, עיצוביו בוואוול.

עם יצירותיו הידועות ביותר נמנים הדיוקן העצמי משנת 1890 ורישומיו בעת המסעות ברחבי פולין ובאירופה. מתוך ציורי צמחים יצר עשבייה שלמה^{[דרושה הבהרה]}. לרוב השתמש עם זאת בטכניקות פסטל. ציורי הפסטל הראשונים שלו נוצרו בשנים 1894-1890. הם מציגים בעיקר בני משפחה, ידידים ואמנים אחרים. ויספיאנסקי צייר גם את ילדיו במצבי יומיום שונים כגון בזמן שינה או ארוחה - למשל "Helenka" "הלנקה" (1900), מאוסף המוזיאון הלאומי בקרקוב, Śpiący Staś ("סטאש ישן") משנת 1902, נמצא ב"מוזיאון שלזיה" בקטוביצה), Śpiący Mietek ("מייטק ישן") (1904, במוזיאון לאמנות בלודז', "Macierzyństwo" ("אמהות") (1905, במוזיאון הלאומי בקרקוב), "Żona artysty z synkiem Stasiem" ("אשת האמן עם בנם סטאש") (1904, במוזיאון שלזיה העליונה בביטום).

בטכניקה זו הוא צייר רבים ממכריו ומאמני התקופה: בין השאר, את קז'ימייז' לבנדבוסקי, יאצק מלצ'בסקי, אליזה פארנסקה, משפחת קרישטלוביץ', לודוויק סולסקי, אירנה סולסקה, הצייר יאן סטניסלבסקי. בין ציורי הנוף תמונות הנופים של קרקוב, כגון של פארק פלנטי, ציורי בעלי חיים מסוג Desmanus (האחרונים גם בציורי שמן), תמונות של הנהרות רודאבה וויסלה, בתים כפריים בגרבובו, ובשלהי חייו - נופים שנשקפו מן הסטודיו שלו על תל קושצ'ושקו. הוא יצר גם פוסטר למחזה של מטרלינק "Intérieur" "פנים" (בפולנית: Wnętrze)

ויטראז'ים ועיצובי פנים

מורשתו האמנותית כוללת פרט לציוריו גם ויטראז'ים, פוליכרומים ועיצובי פנים. אחרי שנת 1889 השתתף, לבקשת יאן מטייקו, בעבודות השימור של בזיליקת מרים הקדושה בקרקוב. יחד עם יוזף מהופר צייר בה 36 ויטראז'ים.

בעת שהותם בפריז יצרו שניהם שתי קופסאות שנועדו לתחרות לעיצוב קישוטים עבור אולם רודולפינום בפראג. יצר גם עיצובי מסכים לתיאטרון על שם יוליוש סלובצקי בקרקוב.

הוא עיצב לבד ויטראז'ים ופוליכרומים בכנסייה הפרנציסקנית בקרקוב. הוויטראז' המפורסם Stań się או "אלהים האב" מציג בהשארת ספר בראשית את בריאת האור והפרדת המים. ויטראז'ים נוספים נמצאים בפרסביטריום של הכנסייה, ביניהם "שלומית המבורכת" המשליכה את הכתר מעל ראשה ופרנציסקוס הקדוש המקבל סטיגמטה. ויספיאנסקי יצר גם ויטארז'ים עם תמונותיהם של סטניסלב הקדוש, המלכים קז'ימייז' הגדול והנריק החסוד שנועדו לקתדרלת ואוול (הם יוצרו בפועל רק מאוחר, והוצגו החל מהשנים 2007-2005 ב"ביתן ויספיאנסקי 2000"). ב-4 ויטראז'ים נוספים נראים מוטיבים צמחיים המציגים יסודות של אש ומים.. חבים לויספיאנסקי גם את עיצוב חדר התצוגות של החברה לאמנויות היפות ואת מדרגות וקישוט האולם של בית החברה הרפואית בקרקוב. בשנת 1905 יחד עם ולדיסלב אקיילסקי עיצב את גבעת ואוול (מה שנקרא ה"אקרופוליס").

מחזות

• 1898) Warszawianka (ורשביאנקה), הוצג ב-1898
• 1899)Klątwa (הקללה), הוצג ב-1909
• Protesilas i Leodamia (1899) (פרוטסילס ולאודאמיה) הוצג ב-1903
• Meleager (1899) (מלאגר) הוצג ב-1908
• 1899) Lelewel (ללוול) הוצג ב-1899
• Legion (1900) (לגיון) הוצג ב-1911
• Wesele (1901) (החתונה) הוצג ב-1901

• 1903) Wyzwolenie (שחרור) הוצג ב-1903
• 1903) Bolesław Śmiały (בולסלב האמיץ) הוצג ב-1903
• 1903) Achilleis. Sceny dramatyczne (אכילס. סצנות דרמטיות) הוצג ב-1925
• 1904) Weimar 1829 (וימאר 1829), קטע תיאטרון שנכתב במקור בגרמנית
• 1904) Noc listopadowa (לילה של נובמבר) הוצג ב-1908
• Akropolis (1904) (אקרופוליס) הוצג ב-1926
• Skałka (1907) (סקאלקה)
• Powrót Odysa (1907 (חזרתו של אודיסאוס) הוצג ב-1917
• Zygmunt August (1907 -(זיגמונט אוגוסט, מחזה בלתי גמור) הושלם ב-1930, הוצג ב-1932

מבחר ציורים

"סטאש ישן", 1904

"מראה של תל קושצ'ושקו", 1904

"אמהות", 1905

"הנהר רודאבה"

תרגומים לעברית

• 1938 תרצ"ח - הדרמה "החתונה" -תורגמה מפולנית על ידי ברל פומרנץ ופורסמה בהוצאה לאור "שטיבל" בוורשה

פרסים ואותות כבוד

• פרסי האקדמיה ללימודים

הנצחה

• ב"בית שולאיסקי",בניין של משפחת אצילים שנבנה במאה ה-17 הוקם מוזיאון "סטניסלב ויספיאנסקי", שלוחה של המוזיאון הלאומי בקרקוב, לפעמים ידוע גם כ"מוזיאון שולאיסקי".
• "ביתן ויספיאנסקי 2000" שוכן בככר ושיסטקיך שוויינטיך (ככר כל הקדושים), הוא דוגמה נדירה של אדריכלות בת זמננו בתוך העיר העתיקה של קרקוב. מכיל שלושה ויטראז'ים מאת ויספיאנסקי
• 1996 - במלון "נורדבאהן" בווינה, הקרוי משנת 2008 - "אוסטריה קלאסיק הוטל וין", בפראטרשטאסה 72 ברובע לאופולדשטאט, הוצב לוח לזכרו של ויספיאנסקי לרגל יובל ה-50 של "החברה האוסטרית-פולנית". ויספיאנסקי התארח תכופות במלון זה ובעת אחת משהיותיו בו, בקיץ 1904, כתב את הקטע התיאטרוני "וימאר 1829"
• אנדרטה לכבודו הוקמה מול המוזיאון הלאומי החדש ברחוב מאיה 3, בקרקוב.
• שנת 2007 הוכרזה על ידי הסיים של פולין "שנת ויספיאנסקי".

מקומות בקרקוב הקשורים לחייו של ויספיאנסקי

• רחוב קרופניצ'ה 26 (Krupnicza 26)

כאן נולד ויספיאנסקי בבית שהיה בבעלות סביו. הוא חי בו עד גיל 4, בשנת 1873.

• רחוב קנוניצ'ה (25 Kanonicza )

בקיץ 1873 המשפחה עברה לבית יאן דלוגוש. כאן נפטרו אחיו הצעיר ואמו. מכאן נשקפו חלונות אל ארמון ואוול שבו נמצא הסטודיו לפיסול של אביו.

• רחוב קופרניק 1 (Kopernika 1)

זהו בית הדודים, משפחת סטנקביץ', שבו חי סטניסלב ויספיאנסקי בילדותו בשנים 1883-1880. הבניין איכסן מאוחר יותר סכנות התיירות PTTK וכעת את המלון "ויספיאנסקי".

• רחוב זאצישה 2 (2 Zacisze Street)

בכתובת זו הייתה הדירה החדשה של משפחת סטנקביץ'. הדירה נמצאה בקומה השנייה של המלון סנטרל שאינו קיים עוד, בצומת הרחובות זאצישה ובשטובה (Basztowa), חלונות שלה נשקפו אל מראות ברביקן קרקוב ופארק פלנטי. בגלל התרחבות המלון המשפחה נאלצה לעזוב את הדירה בשנת 1885.

• רחוב וסטרפלאטה 1 (1 Westerplatte) (בימי חייו של האמן - רחוב קוליובה 1 (1 Kolejowa)

לכאן עברה לגור משפחת סטנקביץ', ביולי 1886, בדירה בקומית הקרקע בפינת הרחובות קוליובה ולוביץ' (Lubicz). בימינו נמצאים במקום מקמרות ומדרגות אל מעבר תת-קרקעי. באותה תקופה לויספיאנסקי הצעיר היה כבר סטודיו משלו בכפר גז'גוז'קי (Grzegórzki) הקרוב, בו יצר את הציורים לוויטראז'ים של הכנסייה הפרנציסקנית בקרקוב.

• רחוב פוסלסקה 10 (10 Poselska)

אחרי מספר חדשים של מגורים ברחוב וסטפלאטה (קוליובה), הדוד של ויספיאנסקי נפטר והאמן ודודתו עברו לגור ברחוב פוסלסקה בדירה בקומה ב.

• ככר מרים הקדושה (מריאצקי 9) (9 Mariacki)

ביולי 1898 ויספיאנסקי שכר דירת חדר בצומת הככר מריאצקי עם ככר השוק הראשי 4 (Rynek Główny 4). בשנת 1904 הבניין נהרס והוחלף בבית דירות בסגנון אר נובו. הדירה שימשה לויספיאנסקי כסטודיו. באותה תקופה הוא רשם את כתובת מגוריו ברחוב שלאק 23 (23 Szlak), בית אשתו לעתיד, תאופיליה פיטקו.

• רחוב קרובודרסקה 79 (79 Krowoderska)

בשנת 1901 הודות לפרס האקדמיה ללימודים שהוא זכה בו בזכות הויטראז'ים לארמון המלכותי ואוול, התאפשר לויספיאנסקי לשכור דירה בת שבעה חדרים בבית דירות (הקיים עדיין) בקומה ב' בפינת הרחוב קרובודרסקה עם שדרות יוליוש סלובצקי. ויספיאנסקי גר וגם החזיק כאן את הסטודיו ה"ספיר כחול" שלו. יש אומרים שעל הדלת היה כתוב: "כאן גר סטניסלב ויספיאנסקי ואינו רוצה לקבל ביקורים". כאן הוא יצר את הדרמות "החתונה", "לילה של נובמבר", "שחרור", "בולסלב האמיץ" ו"אקרופוליס".

• ונגז'צה (Węgrzce) על ידי קרקוב

פרס נוסף מהאקדמיה ללימודים, כגמול על ציורי הנוף של תל קושצ'ושקו, איפשר לויספיאנסקי לעבור לבית בכפר ונגז'צה מספר 5. הבית שנהרס בינתיים הוחלף על ידי בית פרטי אחר. הוצב במקום אבן עם לוח זיכרון לרגל מלאת מאה שנה למות האמו (2007)

• רחוב שמיראדזקייגו 1 (1 Siemiradzkiego)

בית החולים שבו נפטר ויספיאנסקי ב-27 בנובמבר 1907, אינו קיים עוד. הוא שכן בזמנו בפינת הרחובות סמירדזקייגו ולובזבסקה (Łobzowska)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סטניסלב ויספיאנסקי בוויקישיתוף

• Theatre Journal vol. 54 2002 Johns Hopkins University Press pp 187-202
• אנה קומארום - ה"חתונה" מאת ויספיאנסקי: עמידה על הגבול, תקציר (באנגלית)
• מ. קנטור - "שנת ויספיאנסקי" בכתב העת הפולני "ניוס לטר" גיליון 34 חורף 2008 עמודים 6-7 (באנגלית)

Away poetry, thou art a tyrant! Year of Stanisław Wyspiański

• סטניסלב ויספיאנסקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• סטניסלב ויספיאנסקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• סטניסלב ויספינסקי (1869-1907), דף שער בספרייה הלאומית