סילדנאפיל
 | |
| שם IUPAC | |
|---|---|
|
1-[4-ethoxy-3-(6,7-dihydro-1-methyl- 7-oxo-3-propyl-1H-pyrazolo[4,3-d]pyrimidin-5-yl) phenylsulfonyl]-4-methylpiperazine citrate | |
| שמות מסחריים בישראל | |
| ויאגרה, תרים | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C22H30N6O4S · C6H8O7 |
| מסה מולרית |
מלח: 474.6 גרם למול בסיס: 666.7 גרם למול |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| זמן מחצית חיים | 3–4 שעות |
| הפרשה | בשתן |
| בטיחות | |
| מעמד חוקי | Rx |
| קטגוריית סיכון בהריון |
קטגוריית סיכון B1 (אוסטרליה), קטגוריית סיכון B  |
| סיכון לתלות | לא קיים |
| דרכי מתן | טבליות של 25, 50 ו-100 מ"ג |
| אינטראקציות עם תרופות אחרות | אסור בשימוש עם ניטרטים, על חולי לב לדווח לרופא הרושם ולרוקח המנפק על כל התרופות שהם נוטלים. |
| מזהים | |
| קוד ACT |
G04BE03 |
| מספר CAS | 139755-83-2 |
| PubChem | 135398744 |
| ChemSpider | 5023 |
  | |
סילדנאפיל (באנגלית: Sildenafil), המוכרת בשמה המסחרי ויאגרה (Viagra), היא תרופה השייכת למשפחת מעכבי האנזים פוספודיאסטראז PDE5, והמיועדת לטיפול בגברים הסובלים מבעיות של אין-אונות (אימפוטנציה) ומקושי להגיע לזקפה.
דרך הפעולה של ויאגרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויאגרה פותחה במקור על ידי חברת פייזר (Pfizer) כתרופה לטיפול ביתר לחץ דם ובתעוקת חזה (Angina pectoris; סוג של מחלת לב וכלי דם), והתגלתה כיעילה ביותר לטיפול בגברים הסובלים מבעיות של אין-אונות ומקושי להגיע לזקפה. התרופה ניתנת דרך הפה באמצעות גלולות. סילדנאפיל פועלת על מנגנון המבוקר על ידי חנקן חד-חמצני (NO) בפין. חנקן חד-חמצני נקשר לקולטנים באנזים גואנילאט ציקלאז (guanylate cyclase) ומשפעל אותו. האנזים מייצר cGMP שגורם להרפיית השרירים החלקים ב-intimal cusions של העורקים ההליציניים בפין. ההרפיה גורמת לעלייה בכמות הדם הזורם בעורקים ולכן לזקפה. המבנה המולקולרי של סילדנאפיל דומה לזה של cGMP ולכן היא פועלת כמעכב תחרותי של אנזים cGMP פוספודיאסטראז ספציפי סוג 5 (cGMP specific phosphodiesterase type 5) PDE5 האחראי לפירוק של cGMP. נוכחות התרופה גורמת לשמירה על רמות cGMP גבוהות ולכן לזקפה. ללא גירוי מיני, כלומר ללא הפעלת המערכת על ידי חנקן חד-חמצני ו-cGMP, סילדנאפיל לא אמורה לגרום לזקפה. בדרך כלל התרופה משפיעה בתוך 30–40 דקות, ומשך השפעתה עד 4 שעות.
סילדנאפיל עוברת מטאבוליזם על ידי האנזימים בכבד ומסולקת מהגוף באמצעות הכבד והכליות. אם לוקחים אותה בצירוף ארוחה עתירת שומן יעילות הספיגה יורדת ומשך הזמן הנדרש להגיע לריכוז מקסימלי בדם מתארך בכשעה, והריכוז עצמו יורד בכמעט שליש.
תרופות אחרות הפועלות באופן דומה הן טדלפיל (שם מסחרי: סיאליס, באנגלית:tadalafil) וורדנפיל (שם מסחרי: לויטרה, באנגלית:vardenafil).
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברת פייזר רשמה פטנט על ויאגרה בשנת 1996. בשנת 1998 קיבלה החברה את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), והייתה לתרופה המסחרית הראשונה לטיפול בבעיות זקפה אשר אושרה לשימוש. הוויאגרה פותחה מתוך מחשבה שיהיה לה שימוש שונה מזה המקובל בה היום. במהלך שלבי המחקר והפיתוח, במסגרת ניסוי קליני לבחינת יעילות החומר הפעיל עבור טיפול ביתר לחץ דם ובתעוקת חזה, נוסתה התרופה על קבוצת מטופלים בוויילס, בריטניה. כמה מטופלים מקבוצת הניסוי שיתפו את החוקרים בתופעת לוואי בלתי צפויה בה נתקלו: הם חוו זקפה בימים בהם נטלו את התרופה. לאור זאת, הוחלט על ידי החברה לבחון "תופעת לוואי" זו, אשר לימים הפכה להתוויה המרכזית של התרופה.[1] תהליך הרישום והשיווק של ויאגרה על ידי פייזר כלל שיטות אסורות כמו 'החזרים לרופאים' ושימוש בחומרי שיווק לא מאומתים ומטעים לקידום.[2]
אזהרות והתוויות נגד[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקובל לחשוב על ויאגרה כתרופה בטוחה יחסית, ושתופעות הלוואי שלה נחשבות קלות וחולפות מהר. אך עקב הסיכון לתת לחץ דם, ויאגרה אסורה לשימוש לאנשים שמשתמשים בתרופות מרחיבות כלי דם ממשפחת הניטרטים, כגון איזוסורביד דיניטרט (למשל קורדיל) ואיזוסורביד מונוניטראט (למשל מונוקורד ומונוניט). התרופה אסורה לשימוש גם לאנשים הסובלים ממחלות כבד או לב חמורות, או מלחץ דם נמוך, מרטיניטיס פיגמנטוזה ולמי שעבר שבץ מוחי או התקף לב לאחרונה.[3]
מנהל המזון והתרופות האמריקאי בדק קשר אפשרי בין נטילת התרופה וגרימת עיוורון – זאת בעקבות דיווחים על מקרים של עיוורון לאחר שימוש בתרופות ממשפחת מעכבי האנזים פוספודיאסטראז PDE5, שנמסרו למנהל על ידי פייזר באיחור.[4] ה-FDA נמנע מלהגביל את השימוש בתרופה, אך קבע כי על החברות שמייצרות תרופות ממשפחה זו להוסיף אזהרה מפני סכנת עיוורון בעלון לצרכן המצורף לתרופות.
בפועל הסיכוי לעיוורון על ידי משתמשי התרופה קלוש מאוד, ואף אין אישור רשמי לכך שהכדור יכול לגרום לעיוורון או לבעיות ראייה אחרות.
ייצור ושיווק לא חוקי[עריכת קוד מקור | עריכה]
התרופה מוצעת למכירה באמצעות האינטרנט, לרוב על ידי דואר זבל. המכירה דרך אתרי אינטרנט מסוכנת ואינה חוקית, שכן תרופה זו מחייבת מרשם רופא, בקרת רופא על התוויות נגד ועל אינטראקציות עם תרופות אחרות, וביקורת רוקח על איכות התרופה. נראה כי מרבית האתרים מוכרים זיוף של התרופה. סוג הזיוף נע בין זיופים המכילים כמות מופחתת של החומר הפעיל במקרה הטוב – ועד רעלים במקרה הרע. בניסיון להילחם בזיופים מדפיסה החברה הולוגרמה של סמל החברה על גבי אריזת התרופה.
סוגי מעכבי האנזים פוספודיאסטראז PDE5[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סילדנאפיל; שם מסחרי: ויאגרה (Viagra)
- ורדנפיל; שם מסחרי: לויטרה (Levitra)
- טאדאלאפיל; שם מסחרי: סיאליס (Cialis)
שימושי ויאגרה פרט להפרעות בזקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יתר לחץ דם ריאתי (Pulmonary hypertension) – הסילדנפיל יעיל בהורדת לחץ הדם הריאתי. במצבים בהם יש לחץ דם ריאתי גבוה יש עומס על חדר ימין של הלב – עד כדי אי ספיקת לב ימין. הסילדנפיל עובד על ידי קישור לקולטנים מסוג PDE-5 המצפים את חלל העורקים בפין ובעורקי הריאות. לכן הפעילות הסלקטיבית של הסילדנפיל באזורים אלו ויצירת הרחבת כלי דם באזורים אלו – ואזו-דילטציה.
מיוני 2005 ניתן אישור לשימוש בסילדנפיל בטיפול ביתר לחץ דם ריאתי בארצות הברית על יד מנהל המזון והתרופות האמריקאי. התרופה בארצות הברית היא במינון אחר מזו הניתנת להפרעות בזקפה ויש לה שם אחר – REVATIO – אך למעשה מדובר באותו חומר פעיל. - מחלת רנו Raynaud's phenomenon - תופעה זו קשורה לשינויים זמניים בזרימת הדם לקצות האצבעות של ידיים והרגליים. התופעה יכולה ללוות מחלות שונות ביניהם "טרשת רקמת חיבור" (סקלרודרמה, Scleroderma) או מחלת רנו. בשנת 2005 שמו לב לכך שהסילדנפיל מפחית את שכיחותה של התופעה ואת משכה.
תופעות לוואי אפשריות[5][עריכת קוד מקור | עריכה]
- כאבי ראש (שכיחים מאד) או גודש באף
- הסמקה או אדמומיות בפנים
- סחרחורת או טשטוש ראייה, ראיית צבעים או הפרעות בראייה, גלי חום (תחושה פתאומית של חום בחלק הגוף העליון)
- הפרעות במערכת העיכול, בחילה
- לא שכיחות (בין אחד לאלף לאחד למאה): תגובה אלרגית חריפה או כאב חזה (יש לפנות מיד לרופא), הקאות, פריחה, גירוי או כאב בעיניים, עיניים אדומות, רגישות לאור, הבזקי אור, בהירות ראייה, עיניים דומעות, דפיקות לב מהירות או חזקות, יתר לחץ דם, לחץ דם נמוך, כאב שרירים, ישנוניות, ירידה בתחושת מגע, סחרור (ורטיגו), צלצולים באוזניים, יובש בפה, סינוסים גדושים או חסומים, כאב בטן עליונה, ריפלוקס קיבה-וושט (תסמינים כוללים צרבת), עייפות, נוכחות דם בשתן, כאב בגפיים, דימום מהאף.
- נדירות (עד אחד-לאלף לכל תופעה): זקפה ממושכת מעל 4 שעות או ירידה פתאומית בראייה או איבוד ראייה או פרכוסים (יש לפנות מיד לרופא), עילפון, שבץ, התקף לב, הפרעות בקצב הלב, ירידה פתאומית בשמיעה או איבוד שמיעה, ירידה זמנית בזרימת דם לחלקים במוח (TIA), הרגשת היצרות בגרון, חוסר תחושה בפה, דימום מהצד האחורי של העין, ראיה כפולה, ירידה בחדות הראייה, תחושה לא רגילה בעין, נפיחות בעין או בעפעף, ראיית חלקיקים קטנים או נקודות, ראיית הילה סביב אורות, הרחבת אישונים, שינוי צבע בלובן העין, דימום מהפין, נוכחות דם בנוזל הזרע, יובש באף, נפיחות בתוך האף, עצבנות.
- שלשול (נדיר).
מינון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם כדורים במינונים של 25, 50, ו-100 מיליגרם.
בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולמן סילק, גיבור ספרו של פיליפ רות "הכתם האנושי", מתאר את השפעת הוויאגרה על חייו:
- "אני חייב את כל התוהו ובוהו והאושר הזה לוויאגרה. בלי ויאגרה שום דבר מזה לא היה קורה. בלי ויאגרה הייתה לי תמונת עולם שמתאימה לגילי, והמטרות שלי היו שונות בתכלית. בלי ויאגרה הייתה לי חזות מכובדת של אדם בגיל הזהב המשוחרר מתשוקה ומתנהג כהלכה. לא הייתי עושה דברים חסרי היגיון. לא הייתי עושה שום דבר פזיז, בלתי יאה, לא שקול, ושעלול להיות הרסני כלפי מי שמעורב בו. בלי הוויאגרה יכולתי להמשיך, בסוף דרכי, לפתח זווית ראייה רחבה ואובייקטיבית של אדם מלומד ורב־ניסיון שפרש אחר כבוד מתפקידו ולפני זמן רב ויתר על התענוגות החושניים של החיים."[6]
בספרו של חיים באר, "חלומותיהם החדשים" מספרת דפנה לאלמה על סטוץ משגע שהיה לה עם צייר ומאייר בן שבעים ושתיים: "תשמעי, מתוקה שלי, היום יש ויאגרה, וּויאגרה, לידיעתך, עושה נפלאות גדולות כי לעולם חסדה, כמו שאומרים בהגדה".[7]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "ויאגרה - Viagra", באתר "ויקיתרופות"
- הערך "סילדנאפיל טבע - Sildenafil teva", באתר "ויקיתרופות"
- סילדנאפיל (ויאגרה, תרים) (Sildenafil), באתר "אינפומד"
- שי פוגלמן, עשר שנים לויאגרה ולזקיפות גברית, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2008
- איתי גל, גלולת הזיקפה הכחולה הופכת לבנה וזולה יותר, באתר ynet, 7 בדצמבר 2017
- יואל קטן, השימוש בכדורי ויאגרה בשבת, באתר מכון שלזינגר
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ John Tozzy & Jared S. Hopkins, The Little Blue Pill: An Oral History of Viagra, www.bloomberg.com, בכתבה זו מתואר המקרה שמובא כאן על ידי מר דיוויד בראון, מדען בחברת פייזר, אשר היה חלק מקבוצת המחקר והפיתוח של הויאגרה. (באנגלית)
- ^ Robert G. Evans, Tough on Crime? Pfizer and the CIHR, Healthcare Policy 5, 2010-05, עמ' 16
- ^ פייזר פי אף אי פרמצבטיקה ישראל בע"מ, עלון לצרכן - ויאגרה
- ^ 2010 - Pfizer, Inc. 5/26/10, wayback.archive-it.org (באנגלית)
- ^ ויאגרה - מדריך התרופות | שירותי בריאות כללית, באתר www.clalit.co.il
- ^ פיליפ רות, הכתם האנושי, תרגום: דוני ענבר, זמורה ביתן, 2002, עמ' 40
- ^ חיים באר, חלומותיהם החדשים, עם עובד, 2014, עמ' 123
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.