סלבדור מינושין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סלבדור מינושין
Salvador Minuchin
מינושין (במרכז) עם ג'יי האליי (מימין)
מינושין (במרכז) עם ג'יי האליי (מימין)
לידה 13 באוקטובר 1921
סן סלבדור, ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 באוקטובר 2017 (בגיל 96)
בוקה רטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פסיכיאטריה, child and adolescent psychiatry, טיפול משפחתי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה הלאומית של קורדובה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת פנסילבניה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.minuchincenter.org
תרומות עיקריות
פיתוח גישת הטיפול המשפחתי המבני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סלבדור מינושין (נכתב גם מינוחין; בספרדית: Salvador Minuchin;‏ 13 באוקטובר 1921 - 31 באוקטובר 2017) היה מטפל משפחתי יהודי ארגנטינאי־אמריקאי, מראשי גישת הטיפול המשפחתי. הוא פיתח את שיטת הטיפול המשפחתי המבני, העוסקת בקשיים בתוך המשפחה באמצעות מיפוי הקשרים בין בני המשפחה, או בין תת-קבוצות בתוך המשפחה. קשרים אלו מייצגים דינמיקת כוחות וכן גבולות בין תת-מערכות שונות במשפחה. לפי גישתו, מטפלים צריכים לנסות להתערב בקשרים בלתי-תפקודיים במשפחה, ולהחזירם לדפוס התנהלות בריא יותר.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינושין נולד וגדל בעיירה סן סלבדור, בפרובינציית אנטרה ריוס, שבארגנטינה. משפחתו הייתה ממוצא יהודי-רוסי. לאחר בית הספר התיכון למד רפואה באוניברסיטת קורדובה. במהלך לימודיו נכלא ל-3 חודשים בשל פעילות פוליטית נגד שליט ארגנטינה חואן פרון. סיים את לימודי הרפואה ב-1947 והחל התמחות בפסיכיאטריה של ילדים. ב-1948, לאחר קום מדינת ישראל, עלה לארץ ושירת כרופא בצה"ל.


בשנת 1950, לאחר סיום שירותו הצבאי, עבר לניו יורק כדי להמשיך להתמחות בפסיכיאטריה של ילדים אצל נייתן אקרמן, ממייסדי גישת הטיפול המשפחתי. הוא עבד בטיפול בילדים שאושפזו בשל התקף פסיכוטי. בנוסף עבד במעון לילדים יהודים שלקו בהפרעות נפשיות, שם החל הכשרה בפסיכואנליזה. ב-1951 נישא לפטרישיה פיטלוק וחזר לישראל. עבד כמנהל בתי יתומים ומעונות לילדים שלקו בהפרעות נפשיות. במקביל החל לעבוד באמצעות טיפול קבוצתי.

ב-1954 חזר לניו יורק ולמד במכון פסיכואנליטי על פי גישתו של הארי סטאק סאליבן. כן עבד בבית ספר לעבריינים עם הפרעות נפשיות, שם הבין כי טיפול פרטני בילדים בלבד ובאמצעות פסיכואנליזה לא תורם מספיק לבריאותם הנפשית, וכי חשוב לעבוד גם עם בני משפחתם. בפגישות הטיפול המשפחתי ניסוי מינושין ואנשי הצוות שלו לקדם אמפתיה ותקשורת משפחתית טובה יותר, באמצעות גישה אקטיבית וישירה יחסית של המטפל כלפי בני המשפחה. 

על בסיס עבודתו, בשילוב עם רעיונות מהגישה המערכתית של גרגורי בטסון אודות ההשפעה ההדדית של חלקים בכל מערכת, פיתח מינושין את גישת הטיפול המשפחתי המבני. לפי הגישה, תפקיד המטפל הוא לתרום לשינוי מבנה משפחתי בלתי מתפקד, והוא פועל בגישה אקטיבית. ב-1962 נסע מינושין לפאלו אלטו לעבוד על כך עם אחד ממייסדי הטיפול המשפחתי, ג'יי האליי. על עבודתו בבית הספר לעבריינים הוציא ב-1967 את ספרו הראשון עם מספר מחברים נוספים, "משפחות בשכונות עוני" (Families of the Slums). משנת 1965 עבד מינושין כמנהל מוסד טיפולי פסיכיאטרי לילדים בפילדלפיה, שם גילה כי טיפול משפחתי תורם גם למצבם של ילדים עם הפרעות פסיכוסומטיות והסיק שדפוסים משפחתיים לקויים תורמים לפרוץ המחלה. הוא עבד בשיתוף פעולה עם עובדים סוציאליים בקהילה של ילדים אלו, והעניק להם הכשרה בטיפול משפחתי. מינושין ניהל את המוסד הפסיכיאטרי עד 1981, אז עבר לניו יורק כדי לטפל ולהרצות על פסיכיאטריית ילדים והטיפול המשפחתי. בנוסף הקים את "מרכז מינושין למשפחה" בעיירה וודברי (Woodbury) שבניו ג'רזי, בו הכשיר מטפלים משפחתיים. ב-1995 פרש לגמלאות ועבר לבוסטון.

בשנת 1970 הוא התחיל להשתמש במונח אנמשמנט[1].

מינושין נפטר בפלורידה בשל מחלת לב, ב-2017. הותיר אחריו בן, דניאל.

ספרים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • with Braulio Montalvo; Bernard G. Guerney, Jr.; Bernice L. Rosman,; Florence Schumer, Families of the Slums. New York: Basic Books, 1967.
  • The Disorganized and Disadvantaged Family: Structure and Process, 1967
  • Psychoanalytic Therapies and the Low Socioeconomic Population, 1968
  • Families and Family Therapy. Cambridge, Mass.: Harvard University Press, 1974.
    יצא בעברית בשם "משפחות ותרפיה משפחתית", הוצאת רשפים, 1982; והוצאת מודן.
  • with B. Rosman, B. & L. Baker. Psychosomatic Families: Anorexia Nervosa in Context. Cambridge, Mass.: Harvard University Press, 1978.
  • Family Kaleidoscope, Harvard University Press, 1984.
    יצא בעברית בשם "קליידוסקופ משפחתי", הוצאת ספריית פועלים, 1987.
  • with Elizur, Joel. Institutionalizing Madness: Families, Therapy, and Society. Basic Books, 1989.
    יצא בעברית בשם "מיסוד השיגעון: משפחות, טיפול, חברה", הוצאת שוקן, 1992.
  • with H. C. Fishman. Family Therapy Techniques. Cambridge, Mass.: Harvard University Press, 2004.
  • with Lee, W.Y., & Simon, G.M. Mastering family therapy: Journeys of growth and transformation. 1996, Hoboken, NJ: John Wiley.
    יצא בעברית בשם "מיומנות הטיפול המשפחתי: מסעות של צמיחה ושינוי", אקדמית יזרעאל, 2010.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]