סלינה הייסטינגס, הרוזנת מהנטינגדון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סלינה הייסטינגס, הרוזנת מהנטינגדון
Selina Hastings, Countess of Huntingdon
לידה 24 באוגוסט 1707
אשבי-דה-לה-זוש, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 ביוני 1791 (בגיל 83)
Spa Fields, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת בריטניה הגדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה אשבי-דה-לה-זוש עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Theophilus Hastings, 9th Earl of Huntingdon (3 ביוני 1728–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סלינה הייסטינגס, הרוזנת מהנטינגדוןאנגלית: Selina Hastings, Countess of Huntingdon‏; 24 באוגוסט 1707 - 17 ביוני 1791) הייתה מנהיגת דת אנגלייה שמילאה תפקיד מרכזי בתחייה הדתית של התנועה המתודיסטית באנגליה ובוויילס במאה ה-18.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייסטינגס נולדה כליידי סלינה שירלי, והייתה בתו השנייה של וושינגטון שירלי, רוזן פררס השני וליידי מרי לווינג. היא נולדה בסטאונטון הרולד, אחוזה ליד אשבי-דה-לה-זוך בלסטרשייר. ב-3 ביוני 1728 נישאה לתאופילוס הייסטינגס, הרוזן התשיעי מהנטינגדון, בנם היחיד של תאופילוס הייסטינגס, הרוזן השביעי מהנטינגדון וליידי מרי פרנסס פאולר. לזוג נולדו שבעה ילדים, מתוכם מתו ארבעה בינקותם ובת אחת (סלינה) בגיל 26. שני הצאצאים האחרים היו:

ב-1730 הצטרפה הייסטינגס לאגודה המתודיסטית בפטר ליין (Fetter Lane) שבלונדון. לאחר מות בעלה (ב-1746 או 1747) הקדישה הייסטינגס את עיקר זמנה לשיתוף פעולה עם ג'ון וסלי וג'ורג' ויטפילד בתחייה הגדולה של המתודיזם. ויטפילד הפך לכומר האישי שלה ב-1748, וביחד עמו היא הקימה את "הקונקשן של הרוזנת מהייסטינגס", בעקבות בעיות שעוררה הכמורה האנגליקנית ממנה העדיפה לא להתנתק. הייתה זו תנועה קלוויניסטית בתוך הכנסייה המתודיסטית, בדומה לקפלות של ויטפילד. מתוקף תפקידו של ויטפילד הוא נהג לערוך הטפות בבית שלה שברחוב פארק בווסטמינסטר, שלעיתים נכחו בהן פיליפ סטנהופ, רוברט וולפול והנרי סנט ג'ון. בנוסף לכך היא נהגה לערוך ארוחות ערב גדולות שבהן ויטפילד נהג לנאום לאחר תום הסעודה.

הייסטינגס הייתה אחראית לבנייתן של 64 קפלות באופן ישיר ותרמה למימון של רבות אחרות, מתוך מטרה לחזק את התחייה הדתית באופן קלוויניסטי שיתאים לעבודתו של ויטפילד. היא אחראית לבניית הקפלות בברייטון (1761), באת' (1765), ווסטר (1766 בקירוב), טנברידג' ולס (1769), אחדות בוויילס, וקפלות בודדות בלונדון כולל אחת ליד הבית שלה בספא פילדס. היא מינתה כמרים שיכהנו בקפלות, והניחה כי בתור אצילה יש לה את הזכות להעסיק כמרים לפי רצונה. בקפלה שלה בבאת' הייתה גומחה מכוסה בווילון שכונתה "פינת ניקודמוס", ובה ישבו בישופים אחדים בעילום שם על מתנל להאזין לכומר. ב-1768 גורשו שישה סטודנטים מתודיסטים מסנט אדמונד הול שבאוניברסיטת אוקספורד, ובעקבות כך הקימה הייסטינגס מכללה להכשרת כמרים בבית טרפקה ליד העיירה טאלגארת' שבוויילס. ג'ורג' ויטפילד נאם בטקס הפתיחה של המכללה, שב-1792 עבר להרטפורדשייר ושינתה את שמה למכללת צ'סהאנט. ב-1906 עברה המכללה לקיימברידג'. ב-1967 מוזגה המכללה לתוך מכללת וסטמינסטר של אוניברסיטת קיימברידג', שהייתה מרכז ההכשרה של הכנסייה הפרסביטריאנית של אנגליה. ככל הנראה תרמה הרוזנת 100,000 לירות שטרלינג למטרות דת.

הייסטינגס הייתה בעלת עבדים, לאחר שירשה אחוזות מעבר לים, וקידמה את כתביהם ועצמאותם של אפריקנים שקידמו השקפות דתיות שהתאימו לאלה שלה, בהם אוקאוסו גרוניוסו, פיליס ויטלי ואולאודה אקוויאנו. בשנות ה-60 של המאה ה-18 היא פגשה והתיידדה עם המטיף סמסון אוקום, שסייר באנגליה לצורך גיוס כספים למיסיונים אינדיאניים.

הייסטינגס והכמרים שלה היו חברים בכנסייה האנגליקנית עד 1779, אך באותה שנה אסר בית משפט קונסיסטוריאלי (סוג של בית משפט דתי) על הכמרים שלה להטיף בפנתיאון, בניין גדול בלונדון, ועל מנת להימנע מהצו היא החלה להשתמש בהגנה של חוק הסובלנות. צעד זה, שהפך אותה מבחינה חוקתית לבדלנית, גרם לעזיבתם של מספר חברים בולטים בקונקשן שלה.

הייסטינגס המשיכה לפקח על הקפלות והכמרים שלה עד מותה בלונדון ב-1791. לאחר מותה הועברו המכללה ו-64 הקפלות והמכללה שהוקמו על ידה לארבעה נאמנים. בצוואתה ביקשה הייסטינגס כי לא תיכתב עליה ביוגרפיה, וכך אכן היה בתשעים השנים לאחר מותה. אולם, לעיתים קרובות נכתבו הספדים ונעשו מחוות לזכרה. מכללת הנטינגדון, השוכנת במונטגומרי שבאלבמה, קרויה על שמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]