סמואל אל-מוגרבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סמואל אלמוגרבי)
סמואל אל-מוגרבי
السموأل بن يحيى المغربي
לידה בערך 1125
בגדאד, בית עבאס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה בערך 1180
מראע'ה, איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Samuel Abu Naṣr ibn Abbas עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בית עבאס עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אסלאם, יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סמואל בן יחיא אל-מוגרבי (במקור: שמואל בן יהודה אבן אבון; סביבות 1125 בבגדאד – סביבות 1180 במראע'ה שבמזרח אזרבייג'ן) היה מתמטיקאי, אסטרונום ורופא יהודי שהתאסלם בשנת 1163.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו סמואל למד עברית ולימודי דת, מתמטיקה, הנדסה ורפואה, וכבר אחרי בר המצווה החל משמש כמורה למתמטיקה.

אביו של סמואל היה ר' יהודה בן שמואל אבן-עבאס מפאס[1], מחבר הפיוט המפורסם "עת שערי רצון להפתח", שיש האומרים שהוא חיברו כאבל על ההתאסלמות של בנו[2]. הוא אכן כותב בספרו "אפחאם אליהוד", שכאשר החליט להתאסלם כתב לאביו מכתב ובו בישרו על החלטתו. באותה תקופה היה אביו בחלב והוא היה בחסנכיף (כיום בטורקיה), ואביו יצא לפגוש אותו, ובדרכו, בהיותו במוסול, חלה ונפטר.

קודם להתאסלמותו היה תלמידו של המלומד היהודי ברוך בן מלכה, שהתאסלם בסוף ימיו.

התאסלמותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1163 התאסלם, בחיבורו "ספר המראות" מספר שנצטווה בחלום על ידי מוחמד ושמואל הנביא להתאסלם,[3] אבן כמונה טען שהתאסלם כדי להרגיז את היהודים,[4] בכתביו מספר על יחסיו הגרועים עם אביו מה שלטענת שרה סטרומזה יכול להיות מניע להתאסלמות.[דרוש מקור]

תרומתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל-מוגרבי המשיך את אוקלידס, וכבר בגיל 19 הוא כתב את ספרו "الباهر في الجبر" (אלבאהר פי אלג'בר = "המבריק באלגברה"), שבו הוא השתמש באינדוקציה מתמטית. הוא גם חקר את הבינום של ניוטון עד ל- n=12 ואת משולש פסקל שהשאיר אחריו אלכרג'י.

כמו כן כתב ספר נגד היהדות בשם إفحام اليهود ("איפחאם אליהוד", "השתקת היהודים" (הפרכת טענותיהם בראיות ומופתים)), שבו הוא מתפלמס עם מוצאו[5][6]. מקטרגים כנגד היהדות בעולם האסלאם השתמשו בטיעונים שבספרו של סמואל אל-מוגרבי גם דורות לאחר מותו, וממשיכים לעשות בו שימוש עד ימינו. בשנת 2006 הספר יצא לאור במהדורה מחודשת בקהיר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמעון שטובר, ספר דברי יוסף, יד בן-צבי. 1993, עמ' 146–149
  • משה פרלמן, הפולמוס בין האסלאם ליהדות בימי הביניים מתוך "סופרים מוסלמים על יהודים ויהדות" (ירושלים, 1996) עמ' 134–141

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Arturo Prats. "Ibn ‘Abbās, Judah ben Samuel." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2014
  2. ^ Medieval Cultures in Contact, By Richard Gyug, pg. 123
  3. ^ Historical Development
  4. ^ אבן כמונה, תנקיח אל אבחאת' פי אל אמלל אל-ת'לאת', מהדורת מ' פרלמן, ברקלי ולוס אנג'לס 1967, עמ' 95
  5. ^ חיים לשם, שליחי ציבור בספרות התלמודית והמדרשית, מחניים, גיליון ס' אות ד
  6. ^ Samau'al al-Maghribī Ifḥām Al-Yahūd: Silencing the Jews
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.