סרגיי סאזונוב
 | |||||
| לידה |
10 באוגוסט 1860 מחוז ריאזאן, האימפריה הרוסית   | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1 בדצמבר 1927 (בגיל 67) ניס, צרפת  | ||||
| מדינה |
האימפריה הרוסית | ||||
| מקום קבורה |
בית הקברות הרוסי אורתודוכסי של ניס | ||||
| השכלה |
התיכון בצארסקויה סלו | ||||
| בן או בת זוג |
Anna Neidhardt | ||||
| שושלת Sazonov family | |||||
| |||||
| אין%20ערך | |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
  | |||||
סרגיי דמיטרייביץ' סאזונוב (ברוסית: Сергей Дмитриевич Сазонов; 10 באוגוסט 1860 - 25 בדצמבר 1927) היה מדינאי ודיפלומט רוסי, ששימש כשר החוץ מנובמבר 1910 עד יולי 1916. מידת מעורבותו באירועים שהובילו לפרוץ מלחמת העולם הראשונה נתון בוויכוח חריף, כאשר כמה היסטוריונים מטילים את האשמה על הגיוס המוקדם והמתגרה על כתפיו של סאזונוב, בעוד אחרים טוענים כי העיסוק העיקרי שלו היה "לצמצם את טמפרטורת היחסים הבינלאומיים, בעיקר בבלקן".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סאזונוב נולד ב-10 באוגוסט 1860 במחוז ריאזאן למשפחת אצולה, ואף היה גיסו של ראש הממשלה פיוטר סטוליפין. בשנת 1883 הוא הצטרף לשירות הדיפלומטי, ובשנת 1906 מונה לשגריר האימפריה הרוסית בוותיקן. בנובמבר 1910 הוא מונה לשר החוץ, ובתפקידו זה תמך בהתקרבות לבריטניה ובמדיניות דיפלומטית מתונה.
סאזונוב פעל במסגרת תפקידו לבודד את אוסטרו-הונגריה ככל הניתן, אולם שמר על מדיניות מתונה בבלקן, מה שעורר עליו את חמת זעמם של הכוחות הקיצוניים ברוסיה. עם פרוץ משבר יולי בעקבות רצח פרנץ פרדיננד הוא הזהיר את אוסטריה כי רוסיה "תגיב צבאית לכל פעולה נגד סרביה", שהייתה בעלת בריתה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, פעל סאזונוב למניעת הצטרפותה של רומניה למעצמות המרכז, ובמרץ 1915 קיבל הבטחה מבעלות בריתה של רוסיה על כיבוש הבוספורוס, קונסטנטינופול והצד האירופי של הדרדנלים.
ב-1 באוקטובר 1914 סאזונוב נתן ערבות לרומניה, כי אם המדינה תצדד במדינות ההסכמה, היא תקבל את טרנסילבניה, בוקובינה, ואת הבאנאט, מה שהביא בין השאר בשנת 1916 לצירופה של רומניה למדינות ההסכמה.
ביולי 1916 פרש סאזונוב מתפקידו, וב-12 בינואר 1917 הוא נשלח כשגריר הצאר ללונדון, ובעקבות כך לא שהה בזמן מהפכת פברואר ברוסיה. לאחר מהפכת אוקטובר היה סאזונוב מעורב באופן פעיל בכוחות הצבא הלבן תחת דניקין ואדמירל קולצ'אק, והיה שר החוץ של הממשלה הגולה, ובמסגרת זו הוא גם השתתף בוועידת השלום בפריז בשנת 1919.
סזונוב בילה את שנותיו האחרונות בצרפת וכתב ספר זיכרונות, וב-25 בדצמבר 1927 הוא מת בניס.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סרגיי סאזונוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סרגיי סאזונוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)