סתריה

סִתְרִיַה

בית הכנסת של המושב
מדינה
מחוז	המרכז
מועצה אזורית	גזר
גובה ממוצע	‎80 מטר
תאריך ייסוד	1949
תנועה מיישבת	תנועת המושבים
סוג יישוב	מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022
- אוכלוסייה	1,061 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎-2.8% בשנה
מפת מיקום מפה דינמית (למפת גוש דן מוגדלת)   סִתְרִיַה (למפת גוש דן רגילה)   סִתְרִיַה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום סִתְרִיַה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום סִתְרִיַה 31°53′25″N 34°50′41″E tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019	9 מתוך 10
http://www.sitriyya.co.il

רחוב טיפוסי ביישוב, 2007

סִתְרִיַה הוא מושב באזור השפלה כקילומטר ממזרח לעיר רחובות, נמצא בשטח השיפוט של מועצה אזורית גזר על שטח של 3,200 דונם ומשויך לתנועת המושבים. מצפון וממערב לישוב נמצא כביש 40, מדרומו כביש 4233 וממזרחו הקיבוץ נען.

אטימולוגיה

שם היישוב סמלי בהוראה שאולה, בעקבות הכתוב בספר תהילים: "סתרי ומגני אתה לדבריך יחלתי". ומכאן הפרוש: "תחת חסות ה'" (סתר=חסות יה=ה',) .

בנוסף, נשמר בשם המושב דמיון לשמו של שבט בדואי ששכן במקום עד מלחמת העצמאות, סטריה (السطرية). משמעות "אל-סטר" (السطر) בערבית - "קו, חצייה, ושליטה" - לשבט סטריה השם סימל את קו דרכם ואת בתיהם הייחודיים באורכם.

ההיסטוריה של אזור המושב

היישוב הוקם בל"ג בעומר (ב-9 ביוני) בשנת 1949 על ידי 95 משפחות עולים מרומניה ופולין שעלו לארץ ממחנות המעצר בקפריסין. במהלך השנים הצטרפו לתושבי היישוב עולים מהונגריה ותושבי הארץ.

המושב הוקם על אדמות אבו אלפדל (أبو الفضل), היישוב של שבט א-סטריה. בבקעה מקומית המשתרעת בין נען במזרח לבין גבעה שנקראה אז "תל אל-בטיח" ובמערב עד כביש בילו-רמלה (כביש 40).

הקרקע באזור המושב וסביבתו עשירה וטובה מסוג חמרה חולית. לפי שם הגבעה "תל אל בטיח" סביר להניח כי בעבר גידלו במקום אבטיחים. לאורך השנים היו באזור הכפר מטעים שונים: לפני קום המדינה, משמשים וגפנים ומאז בעיקר הדרים.

המושב היום

המושב מונה כיום (2022) כ- 250 משפחות. כמחצית מהן בעלות משקים חקלאיים, ומחציתן באזור ה"הרחבה". במושב פועלים שני גני ילדים, שני פעוטונים, ובית הספר היסודי קהילתי "גוונים". במושב גם שבט צופים המונה מעל לכ- 80 חניכים ומדריכים. חקלאי המושב מתפרנסים - בין היתר - מגידול פרחים, הדרים, לולים, מטעי זיתים, פסיפלורה, יקב בוטיק, וחוות סוסים.

היישוב הבדואי באזור

בדואים הגיעו לאזור באר יעקב לקראת מלחמת העולם הראשונה, התמקמו במרחב והגדילו את מספרם לאחר המלחמה, ועסקו בבינוי המחנות הבריטיים, ובהמשך התפרנסו מפרדסי היהודים בסביבה. הבדואים שהגיעו לסביבת באר יעקב נס ציונה של היום, נודעו בשמות שונים אך ההנחה היא כי רובם היו בני חמולות משבטים קרובים: שבט הבדול (מסורת יהודית גורסת כי מוצאו הקדום של שבט זה הוא יהודי ושמו נלקח מהמילה "נבדל" המציינת את היותו נבדל מאחיו). אבו אל-פאדל היא חמולה נוספת המוזכרת באותה תקופה, ממנו מסתעף השם ערב א-סטריה. דוראן, שבט נוסף על שמו נקראת חירבת דוראן כיום בסביבות נס ציונה רחובות.

פלג אחד מהבדואים בערב א-סטריה היה עוין ליישובים היהודים בסביבה, בעוד פלג אחר, בהנהגת שיח' חסן אבו ח'טאב, ביקש לחיות בשלום עם ישובי היהודים בסביבה. למרות שחלק מבני השבט עבדו במטעי היהודים, אחרים מקרבם עסקו בשוד וביזה באזור רחובות נס ציונה. זו הסיבה^{[דרוש מקור]} שהם הקדימו וברחו כבר בתחילת הקרבות במלחמת השחרור. תושבי הכפר ברחו לאזור יריחו והתמקמו שם במחנה פליטים. במלחמת ששת הימים עקרו שוב והתמקמו בפאתי רבת עמון שם הם מתגוררים עד היום וככל הנראה זכו באזרחות ירדנית בשל מוצאם הבדואי.^{[דרוש מקור]}

תולדות האזור כפי שמשתקפים במפות ותצלומי אוויר

מקורות מיפוי וצילומי אוויר שבוצעו במאה ה-19 ועד מלחמת העולם השנייה מציגים את פריסת ההתיישבות באזור.

אזור הכפר נסקר על ידי תשעה מקורות מיפוי וצילום אווירי החל מ-1880, מפת ה-PEF של הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, ועד 1944 ובהם תצלומי אוויר של הטייסת הבווארית ה-304 בזמן מלחמת העולם הראשונה וכן של הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.. נסקרו גם מפות מדויקות (בקנה מידה של 1:20,000).

ממקורות הצילום והמיפוי עולה התמונה הבאה:

משנת 1880 ועד שנת 1942 לא היה קיים באזור הכפר אף לא מבנה אחד. בין שנת 1942 ועד 1944 הופיעו שלוש קבוצות של מבנים באזור הכפר, בסה"כ 44 מבנים הפזורים בין המטעים אך אינם מהווים מבנה של כפר מגובש (הכולל "קסבה" - מרכז עתיק). הבדואים מבאר יעקב שעבדו בסביבה החלו להתנחל בין המטעים משנת 1942 בתופעה המוכרת באותם ימים של התבססות כפר חדש. זהו תהליך מזורז של בנייה מפוזרת שבהמשכו החלו לצוץ מסביב "חושות" לינה, שהיו עתידות להפוך למבנים ברבות הימים. מלחמת השחרור קטעה תהליך זה. הכפר הבדואי הצעיר ננטש וחרב, והעולים החדשים שהקימו את המושב הגיעו אליו כשנה אחרי המלחמה.

קישורים חיצוניים

• סיפור מקומי סתריה - ציר זמן קהילתי המתעד את התפתחות המושב
• סתריה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית