עיצוב פנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עיצוב פנים הוא תחום התמחות שהתפתח בתחום האדריכלות בשנות ה- 20. הוא העוסק בתכנון ובשינוי חללים פנימיים במבנים. שלא כאדריכלות, עיצוב פנים אינו עוסק בתכנון של מבנים שלמים, בקונסטרוקציות ובהקשרים אורבניים, אלא בתכנון חללים פנימיים לפרטי פרטים. עיצוב הפנים מתייחס לצורכי האדם בחללים בנויים, במבני ציבור כגון בנק, בית חולים וספרייה ובבתים פרטיים. עיצוב הפנים נותן מענה לצרכיו הפיזיים והנפשיים של האדם, לדוגמה, מיקום וגודל החדרים השונים במבנה, תאורה בהתאם לצרכים שונים ואף תכנון מיקום ומספר השקעים במבנה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב מעצב הפנים מחויב לדרישות, לצרכים וליכולות הכלכליות של הלקוח. היכולת האמנותית של מעצב הפנים בא לידיי ביטוי באמצעות סגנונו העיצובי או פרשנותו ל"בעיית" התכנון, עיצובים יוצאי דופן, בהם ניתן ביטוי לתפיסות מרחב החוץ והפנים הייחודי להם[1]. בראשית המאה ה-20 מעצבים החלו לתבוע שינוי יסודי באדריכלות ובעיצוב שיתאימו לעת החדשה[2].

אדריכלים רבים לרבות מיס ואן דר רוהה ולה קורבוזיה תכננו רהיטים חדש ושונים מהסגנונות הקודמים. לפי ההגדרה של לה קורבוזיה "בית הוא מכונת מגורים", ולכן חשב שסגנון חסכוני ופונקציונלי מתאים יותר. בתחילה התוצאות היו נוקשות וחסרות חמימות אנושית ואף עוררו התנגדות בקרב רבים. ככל שהתפיסה הזאת התפתחה, אפשר לראות כי תהליכים תעשייתיים בצד החשיבה הפונקציונלית הביאו לשילוב חומרים משוכללים ולשיפור ניכר בעיצוב ובצורותיו.

כיום נדרשים העוסקים בתחום להתמצא בתחומים רבים הקשורים לעיצוב לרבות חומרים, נגרות, תאורה, חשמל, ריהוט, צבע, טקסטיל, מיזוג אוויר, אינסטלציה, תוכניות עבודה ועוד.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, אין מגבלות רישוי על העיסוק בעיצוב פנים וכל אדם רשאי להציג את עצמו כ"מעצב פנים"[3]. מאז שנות ה-60, התקיימו בישראל קורסים לעיצוב פנים בטכניון[4] ובמגוון של בתי ספר פרטיים[5], כמו בבצלאל ובמכללה למינהל.[6][7] בשנות ה-70 הציעו מכונים אמריקאים קורסים לעיצוב פנים בלמידה מרחוק[8].

חלק ממעצבי הפנים בישראל, שהם בוגרי תואר אקדמי, מאוגדים באגודת אדריכלי הפנים בישראל[9].

בשנים האחרונות יש תופעה של מספר מעצבי פנים אשר מציגים עצמם כאדריכלים. זוהי עבירה על החוק (לפי חוק התכנון והבניה- יחוד פעילות אדריכל).

שילוב הפנג שווי בעיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנג שווי היא שיטה סינית עתיקה לארגון חפצים ומבנים על מנת להגיע להרמוניה עם הטבע - שיטה שעמדה בבסיס הדת הטאואיסטית.

במהלך המאה ה-19 הגיע הפנג שווי לראשונה לארצות הברית יחד עם הפועלים הסיניים שהגיעו לערי החוף המערבי והחוף המזרחי. מאז ועד היום הפך המושג למטבע לשון נפוצה בפי מעצבי פנים, מתכננים ואדריכלים רבים ברחבי העולם המשלבים את עקרונות השיטה בתוכניותיהם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עיצוב פנים בוויקישיתוף

עיינו גם בפורטל

פורטל האדריכלות הוא שער לכל הנושאים ולכל תחומי המשנה של האדריכלות. הפורטל מציג נושאים חשובים בתולדות האדריכלות, מבנים ואדריכלים בעלי חשיבות, מושגים ומונחים, ומסגרות עם קישורים לתחומים קרובים או חופפים, כגון הנדסה אזרחית, תכנון עירוני ועוד.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]