פאל הונפאלבי
 | |
| פאל הונפאלבי, בציור מ-1862 | |
| לידה |
12 במרץ 1810 וולקי סלאבקוב, סלובקיה  |
|---|---|
| פטירה |
30 בנובמבר 1891 (בגיל 81) בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| שם לידה |
Paul Hunsdorfer |
| ענף מדעי | בלשנות, אתנוגרפיה |
| מקום מגורים | הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות קרפשי |
| תרומות עיקריות | |
| חקר השפות הפינו-אוגריות. | |
  | |
פאל הונפאלבי (בהונגרית: Hunfalvy Pál, שמו בלידה פאול הונדסדורפר Paul Hundsdorfer, 12 במרץ 1810 נאד'סאלוק, כיום בסלובקיה - 30 בנובמבר 1891 בבודפשט) היה בלשן ואתנוגרף הונגרי ממוצא גרמני, יליד סלובקיה.
רקע משפחתי וקורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פאל הונפאלבי נולד בנאד'סאלוק, כיום וולקי סלאבקוב, בסלובקיה, באותה תקופה חלק מהממלכה ההונגרית כבן למשפחה של ציפצרים, אוכלוסייה גרמנית שיושבה באזור על ידי הקיסרים האוסטרים. השם הגרמני של המשפחה בא מהיישוב הונדסדורף, היום הונצובצה, גם כן בשטח סלובקיה של היום, שם התנחלו אבותיה. בדומה לאחיו, הגאוגרף יאנוש הונפאלבי, הזדהה פאל הונפאלבי יותר ויותר כהונגרי ושניהם אימצו בהתאם שם משפחה הונגרי בעל צלילים דומים לזה המקורי. את לימודיו עשה פאל הונפאלבי קודם בקשמארק ובמישקולץ. בעת לימודי משפטים למד בצורה יסודית את השפה ההונגרית ובשנת 1838 הוסמך כעורך דין. בשנת 1842 מונה כפרופסור למשפטים במכללה בקשמארק. בשנים 1848 - 1849 השתתף עם אחיו במהפכה האנטי הבסבורגית בהונגריה. בשנת 1851 היה לספרן האקדמיה ההונגרית למדעים.
פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1862 ייסד את כתב העת לבלשנות "Tudományos közlemények " ("פרסומים מדעים") שנערך מאוחר יותר על ידי יוז'ף בודנץ. פאל הונפאלבי ידוע במאמציו הכושלים לפענח את הקודקס רוהונץ אבל קנה לעצמו שם בתחום השפות הפינו-אוגריות. הוא שלל את התאוריה לפיה מקור השפה ההונגרית היה בשפת ההונים והיה משוכנע בקרבה הלשונית בין ההונגרית ובין השפה הפינית.
יריבו הידוע היה המזרחן ארמין ומברי. במחלוקת סביב מוצא הרומנים בטרנסילבניה, הונפאלבי תמך בתאוריה של רוברט רזלר השוללת את ההמשכיות הרומית בטרנסילבניה ואת ראשונותה של האוכלוסייה הרומנית לעומת ההונגרים. בשנת 1865 נכנס כחבר בפרלמנט, חבר בבית המגנטים ההונגרים Főrendiház או Magnatenhaus.
פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב־1856 נבחר כחבר האקדמיה ההונגרית למדעים.
- 1873 - חבר בהתכתבות של האקדמיה הפרוסית למדעים
- 1886 - חבר ב"חברה האמריקאית לפילוסופיה"
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Finn Olvasó-Könyv (Finnische Chrestomathie, Pest 1861) - כרסטומאתיה פינית
- Egy vogul monda (Eine wogulische Sage, in den ungarischen Akademieberichten 1859)(אגדה ווגולית)
- A Vogul föld és nép (Land und Volk der Wogulen, 1864), auf Grund der von dem ungarischen Reisenden Antal Reguly hinterlassenen Schriften, mit deren Herausgabe Hunfalvy von der Akademie beauftragt war. (ארץ ושפת הווגולים - על בסיס רשמיו הכתובים של הנוסע ההונגרי אנטל רגוי, שנערכו על ידי הונפאלבי עצמו לפי בקשת האקדמיה)
- A kondai vogul nyelv (Die südliche wogulische Sprache, 1872) (השפה הדרום-ווגולית)
- Utazás a balt-tenger vidékein. (Reise in den Ostseeprovinzen Russlands. (Reise in den Ländern am Baltischen Meer, 1871, 2 Bde.; der 1. Teil, Estland betreffend, deutsch, Leipzig. 1872)(מסע בארצות הבלטיות)
- Az észak osztják nyélv (Sprache der nördlichenOstjaken, Pest 1875) (Limba ostiacilor de nord)(השפה הצפון-אוסטיאקית)
- Magyarország ethnographiája (1876; deutsch, von Schwicker:
- Ethnographie von Ungarn, Budapest: Franklin-Verein, 1877. (Etnografia Ungariei){האתנוגרפיה של הונגריה}
- Die Ungarn oder Magyaren (Bd. 5 des Werkes Die Völker Österreich-Ungarns, Wien und Teschen: 1881) הונגריה או ההונגרים - הכרך החמישי מהספר "עמי אוסטרו-הונגריה")
- Die Rumänien und ihre Ansprüche. Wien und Teschen: 1883. (Online (הרומנים וטענותיהם)
- Die Ungarn oder Magyaren (Online) (הונגריה או ההונגרים)
- Über die Abstammung der Romänen, Leipzig, 1880 על מוצא הרומנים
- Az oláhok története, Budapest, 1895 (תולדות הולאכים)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- [אישטוואן פודור, לאסלו מגיאר - מבוא לתולדות האומבונדו ע'24 (1859)http://books.google.com/books?id=Ag-AmU5ZVrMC&pg=PA24&lpg=PA24]
- Kósa László: A magyar néprajz tudománytörténete a Kempelen Farkas Digitális Tankönyvtárban
(בספריה הלימודית הדיגיטלית פרקש קמפלן -לאסלו קושה - תולדות האתנוגרפיה ההונגרית)
(באתר אינפומדיה - פאל הונפלבי - גרמנים בהונגריה, הונגרים בגרמניה - מסלולי חיים אירופיות)
- Kritika Hunfavy Pál munkájával kapcsolatban: Dr. Marácz László, (Amszterdami Egyetem) tanulmánya Szentkatolnai Bálint Gábor igazsága címmel [1]
(דר לאסלו מאראץ-אוניברסיטת אמסטרדם - 'בנוגע לבקורת על עבודתו של פאל הונפלבי - תורתו של גאבור באלינט סנטקאטולנאי)
- הלקסיקון הביוגרפי האוסטרי כרך ג, הוצאת האקדמיה האוסטרית למדעים, וינה 1965, ע'12
,Österreichisches Biographisches Lexikon 1815–1950 (ÖBL). Band 3, Verlag der Österreichischen Akademie der Wissenschaften, Wien 1965, S. 12