פאצ'אקוטי
 | |||||
| לידה |
1391? קוסקו, פרו  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1471? (בגיל 80 בערך) קוסקו, פרו | ||||
| |||||
  | |||||
פַּאצַ'אקוּטִי (Pachacuti, רעידת אדמה בקצ'ואה) הוא כינויו של הסאפה אינקה (תוארו של קיסר האינקה) התשיעי בשושלת האינקה, אינקה יופאנקוי (Inca Yupanqui, 1471–1438).
פאצ'אקוטי עלה לשלטון ב-1438. במהלך 55 השנים הבאות כבשו פאצ'אקוטי (1438–1471) ובנו טוֹפָּה אִינְקָה (1471–1493) את כל השטח שכיום מהווה את פרו וכן שטחים נרחבים באקוודור, בבוליביה ובצ'ילה.
תחילה הובסו הממלכות השכנות שבהן ישבו עמים דוברי שפת האיימרה מאזור אגם טיטיקקה, ממלכת קויה וממלכת לופאקה. אחריהן הובס עם הצ'אנקה שממערב, שהיה היריב הגדול ביותר לאינקה, ושכמעט הצליח לכבוש את קוסקו.
הדרך שבה הצליח פאצ'אקוטי לנצח את העמים האחרים הייתה שילוב בין עורמה דיפלומטית לכישרון צבאי. צבא האינקה היה מאורגן היטב בהשוואה ליריביו וגדל עם הרחבת האימפריה על ידי צירוף התושבים הנכבשים לצבא. לפני כל מסע כיבוש, נעשה ניסיון לשכנע את שליטי היריב להיכנע ללא קרב, ובתמורה יושארו לשלוט על שטחיהם במסגרת אימפריית האינקה (הגם שיועץ מטעם האינקה יופקד על "המדיניות הגבוהה"), ילדיהם יקבלו חינוך מלא, והיחס אליהם יהיה כאל אצילים בהיררכיה של האינקה. לעומת זאת אם יתנגדו, יוענשו ללא רחם. אם לא הספיקו תנאים אלה ומראה הצבא בן 200,000 הלוחמים לשכנע את היריב, ניתן האות להסתערות שבה בדרך כלל הובס היריב, וחיל מצב מבני האינקה הוצב בשטח הכבוש. בעקבות החיילים באו פקידי ממשל ומהנדסים ולשון האינקה, הקצ'ואה, הוכרזה כשפה הרשמית. אם נעשו ניסיונות של מרד הייתה האוכלוסייה כולה צפויה להגליה.
גדולתו של פאצ'אקוטי הייתה לא רק בשדה הקרב. הוא כונן אימפריה אדירה על פי עקרונות מוגדרים היטב ובאופן שיטתי להפליא. המבנה הארגוני ההיררכי, איפשר לעם קטן יחסית לייצר ממאות שבטים שונים, יושבי אזורים גאוגרפיים שונים בתכלית ונבדלים במנהגיהם, לשונותיהם, עיסוקיהם ואמונותיהם, אימפריה אחת בת 6 מיליון נפש.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פאצ'אקוטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פאצ'אקוטי, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
