פהרי קורוטירק

פהרי קורוטירק
Fahri Korutürk
לידה	3 באוגוסט 1903; פאתיח, טורקיה
פטירה	12 באוקטובר 1987 (בגיל 84); איסטנבול, טורקיה
שם לידה	Fahri Sabit
מדינה	טורקיה
מקום קבורה	בית העלמין הממלכתי של טורקיה
השכלה	Turkish Naval Academy
מפלגה	פוליטיקאי עצמאי
בן או בת זוג	Emel Korutürk
שושלת Korutürk family
צאצאים	Osman Korutürk; Selâh Korutürk; Ayşe Arzık
מספר צאצאים	3
	6 באפריל 1973 – 6 באפריל 1980; (7 שנים)
	→ ג'וודט סונאי קנן אוורן ←
	1980
פרסים והוקרה
	מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של איטליה ; ; מסדר הוורד הלבן של פינלנד (אנ');
חתימה

פהרי קורוטירק (בטורקית: Fahri Korutürk;‏ 3 באוגוסט 1903 – 12 באוקטובר 1987) היה איש צבא טורקי, דיפלומט ונשיא טורקיה השישי.

קורוטירק נולד באיסטנבול והתחנך עד 1923 בבית הספר של הצי העות'מאני. ב-1933 הוסמך באקדמיית הצי הטורקי ושירת במסגרת הצי, גם כנספח לענייני ימייה בשגרירויות טורקיה ברומא, ברלין וסטוקהולם. בתוקף תפקידו השתתף ב-1936 בוועידת מונטרה בשווייץ בעניין עתידם של מצרי הים של הדרדנלים והבוספורוס. ב-12 בספטמבר 1957 מונה קורוטירק למפקד הצי הטורקי ונשא בתפקיד זה עד 2 ביולי 1960 עת השתחרר משורות הצי^[1]. בעת ההפיכה הצבאית בסוף מאי 1960 הוכרז כי קורוטירק ימונה לשר החוץ, אולם לאחר כשעתיים מונה אחר לתפקיד^[2], לאחר שקורוטירק סירב לקבל את התפקיד^[3].

לאחר שחרורו שימש קורוטירק כשגריר טורקיה בברית המועצות^[4] ובספרד, וב-1968 מינה אותו הנשיא ג'וודט סונאי לחבר הסנאט הטורקי.

עם סיום כהונתו של סונאי דרש הצבא שהפרלמנט יבחר ברמטכ"ל היוצא, פארוק גורלר, לנשיא. המפלגה השלטת סירבה והעמידה לבחורה מועמד משלה, טקין אריבורון. לאחר שאף אחד מהמועדים לא השיג רוב בפרלמנט^[5], בחרה האספה הלאומית הגדולה של טורקיה את קורוטירק לנשיאה השישי של המדינה ב-6 באפריל 1973^[6], בתמיכת שלוש המפלגות הגדולות בפרלמנט ובניגוד לדרישת הצבא^[7]. הוא כיהן בתפקיד משך שבע שנים עד 6 באפריל 1980. קורוטירק נפטר באיסטנבול ונקבר בבית העלמין הממלכתי של טורקיה באנקרה.

קורוטירק פרסם את הספר "İskajerak Deniz Muharebesi hakkında bir konferans" (עיון בקרב הימי ביוטלנד).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא פהרי קורוטירק בוויקישיתוף

פהרי קורוטירק באתר נשיאי טורקיה
פהרי קורוטירק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ בריה"מ: יובטח חופש השיט בדרדנלים, על המשמר, 7 במאי 1959
^ שקט בטורקיה לאחר ההפיכה הצבאית, הצופה, 29 במאי 1960
^ מפקד הצי התורכי שגריר למוסקבה, קול העם, 22 ביוני 1960
^ ש. כהן, מוסקבה מחזרת אחר גירסל, מעריב, 24 באוגוסט 1960; המשך
^ ישראל נוימן, תיקו בין הגנרלים והפרלמנט, דבר, 21 במרץ 1973
^ קורותורק - נשיא תורכיה, דבר, 8 באפריל 1973
^ נשיא חדש לתורכיה, דבר, 8 באפריל 1973

[1] בריה"מ: יובטח חופש השיט בדרדנלים, על המשמר, 7 במאי 1959

[2] שקט בטורקיה לאחר ההפיכה הצבאית, הצופה, 29 במאי 1960

[3] מפקד הצי התורכי שגריר למוסקבה, קול העם, 22 ביוני 1960

[4] ש. כהן, מוסקבה מחזרת אחר גירסל, מעריב, 24 באוגוסט 1960; המשך

[5] ישראל נוימן, תיקו בין הגנרלים והפרלמנט, דבר, 21 במרץ 1973

[6] קורותורק - נשיא תורכיה, דבר, 8 באפריל 1973

[7] נשיא חדש לתורכיה, דבר, 8 באפריל 1973

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]