פולאן דווי

פולאן דווי
फूलन देवी

פולאן בעת כהונתה בבית המחוקקים תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	10 באוגוסט 1963 גורהה קא פורווה, ג'לוואן, אוטר פרדש, הודו
פטירה	25 ביולי 2001 (בגיל 37) ניו דלהי
מדינה	הודו
מקום מגורים	אוטר פרדש, Bhadohi district
כינויים נוספים	מלכת השודדים
ידועה בשל	שדדה עשירים כדי לתת לעניים, פוליטיקאית
תקופת הפעילות	1979–1983, 1996 – 2001
תפקיד	חברת פרלמנט
תקופת כהונה	1996-1998, 1998-2001
מפלגה	סמג'וואדי
השקפה דתית	בודהיזם
בן זוג	ויקראם מאלה מאן סינג עומד סינג

פולאן דווי (בהינדית: फूलन देवी; ‏10 באוגוסט 1963 - 25 ביולי 2001) הייתה ידועה בכינוי "מלכת השודדים". נולדה בהודו, במדינת אוטר פרדש, לקאסטת המאלה, או מעמד הסיראים או הדייגים, שנחשב למעמד נמוך בהודו. כבת מעמד זה, יכלו בני המעמדות הגבוהים לנהוג בפולאן ובמשפחתה כמשרתים או אפילו עבדים. לאחר שנישאה בכפייה בגיל 11, נאנסה פולאן על ידי מנהיגי כפרה בגיל 15, ובגיל זה כבר הייתה ידועה כלוחמת עבור זכויות הפועלים בכפר ואף נקטה בפעולות תגמול נגד אלו שגזלו מהם כסף או רכוש. בניסיון לברוח מן הרשויות שהתנכלו לה, הפכה פולאן לשודדת כחלק מכנופיה מקומית, ולבסוף אף הנהיגה כנופיה משלה.

כנופייתה של פולאן פעלה במשך 5–6 שנים, שבמהלכן בנוסף לשוד וחטיפות עבור כופר גם נקטה הכנופיה בפעולות ישירות נגד חברי המעמדות הגבוהים. הכנופיה הייתה אחראית לטבח בכפר בהמאי ב-1981, בו נרצחו 22 גברים לא חמושים מקאסטת הת'אקור, בהם שניים שהיו מעורבים באינוסה של פולאן. הכנופיה נודעה בשל פעולות נגד גברים שאנסו נשים מן המעמדות הנמוכים, כמו גם בתמיכתה בפועלים ועניים, ובתור האישה היחידה שהנהיגה כנופיה זכתה פולאן לתהילה רבה ברחבי הודו, ואף למעמד מיתולוגי כסוג של רובין הוד פמיניסטית. היא נחשבה בעיני רבים - במיוחד מבין הקאסטות הנמוכות - כהתגלמותן של שתי האלות קאלי ודורגה. הרשויות ההודיות כפרו בתיאורים אלה, וטענו שהיא לעולם לא עזרה לנזקקים, ופעלה רק מתוך מניעים של נקמה והתעשרות.

ב-1983 נכנעה פולאן יחד עם חברי כנופיתה למשטרה, והועמדה לדין עבור 30 מקרי רצח, בנוסף לרשימה ארוכה של פשעים נוספים הכוללים הצתה, גנבה וחטיפה. פולאן ישבה בכלא במשך 11 שנים בזמן שהתיקים הרבים נגדה התנהלו, ואולם אלה לעולם לא הגיעו לסיומם כי הממשלה, במהלך שנוי במחלוקת, החליטה לבטל את כל ההאשמות נגדה ולשחררה. לאחר שחרורה מהכלא, פולאן רצה לבחירות לפרלמנט ההודי ברשימת מפלגת סמג'וואדי, שהייתה המפלגה בשלטון המקומי אשר שחרר אותה.

ב-2001, לאחר חמש שנים בתפקיד, נרצחה פולאן על מדרגות ביתה בניו דלהי על ידי שלושה גברים מהמעמד הגבוה כנקמה על פעולותיה נגד בני מעמדם כשהייתה שודדת. המוביל מבין השלושה, שר סינג ראנה, הורשע ב-2014 לאחר משפט שארך כעשר שנים, ונגזרו עליו מאסר עולם וקנס.

שנותיה הראשונות

פולאן נולדה לתוך קאסטת המאלה (קאסטת הדייגים), בכפר קטן בשם גורהה קא פורווה, באוטר פרדש. משפחתה הייתה עניה מאוד, ורכושם היחיד היה כארבעה דונם של אדמה חקלאית. על אדמה זו חיה יחד עם משפחתה הקרובה וגם המשפחה המורחבת מצד אביה, כפי שמקובל במסורת ההודית. בנוסף לעבודת האדמה, עבדו אביה, דווי דין, דודה ואחד מבני הדוד כפועלים כדי להשלים הכנסה לכלכלת המשפחה.

כשהייתה פולאן בת 11, נפטרו סבה וסבתה, ודודה נהיה ראש המשפחה. הוא ובנו, מאיה דין, רצו לכרות את חורשת העצים שעמדה על אדמתם לטובת יבול חקלאי משתלם יותר, ודווי דין הסכים, אך פולאן התנגדה בתוקף, והרגישה כי הדוד ובנו מנסים לנשל את אביה מירושתו היחידה מכיוון שבמשפחתו יש רק בנות. כשהדוד נפטר, לקח מאיה דין שליטה על ניהול הקרקע. פולאן התעמתה איתו, קראה לו גנב, ואף תקפה אותו פיזית כשהוא נזף בה. יחד עם אחותה, פולאן ניהלה "שביתת שבת" כאשר שתי הנערות התיישבו על האדמה וסירבו לזוז משם, גם כשבני המשפחה ניסו להזיזן בכוח.

מספר חודשים לאחר מכן, משפחתה של פולאן מסרה אותה לנישואים לגבר המבוגר ממנה ביותר מעשור ואשר חי מרחק רב מכפרה - שידוך שארגן מאיה דין שרצה להרחיק את פולאן מהמקום בשל הצקותיה כלפיו בעניין האדמה המשפחתית. על פי המסורת המקומית, ילדות בגיל הזה מועברות למשפחת החתן כדי ללמוד את דרכי משפחתו ולגדול יחד איתו לתוך הנישואים, ואין מממשים את הנישואים באמצעות לינה משותפת ויחסי מין עד גיל מאוחר יותר, לאחר טקס מיוחד. ואולם החתן, פוטי לאל, אנס את פולאן זמן קצר לאחר טקס הנישואים, ואף התעלל בה פיזית לאורך הזמן ששהתה עמו, בתירוץ שאין היא כנועה מספיק ולא מתנהגת כיאה לאישה. לאחר מספר חודשים פולאן ברחה ממנו וחזרה לבית משפחתה, אך אלה החזירו אותה לפוטי לאל. היא המשיכה להתנגד למצבה עד שמשפחת החתן הציעה שתחזור לבית הוריה כדי שיחנכו אותה להיות אישה לבנם.

בבית, פולאן המשיכה להתעמת עם מאיה דין, ואפילו תבעה אותו בבית משפט על גזילת קרקע, אך הפסידה בתביעה, בעיקר כי אביה עצמו לא תמך בתביעה. לאחר מספר שנים שעברו באופן הזה, ב-1979 מאיה דין החליט לנקום בפולאן, והוא פנה למשטרה והאשים את פולאן בגנבה. ההאשמה באה על רקע עימות של פולאן עם בני הקאסטה הגבוהה של האזור, הת'אקור, אשר מתוקף מעמדם השתמשו בבני המאלה כעבדים או פועלים בעבודות הבזויות ביותר. פולאן התנגדה למנהג זה וסירבה לעבוד ללא שכר עבור בני הת'אקור. בנוסף, כשבן של אחד מראשי הכפר ניסה לאנוס אותה, פולאן התנגדה, ונאלצה לברוח מהכפר ולשהות עם דודתה בכפר סמוך. כעת כבר בת 15, פולאן נעצרה על ידי המשטרה הת'אקורית, והוחזקה על ידם מספר ימים, שבמהלכם הכו אותה השוטרים וחבריהם, ואנסו אותה.

ניסיון אחרון מצד המשפחה להחזירה לחתנה נכשל, משום שמשפחתו שמעה על התנהגותה השנויה במחלוקת וסרבה לקבלה. בשלב זה, המוניטין שלה כבר נקבע כאישה בעייתית, בעיקר בעיני בני הת'אקור, ורבים מאלו הרגישו חופשיים לנסות ולהשתמש בה כרצונם, והיא נאנסה על ידי רבים ממובילי הכפר, פעם אחת אפילו בביתה אל מול עיני הוריה. פולאן נאלצה לחיות בבריחה מתמדת, ואף ישנה בחוץ פעמים רבות. מקרים אלו קיבעו בפולאן סופית את שנאתה הגדולה לגברים אשר מנסים לשלוט בגורלן, גופן והתנהלותן של נשים.

חייה כפורעת חוק

מלכת השודדים

ביולי 1979, מספר חודשים אחרי מעצרה והאונס הקבוצתי שעברה, הגיעה לכפרה של פולאן כנופיית שודדים, שנשכרו על ידי קבוצה אחת של בני הת'אקור כדי לנהל מלחמה עם יריבים אחרים מאותה הקאסטה. פולאן נפלה לידי השודדים, ומנהיג הכנופיה, בבו גוג'אר, אנס אותה והתעלל בה במשך כשלושה ימים, עד שסגנו, ויקראם מאלה, חמל על פולאן והרג אותו. פולאן סיפרה כי זו הייתה הפעם הראשונה בחייה שמישהו עשה למענה דבר ללא ציפייה לגמול אישי, וכתוצאה היא התאהבה בוויקראם, והפכה ל"מלכת השודדים" והנהיגה יחד איתו את הכנופיה כבת זוגו.

ויקראם לימד את פולאן את דרכי הדאקויט, או השודדים. היא החלה להלך במדי חאקי ועם רובה, ויחד איתו שדדה רכבות ואוטובוסים. על פי דבריה, לא רק הרווח הכספי עמד אל מול עיניה, אלא היא פעלה גם למען חלוקה שווה יותר של משאבים כלכליים, וכנגד דיכוי חברתי ואלימות בידי בני המעמדות הגבוהים. הזוג ומעלליהם נהיו למעין מיתוס רומנטי בעיני עניי הודו, בדומה לבוני וקלייד האמריקאים, והם היו אהובים על העם במיוחד בעבור נדיבותם לעניים ולמוחלשים מביניהם. ומכיוון שלאחר כל פשיטה על כפר או רכבת הייתה פולאן מבקרת במקדשה של האלה דורגה, רבים האמינו כי רוחה של אלה זו שוכנת בקרבה.

לאחר תקופה, הגיעו לכנופיה סרי ראם וללה ראם, שני אחים שהיו חברים בכנופיה ועזבו מספר שנים קודם לכן כשנעצרו וישבו בכלא. נוכחותם ערערה את איזון הכוחות בכנופיה מכמה סיבות, ביניהם שהשניים התרעמו על הריגתו של בבו גוג'אר, וכן כי הם היו בני ת'אקור, ממעמד גבוה, ואילו רוב חברי הכנופיה באו מקאסטות נמוכות. בנוסף, הם האשימו את פולאן בשינויים שהתרחשו, וסרי ראם אף תקף אותה. כשויקראם אילץ אותו להתנצל בפני אישה שהוא ראה כנחותה ממנו, הרגיש סרי ראם מושפל וכועס. במהלך פעולות הכנופיה בכפרים, דאגו שני האחים להתעלל במיוחד בבני המאלה, הקאסטה של פולאן וויקראם, דבר שהכעיס גם שודדים אחרים, שרבים מהם היו בני אותה קאסטה. לבסוף, התחלקה הכנופיה לשתי קבוצות נפרדות, לאחר מריבה אלימה בין ויקראם וסרי ראם. אך הלה לא הסתפק בכך, ועקב אחרי כנופייתו של ויקראם, והרג אותו בשנתו, כשפולאן ישנה לצידו. את פולאן לקחו שני האחים לכפרם, בהמאי, וכלאו אותה שם.

במשך שלושה שבועות היא הוכתה ונאנסה על ידי האחים ראם וחבריהם. במהלך הזמן הזה הם הובילו אותה מכפר לכפר, והציעו אותה כמטרה לאונס בכל מקום שהגיעו אליו. היא הצליחה להימלט מידיהם בעזרת ברהמין מן הכפר שעזר לה להגיע לביתה של רועת צאן שנתנה לה מחסה עד שהחלימה מפצעיה.

כשהתאוששה, נשבעה פולאן שתנקום את פגיעתה. היא הקימה כנופיה חדשה, עם שודד בשם מאן סינג כסגנה. מאן סינג נתן לה את מטפחת הראש האדומה שנהיה סימן ההיכר שלה, ואשר סימל את מסע הנקמה שנשבעה לקיים.

הטבח בבהמאי

כשנה וחצי לאחר המאורעות בכפר, ב-1981, חזרה פולאן יחד עם אנשיה לבהמאי כדי לנקום באחים ראם ובחבריהם אשר עינו ואנסו אותה. הם נכנסו לכפר כשהם מתחזים לשוטרים, בזמן שהתנהלה במקום חתונה. הכנופיה השתלטה על הכפר, בדרישה שבני הכפר ימציאו את כל מי שהיה קשור לפגיעות בה, יחד עם כל הכסף וחפצי הערך שברשותם. לאחר מספר שעות, לא עלה בידי הכפריים למצוא את האחים ראם או את חבריהם, והומצאו רק שני בני ת'אקור שהיו בכנופיה שלהם אך לא היו בין אלה שאנסו את פולאן. פולאן עדיין הייתה משוכנעת שהכפריים מחביאים את האחים, ובכעס, הורתה שכל בני הקאסטה שלהם יובאו למרכז הכפר. 30 גברים הובאו בפניה, והיא חקרה אותם והכתה אותם, וכשלא קיבלה תשובות מספקות, הורתה גם לירות בהם. 22 מתוך ה-30 נהרגו.

כניעה וכליאה

הטבח בברהמאי היה אירוע שכמותו לא היה, והציבור הגיב בהלם וכעס רב. הרשויות החלו לרדוף את פולאן כמו שלא עשו עד אותו מאורע, ופולאן ירדה למחתרת. אך כששמעה שהמשטרה לקחה את הוריה כבני ערובה, היא ניהלה מולם משא ומתן על תנאים לכניעתה. התהליך ארך כמעט שנה, שבסופו הרשויות הסכימו לכל דרישותיה, שכללו: שהיא תישפט במאדהיה פרדש, המדינה השכנה, ולא באוטר פרדש שם התרחש הטבח; שהיא תישפט שם על כל פשעיה ובכך ימוצה הדין כלפיה; שהיא ואנשיה לא יובלו באזיקים, ואם יורשעו, שלא יקבלו גזר דין מוות. בנוסף, היא דרשה שהמדינה תפקיע את אדמות משפחתה מידיו של בן דודה מאיה דין, ותדאג לרווחת הוריה ואחיה.

וכך, בפברואר 1983, בטקס חגיגי עם תזמורת, מאות חיילים במסדר, וקהל תומך ומריע של כ-8000 נפשות, צעדה פולאן בראש אנשיה לבימה ונכנעה לשר המושל של מאדהיה פרדש. בסופו של דבר, הממשלה לא כיבדה את ההסכם, ופולאן ישבה בכלא 11 שנים ללא הרשעה בזמן שהליכים מגוונים התנהלו בעניינה, כולל האשמות בשלושים מקרי רצח, ומקרים רבים של שוד, חטיפה והצתה. חלק מחברי כנופייתה נשפטו, אך לא הורשעו, כי לא נמצאו עדים שהיו מוכנים לעורר את חמתם של הפושעים המסוכנים.

בזמן שישבה בכלא היא עברה ניתוח להסרת ציסטות בשחלות, ואחר כך גם כריתת רחם. הרופא המנתח התבדח ש"אין אנו רוצים שפולאן דווי תייצר לנו עוד פולאן דוויות".

בתום 11 שנים, בשל התערבותו של פוליטיקאי שאפתן מקאסטה נמוכה, פולאן שוחררה מהכלא וקיבלה חנינה כוללת מהממשלה.

ספרים וסרטים על חייה

ב-1994 יצא סרט בשם "מלכת השודדים", שהיה, לטענת הבמאי שחאר קאפור, מבוסס על הביוגרפיה של פולאן דווי שפורסמה ב-1993 על ידי העיתונאית מאלה סן. בעוד הביוגרפיה הייתה מבוססת על מפגשים של הסופרת עם פולאן, על כתביה שהוברחו מן הכלא, ועדויות של אנשים רבים אחרים, הסרט התיימר להציג אמת מוחלטת אחת, שהוצגה בלי שמישהו שהיה קשור להפקת הסרט נפגש או דיבר עם פולאן או כל דמות אחרת הקשורה לסיפורה. אף על פי שהיא מוצגת בסרט כגיבורה, הסרט הכעיס את פולאן כל כך שהיא נקטה בהליכים משפטיים למניעת הקרנתו והפצתו בהודו. היא אפילו איימה להצית את עצמה מחוץ לבית הקולנוע אם לא יעתרו לדרישתה. בסופו של דבר הסירה פולאן את התנגדותה לאחר שהגיעו הצדדים לפשרה משפטית, שכללה תשלום לידיה של $40,000.

ב-1997 פרסמה פולאן את האוטוביוגרפיה שלה. פולאן עצמה הייתה קרובה ללהיות אנאלפביתית, אך היא סיפרה את סיפורה לשני סופרים צרפתיים, מארי-תרז קוני ופול רמבלי, אשר העלו לכתב את דבריה.

המעבר לפוליטיקה

פולאן הגישה מועמדות ראשונה בבחירות המקומיות בדלהי כשעוד שהתה בכלא, אך לא נבחרה. לאחר שחרורה, הודיעה פולאן שברצונה לעמוד לבחירות ללוק סבהה, בית המחוקקים התחתון של הפרלמנט ההודי. היא נבחרה ברשימת מפלגת סמג'וואדי, וכיהנה כחברת פרלמנט המייצגת את מירזאפור, עיר באוטר פרדש, מ-1996 ועד 1998. בתקופה זו נישאה פולאן לעומד סינג, איש עסקים בעל שאיפות פוליטיות. במרוצת הזמן הסתבר שעומד כבר היה נשוי ולא יידע את פולאן, וכפי הנראה רצה להינשא לה מתוך מניעים של תאוות בצע ושיפור מעמדו הפוליטי, והשניים נפרדו, אך לא התגרשו. ב-1998 איבדה את מושבה בבית המחוקקים, אך נבחרה לכהונה נוספת ב-1999. היא שירתה עדיין כחברת פרלמנט כאשר נרצחה ב-2001.

ההתנקשות בחייה

ב-25 ביולי 2001, כשחזרה לביתה מבית הנבחרים, הסתערו על פולאן שלושה גברים רעולי פנים וירו בה. היא נלקחה מיד לבית החולים הקרוב, ועם הגיעה לשם הכריזו על מותה.

לאחר מצוד משטרתי קצר, הסגיר את עצמו לרשויות מנהיג המתנקשים, שר סינג ראנה, בן לקאסטת הת'אקור, שטען שרצח את פולאן כנקמה על הטבח בבהמאי. באוגוסט 2014, לאחר יותר מעשר שנים של הליכים משפטיים, הכריע בית המשפט במשפטו של ראנה ודן אותו למאסר עולם וקנס.

ואולם הנסיבות של הרצח נותרו חשודות, והופנתה ביקורת חריפה נגד המשטרה על אזלת יד. הסיבות לביקורת כוללות מקרים כגון: כבר בתחילת החקירה, איבדה המשטרה את כלי הנשק שהשאירו המתנקשים במקום, ועלה חשד שחברי מפלגתם של פולאן ובן זוגה עומד אשר שהו בבית העלימו אותם. אף אחד מעשרת האנשים שהיו במקום לא נחקר כחשוד במקרה. בנוסף, משפחתה של פולאן הצביעה על עומד כזה שעומד מאחורי ההתנקשות. לפי טענותיהם, ביום הרצח אמר עומד לפולאן שגם המכונית הממשלתית וגם רכבה הפרטי אינם תקינים, וארגן לה נהג - שהוא לא אחר מראנה, המתנקש. ואולם שני הרכבים התגלו לאחר מכן כתקינים. הם גם טענו שפולאן התכוונה לשנות את צוואתה ולנשל את עומד מכל ירושה, וגם שההיסטוריה האישית של עומד לא עומדת לטובתו, כאשר התגלה כשקרן ומניפולטור פוליטי, ושהוא ניסה לנהל את ענייניה מול המפלגה מאחורי גבה. על פי טענת אמה, פולאן הביעה חשש לחייה מידיו רק עשרה ימים לפי הרצחה. המשטרה לעולם לא חקרה אותו כחשוד ולא הוגשו נגדו כל תביעות.

השפעות

ה"גולאבי גאנג" (כנופיית נשים בוורוד, באנגלית: Gulabi Gang) שהקימה סמפט פל דווי ב-2006 נחשבת לממשיכת דרכה של פולאן דווי.

קישורים חיצוניים

• פולאן דווי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)