פורטל:מדעי החלל
מדעי החלל הם קבוצת מדעים העוסקים בהבנה וחקר של היקום, גרמי השמים השונים כגון כוכבים וגלקסיות, תולדותיהם ומיבנם. ניתן למצוא עדויות לעיסוק במדעי החלל כבר בשחר הציוויליזציה, אז מדעי החלל היוו תצפית אסטרונומית פשוטה על כוכבי השמים. מאז התפתחו מדעי החלל לתחומים רבים כגון אסטרופיזיקה, קוסמולוגיה ואסטרוביולוגיה והועלו תאוריות שונות על מבנה היקום, תולדותיו ומרכיביו. רבים רואים את תחילתו של עידן חקר החלל עם שיגור ספוטניק 1 בשנת 1957, הלוויין המלאכותי הראשון מעשי ידי אדם. אז, בהישג כמעט בלתי נתפש של האנושות, בשנת 1969, נחתה החללית אפולו 11 על הירח ופעם הראשונה בהיסטוריה האנושית, אדם דרך על פני גרם שמים שאינו כדור הארץ. פרויקטים רבים, שנחשבו תקופה ארוכה למדע בדיוני שלעולם לא יתממש, כמו הקמת מושבות מאוישות בחלל ובירח, כבר נראים בקצה האופק הטכנולוגי. |
חוקי קפלר - חור שחור - טלסקופ החלל האבל - מריה מיטשל - תוכנית אפולו - ג'ונו (גשושית) - שומייקר-לוי 9
השדה המגנטי של כדור הארץ הוא אחת התכונות הפיזיקליות המאפיינות את כוכב הלכת ארץ. לשדה המגנטי יש השפעה על מגוון תופעות המתבטאות על פני כדור הארץ, באטמוספירה שלו ובחלל הקרוב אליו. על פי ההשערה המקובלת, השדה המגנטי נוצר בגלעין החיצוני של כדור הארץ, ורק חלק קטן ממנו נמדד על פני השטח או בחלל. מבחוץ, השדה המגנטי של כדור הארץ דומה לשדה של מגנט דו-קוטבי, שקוטב אחד שלו נמצא כיום באוקיינוס הקרח הצפוני, והשני – ליד אנטארקטיקה. קטבים אלו נעים ממקומם באופן רציף, וקיימות אף עדויות להיפוכי כיוון של השדה המגנטי בתקופות מסוימות בהיסטוריה הגאולוגית של כדור הארץ.
השפעת השדה המגנטי של כדור הארץ מורגשת עד למרחק גדול בחלל, והשפעתו על רוח השמש מגדירה אזור הקרוי מגנטוספירה. לרוח השמש יש גם השפעה קטנה על מיקום הקטבים המגנטיים של כדור הארץ. קיום המגנטוספירה מגן על כדור הארץ מפני רוח השמש ומאפשר את קיום החיים על כדור הארץ. מעריכים שהשדה המגנטי מסייע לבעלי חיים מסוימים, כמו עופות נודדים, לנווט את דרכם בעת הנדידה השנתית, ואילו האדם משתמש בשדה המגנטי של כדור הארץ לצורך ניווט באמצעות מצפן.
איזה יופי. ראיתי עננים ואת ציליהם המוארים בכדור הארץ היקר והרחוק... המים נראו כמו נקודות אפלות ומעט נוצצות... כשצפיתי אל עבר האופק, ראיתי את הניגוד, בין פני השטח בעל הצבע הבהיר של כדור הארץ לשמיים שחורים לחלוטין. נהניתי מספקטרום הצבעים העשיר של כדור הארץ. הוא מוקף בהילה בצבע תכלת אשר מאפילה בהדרגה, נהיית טורקיז, כחול כהה, סגלגל, ולבסוף שחור כפחם.
- 1910 – שביט האלי נצפה מכדור הארץ
- 1967 – במסגרת תוכנית סרוויור האמריקאית, הגשושית סרוויור 3 נוחתת על הירח (בתמונה: הגשושית כפי שצולמה על ידי אסטרונאוטים של אפולו 12)
- 1983 – שיגור החללית סויוז T-8 עם צוות קוסמונאוטים. החללית היתה אמורה לעגון בתחנת החלל סאליוט 7 אולם לא הצליחה, עקב תקלה בזמן התקרבות לתחנה
- 1994 – נחיתת מעבורת החלל אנדוור ממשימה STS-59, לאחר 11 ימים ו-5 שעות בבסיס חיל האוויר אדוורדס
- 2004 – שיגור הלווין Gravity Probe B (אנ') למדידת שדה הכבידה והוכחת תורת היחסות
- 2010 – נחיתת מעבורת החלל דיסקברי ממשימה STS-131, לאחר 10 ימים ו-5 שעות
- 2017 – שיגור החללית סויוז MS-04 עם צוות לתחנת החלל הבינלאומית
- 2021 – הפעם הראשונה של ניצול משאבים מקומיים בכוכב לכת אחר (מאדים). מכשיר ה־MOXIE שבתוך הרובר פרסווירנס, ייצר חמצן מפחמן דו־חמצני באמצעות אלקטרוליזה
מי שנולד בימינו, במזל שור, נולד, למעשה, בתאריכים בהם קבוצת הכוכבים של מזל טלה נצפית במרכז כיפת השמים. לפני שנים רבות דווקא הייתה התאמה בין תאריכי המזלות ההאסטרולוגיים לקבוצות הכוכבים שעל שמם הם קרויים. התאמה כזו חוזרת במחזוריות של 25,788 שנה. גם פולריס, המשמש את הנווטים ככוכב הצפון במילניומים הנוכחיים, יפסיק להצביע לכיוון הקוטב השמיימי הצפוני, יתחלף בכוכבים אחרים (כגון וגה), ויוכל לחזור ולשמש את הנווטים שוב בעוד 25,788 שנים. גם הפריהליון – התאריך והשעה בשנה, בה כדור הארץ עובר הכי קרוב לשמש, משתנה במחזוריות כזו. בשנת 2017 זה היה ב-4 בינואר, ב14:00. ב-2018 – ב-3 בינואר, ב06:00 וב-2019, ב-3 בינואר, ב05:00. תופעות אלו נגרמות בשל מחזוריות נקיפת ציר כדור הארץ – המחזוריות בה ציר הסיבוב היומי של כדור הארץ, סביב עצמו, יחזור למקומו הקודם, ביחס לגרמי שמיים רחוקים. תנועה דומה לתנועת הנקיפה הזו, מוכרת לנו מתנועות צירים של סביבונים שאינם נשארים במקומם, כשהסביבון מסתובב סביב עצמו.
סופרנובה היא פיצוץ אדיר ממדים המתרחש כאשר כוכב מאסיבי מכלה את הדלק הגרעיני שלו ומפסיק את תהליך ההיתוך הגרעיני המתרחש בתוכו, שיוצר לחץ החוצה ומתנגד ללחץ העצום שיוצר כוח הכבידה של הכוכב כלפי פנים. עם הפסקת ההתנגדות ללחץ שיוצר כוח הכבידה, הכוכב קורס לתוך עצמו וליבתו נדחסת במהירות ובשל כך מתחממת מאד והכוכב מתפוצץ מהלחץ העצום שנוצר. החומר מתפשט במהירות עצומה כגז, בעוד מרכז הכוכב הופך להיות כוכב נייטרונים או אם מסת הכוכב מספיק גדולה, לחור שחור. במידה וסופרנובה תתרחש במרחק מספיק קרוב לכדור הארץ (בערך במרחק של עד 100 שנות אור) היא עלולה לגרום להכחדה המונית של יצורים חיים על פני כדור הארץ. קרינת הגמא הרבה שמקרינה הסופרנובה עלולה לגרום לתגובות כימיות באטמוספירה ולגרום להידלדלות שכבת האוזון המגנה על החיים בכדור הארץ מקרינת השמש האולטרה סגולה ומהקרינה הקוסמית, העלולות לסכן את החיים על פני כדור הארץ.
|
| קרן לייזר נשלחת לעבר מראה המוצבת על הירח ממצפה הכוכבים מקדונלד בטקסס, ארצות הברית |
אסטרוביולוגיה (מיוונית: ἄστρον, אסטרון- כוכבים, βίοςλογία, ביולוגיה- מדע החיים) היא מדע העוסק בחקר אפשרות קיום חיים מחוץ לכדור הארץ. אסטרוביולוגיה היא ענף חדש יחסית שהתפתח עם התרחבות מושגיו של האדם על גודל ממדיו של היקום. מדע זה שואף להניח תשתית לחקר קיומן (או אי-קיומן) של צורות חיים מחוץ לכדור הארץ על ידי מציאת התנאים ההכרחיים לקיום של חיים, לפחות אלו מהסוג המוכר לנו. המחקר האסטרוביולוגי הוא רב-תחומי, וכלולים בו נושאים מתחומי הביולוגיה, הכימיה, הפיזיקה, האסטרונומיה, האסטרופיזיקה ועוד. עד למחצית השנייה של המאה ה-20, נושא חקר חיים מחוץ לכדור הארץ היה נחלתם של סופרי המדע הבדיוני, שוחרי העב"מים ומאמיני העידן החדש. רק עם תחילת חקר החלל החלו מדענים להתייחס ברצינות לאפשרות חיים חוצניים.
האסטרוביולוגים החוקרים את הנושא שואלים שאלות כגון:
- מהם חיים?
- כיצד החלו החיים על פני כדור הארץ?
- אילו סביבות יכולות לתמוך בחיים?
לשאלה אם יש חיים בעולמות אחרים יש השלכות מרחיקות לכת, גם בתחום המדע וגם בתחום הפילוסופיה והדת.
פרויקטים לחיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ, כגון פרויקט סט"י, הם בעלי חשיבות גדולה לעוסקים באסטרוביולוגיה, אם כי נמצאים מחוץ לתחומיה.
הוכח בניסויים שמבחינה ביוכימית, יסודות יציבים בטבלה המחזורית אשר מקיימים אינטראקציה כימית בדומה לפחמן, יכולים להחליף בהדרגה את אטומי הפחמן ברוב הפעולות הדרושות לקיום חיים בנוסח המוכר על פני כדור הארץ, המבוסס על פחמן. לפיכך, חיים יכולים להיווצר בכוכב לכת המכיל שפע של צורן.
קוסמולוגיה (מיוונית: κοσμολογία, קוסמוס- יקום, לוגיה- תורה) היא מדע העוסק בחקר מבנה היקום, ההיסטוריה שלו ומקומה של האנושות בו.
הקוסמולוגיה התפתחה כמדע בעיקר לאחר הצגת תורת היחסות של אלברט איינשטיין, שהולידה מסקנות מרחיקות לכת לגבי מהות היקום. דחף נוסף קיבלה הקוסמולוגיה עם מדידת ההסחה לאדום על ידי אדווין האבל, וגילוי חוק האבל שמסקנתו הייתה שהיקום מתפשט וגילוי קרינת הרקע הקוסמית על ידי פנזיאס וווילסון ב-1964 שחיזקה את תאוריית המפץ הגדול.ראו גם: חקר החלל - מונחים | אדם וחלל - מונחים
- כוכבי לכת ארציים: כוכב חמה - נוגה - כדור-הארץ (הירח) - מאדים (ירחי מאדים)
- ענקי הגזים: צדק (ירחי צדק) - שבתאי (ירחי שבתאי) - אורנוס (ירחי אורנוס) - נפטון (ירחי נפטון)
- חגורת קויפר: פלוטו (ירחי פלוטו) - האומיה (ירחי האומיה) - מאקה-מאקה
ראו גם: מערכת השמש - כוכבי לכת חוץ-שמשיים
| לפי מדינות | תוכנית החלל הסובייטית – תוכנית החלל הרוסית – תוכנית החלל האמריקאית – תוכנית החלל האירופית – תוכנית החלל הסינית – תוכנית החלל היפנית – תוכנית החלל האיראנית − תוכנית החלל הישראלית
משימות בינלאומיות: אפולו-סויוז – תחנת החלל הבינלאומית |
|---|---|
| לפי אמצעי | חלליות – לוויינים – גשושיות – מעבורות חלל – תחנות חלל – טלסקופים – רדיו-טלסקופים – משגרי לוויינים וחלליות |
| לפי תוכנית | ווסטוק – ווסחוד – סויוז – לונוחוד – סאליוט – מארינר – מרקורי – ג'מיני – אפולו – קונסטליישן – אורורה – שנג'ואו – פרויקט סט"י |
מעלית חלל - מושבת חלל - מושבת ירח - הארצה - חיים מחוץ לכדור הארץ - משימות מאוישות למאדים - כדור דייסון - גלילו של אוניל - סולם קרדשב
ראו גם: מדע בדיוני
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום מדעי החלל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
| רשימת הערכים דורשי השיפור בתחום מדעי החלל | |
|---|---|
|