פטהוללה גולן

פטהוללה גולן
Fethullah Gülen
	פטהוללה גולן
לידה	27 באפריל 1941 (בן 82); ארזורום, טורקיה
שם לידה	Muhammed Fethullah Gülen
מדינה	טורקיה, ארצות הברית
מקום מגורים	סיילורסבורג
השקפה דתית	אסלאם, אסלאם סוני
חתימה
	fgulen.com

פֶטְהוּללה גוּלֵן (בעברית גם גילן; בטורקית: Fethullah Gülen; נולד ב-27 באפריל 1941) הוא איש דת מוסלמי, אימאם לשעבר, וסופר טורקי. מנהיגה הרוחני של "תנועת גולן", השולטת במוסדות חינוך ודת, אמצעי תקשורת ומוסדות כלכליים בטורקיה. בשנת 2007 העריכו תקציב התנועה שוערך בכ-25 מיליארד דולר. גולן אף היה מנהיגה הרוחני של "מפלגת הצדק והפיתוח", המפלגה השלטת בטורקיה, ובפרט של מנהיגה רג'פ טאיפ ארדואן. בשנת 2013 נחשף כי נפער קרע ביניהם, ככל הנראה כבר בשנת 2010.

גולן היגר לארצות הברית עם כמאה מאנשיו. במערב גולן נחשב כמתון, אולם יש הרואים בו רדיקלי אף יותר מארדואן^[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטהוללה גולן נולד בארזורום שבמזרח טורקיה ב-1941. אביו היה אימאם והוא קיבל חינוך מוסלמי. פורמלית, למד בבית ספר יסודי חמש שנים בלבד. כבר בגיל 14 העביר את הדרשה הראשונה לשומעיו, ובשנת 1959 קיבל רישיון כמטיף מטעם המדינה בעיר אדירנה.

בשנת 1966 עבר לאיזמיר, שם החל להתמקד בנושאים של חינוך, מדע, כלכלה וצדק חברתי, אשר התמקד בהם גם בהמשך דרכו. ב-1971 נעצר על ידי שירות הביטחון הטורקי, עקב ניהול מחנות קיץ דתיים והטפות דתיות לבני נוער, פעילות שאז נאסרה בטורקיה החילונית. גולן פרש מתפקידו כמטיף רשמי בשנת 1981. מ-1988 עד 1991 הוא ערך סדרת דרשות פופולרית בערים המרכזיות של טורקיה. פעילויות אלה פרסמו אותו כאיש ציבור. בשנת 1994, השתתף בהקמת "קרן עיתונאים וסופרים" וקיבל את התואר "נשיא כבוד" על ידי הקרן.

ב-1999 היגר גולן למדינת פנסילבניה שבארצות הברית, מחשש מפני העמדתו לדין. זאת עקב עמדות שפורשו כדוגלות בהפיכתה של טורקיה לרפובליקה אסלאמית, בניגוד לחוקה החילונית. בשנת 2000 הוא אכן הועמד לדין בהיעדרו, אולם בנובמבר 2002 עלתה לשלטון "מפלגת הצדק והפיתוח", אשר הוא נחשב למנהיגה הרוחני. ההליכים המשפטיים נמשכו עד שנת 2008, אז הוא זוכה מחוסר אשמה.

ב-16 ביולי 2016, נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן האשים את גולן בהובלת ניסיון ההפיכה הכושל. הוא קרא לנשיא ארצות הברית ברק אובמה להסגיר את גולן^[2]. למחרת מזכיר המדינה של ארצות הברית, ג'ון קרי, השיב כי "על טורקיה להציג ראיות"^[3].

דעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

השקפותיו של גולן נחשבות במערב לליברליות, יחסית לדמויות מוסלמיות פונדמנטליסטיות. הוא מגנה בתוקף את הטרור ורואה אותו כסותר את עקרונות האסלאם. באחת מהתבטאויותיו השווה טרוריסטים לאתאיסטים, באומרו ששניהם נידונים לענישה נצחית בידי אללה. הוא קורא לאימוץ המדע בטורקיה ולאסלאם המבוסס על חיפוש אחר טובת הכלל. הוא תומך בדיאלוג בין-דתי עם היהדות והנצרות.

עם זאת, בטורקיה עצמה השקפותיו נחשבות לשמרניות ולמאיימות על המדינה החילונית. הוא תומך בחבישת רעלה ככיסוי ראש לנשים, וביקר בחריפות את הפמיניזם המערבי. התבטאויותיו בעד הפיכת טורקיה למדינה מוסלמית הביאו לפתיחת משפט כנגדו וגרמו לו לצאת לגלות בארצות הברית. בגלותו הוא ממעט מאוד להתבטא בנושאים פוליטיים. אחת מהתבטאויותיו יוצאות הדופן הייתה ביקורת על משט הספינות לעזה שהסתיים בהרג תשעה פעילים טורקים ביוני 2010. הוא טען שמשט זה היה צריך להיות מתואם עם ישראל, והתייחס אליו כ"קריאת תיגר על סמכות, שאינה יכולה להניב פירות". ביקורת זו הוסיפה לפולמוס הפנימי בטורקיה בנושא.

השקפותיו של פטהוללה גולן הושפעו מרעיונות של סעיד נורסי.

גולן מאמין בכלכלת שוק, וכך הסכים ודחף לבניית כוח כלכלי, במקביל לכוח הפוליטי. בבעלות תנועת גולן מספר מוסדות ובנקים בטורקיה, לרבות "בנק אסיה" (אנ') והעיתון "זמאן" (שהיה בבעלותה של התנועה, אך בינתיים השתלטה עליו ממשלת טורקיה. בשל כך זוכה להשפעה נרחבת קרב דעת הקהל הטורקית.

יחסו לממסד הפוליטי בטורקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולן לא השמיע את קולו בציבור באשר לסגירתה של מפלגת הרווחה בשנת 1998 ושל מפלגת מעלות בשנת 2001. הוא אומנם פגש כמה פוליטיקאים כמו טנסו צ'ילר ובולנט אג'וויט, אך הוא התחמק מפגישה עם מנהיגי המפלגות האסלאמיות.