פטרישיה פרנסס גרייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פטרישיה פרנסס גרייס
Patricia Frances Grace
לידה 17 באוגוסט 1937 (בת 86)
ולינגטון, ניו זילנד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Patricia Gunson עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ניו זילנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס נוישטדט הבינלאומי לספרות (2008)
  • Prime Minister's Award for Literary Achievement (Fiction) (2006)
  • Distinguished Companion of the New Zealand Order of Merit (4 ביוני 2007)
  • Exemplary/Supreme Award of the Te Waka Toi Awards (2016)
  • עמיתת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (2023)
  • עמית מסדר שירות המלכה (11 ביוני 1988)
  • Fellow of the Academy of New Zealand Literature עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פטרישיה פרנסס גרייסאנגלית: Patricia Frances Grace;‏ נולדה ב-17 באוגוסט 1937) היא סופרת ילדים ומבוגרים מניו זילנד, הנחשבת לדמות עיקרית ודומיננטית בתהליך פיתוח ספרות בדיונית מאורית. גרייס זכתה לשבחים רבים, בעיקר על תרומתה לתרבות המאורית ועל קידומה של תרבות זו דרך ספריה. גרייס זכתה לפרסים רבים על עבודותיה, ביניהם: פרס הוברט צ'רץ' - פרוזה (1976), פרס ניו זילנד לספרות בדיונית (1987) ופרס נוישטט לספרות בינלאומית (2008). ספריה הידועים ביותר הם: "פוטיקי" (Potiki) מ-1986, "דוג-סייד סטורי" (Dogside Story) מ-2001, ו"תינוק אין-עיניים" (Baby No-Eyes) מ-1998.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרייס נולדה בעיר וולינגטון שבניו זילנד בשנת 1937 לאב נצר לשלושה שבטים מאוריים (נגאטי טואה, נגאטי ראוקאווה ותה אטיאווה), ואם אירית. שמה המלא בעת לידתה היה פטרישיה פרנסס גנסון.

בילדותה בילתה גרייס את חופשותיה עם משפחת אביה בחלקתם בפלימרטון (Plimmerton), שם הכירה את מנהגי העם המאורי ואת מסורותיו. גרייס הייתה לתלמידה המאורית היחידה שלמדה בבית ספר היסודי "סנט אנה", וחשה תמיד רגשות ניכור והתבדלות. היא אף ציינה באחד מראיונותיה שהייתה תלמידה שקטה יחסית בכיתה.[1]

כשסיימה את שנות היסודי והתיכון שלה, למדה במכללת וולינגטון להכשרת מורים, ולאחר מכן קיבלה תעודת הוראה לאנגלית כשפה שנייה מאוניברסיטת ויקטוריה של ולינגטון.

בשנת 1957 עברה גרייס לגור בפלימרטון שבניו זילנד יחד עם בן-זוגה, קארהי ויארקי, שם גידלו את שבעת ילדיהם. בזמן חייה בפלימרטון, מעבר להיותה מורה לאנגלית, החלה לעסוק בכתיבה ספרותית כשהצטרפה לקבוצת כתיבה, בה כתבה סיפורים קצרים אותם שלחה לכתבי עת. סיפוריה הראשונים, כדוגמת ספרה הראשון, "וואיאריקי וסיפורים אחרים" (Waiariki And Other Stories) - מבוססים בעיקר על חוויותיה וזיכרונותיה מילדותה כנערה מאורית.

בשנת 1985, הוענקה לגרייס מלגת כתיבה מאוניברסיטת ויקטוריה. גרייס החליטה שהיא תוותר על עבודתה כמורה, ותקדיש את מרב זמן לעבודתה כסופרת. מאז החלטה זו, גרייס פרסמה ספרים רבים נוספים - רובם ככולם מנקודת המבט התרבותית-מאורית. חלקם תורגמו לשפות אחרות, כגון: גרמנית, ספרדית, הולנדית, פינית, צרפתית וכמובן מאורית.

נכון ל-2017, ספרה האחרון של גרייס הוא צ'אפי (Chappy), ספר אשר יצא לאור בשנת 2015.

פעילות מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטרישיה פרנסס גרייס נחשבת לדמות דומיננטית ביותר בפיתוח התחום הספרותי של בדיון מאורי. כל אחד מספריה מתייחס לדיונים וקשיים מרכזיים בתרבות המאורית, כגון: קונפליקטים בין ערכים מודרניים למסורתיים, יחסים במשפחה המאורית המודרנית וההשלכות של קולוניאליזם תרבותי.[2] ספריה של גרייס מהווים מצד אחד, שופר לתרבות המאורית ומצד שני, מאפשרים לעולם המערבי להיחשף לתרבות ייחודית זו.

ספרה הראשון של גרייס הוא "ואיאריקי וסיפורים אחרים" (Waiariki And Other Stories), פורסם בשנת 1975 וכולל אוסף סיפורים קצרים שכתבה על זיכרונותיה וחוויותיה כילדה מאורית. "ואיאריקי וסיפורים אחרים" נחשב לספר הראשון שסופרת ממוצא מאורי פרסמה, וזכה ב-"פרס הוברט צ'רץ' - פרוזה, המוענק ל-"ספר הבדיוני המשובח" ביותר בשנת 1976.

לאחר הוצאת שני ספרים נוספים שנועדו לגיל המבוגר יותר, גרייס החליטה לעבור לתחום הספרות לילדים. ספרה הראשון בתחום זה היה "הקויאה והעכביש" (The Kuia And The Spider), ספר תמונות שעליו עבדה במשותף עם האמן רובין קאוקיווה, ושיצא לאור בשנת 1981. ספר תמונות זה זכה בפרס "ספר הילדים של השנה" והיה פריו הראשון של שיתוף פעולה פורה בין גרייס לקאוקיווה, במסגרתו נכתבו, עד כה, שני ספרים.

בשנת 1986 חזרה שוב לספרות מבוגרים, והוציאה ספר ששמו "פוטיקי" (Potiki) שזכה להוכרה רבה ותורגם לשפות רבות אחרות. "פוטיקי" זכה לאחר מכן בפרס ניו זילנד לספרות בדיונית.

בשנת 1992, גרייס הדפיסה את הרומן השלישי שלה, בשם "בני דודים" (Cousins), ובו עסקה בנושא הפמיניזם בקרב תרבות עמה. באחד הראיונות שלה על הספר, גרייס אמרה:[3]

אני מרגישה מאוד בנח כאשר אני כותבת על נשים, במיוחד כאשר אני כותבת על דמויות של נשים מאוריות חזקות.

פטרישיה פרנסס גרייס

בשנת 2006, גרייס זכתה בפרס "סופרים מובילים שמונו על ידי ראש הממשלה להצלחה ספרותית", פרס המוקיר סופרים אשר תרמו תרומה משמעותית לספרות הניו זילנדית. בעת קבלת הפרס, ראש הממשלה - הלן קלארק, אמרה:[4]

עבודתה של פטרישיה גרייס מילאה תפקיד מרכזי בהתהוותה של ספרות בדיונית מאורית. ככותבת רומנים, סיפורים קצרים וספרות ילדים, עבודתה מבטאת הכרה לערכים מאוריים בקהל בינלאומי רחב.

הלן קלארק

בשנת 2008, גרייס הוציאה לאור ספר שאחיה - בריאן גנסון - אייר, בשם "מריאה והאלבטרוס". באותה שנה, גרייס גם זכתה ב "פרס ניושטט לספרות בינלאומית".

רשימת ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (1975) Waiariki
  • (1978) Mutuwhenua: The Moon Sleeps
  • (1980) The Dream Sleepers
  • (1982) The Kuia And The Spider
  • (1984) Wahine Toa: Women Of Maori Myth
  • (1987) Electric City And Other Stories
  • (1992) Cousins
  • (1994) The Sky People
  • (1998) Baby No-Eyes
  • (2001) Collected Stories
  • (2001) Dogside Story
  • (2003) Earth, Sea, Sky: Images And Maori Proverbs From The Natural World Of Aotearoa New Zealand
  • (2004) Tu
  • (2006) Small Holes In The Silence: Short Stories
  • (2008) Maraea And The Albatrosses
  • (2011) Ned & Katina: A True Love Story
  • (2015) Chappy
  • (2015) Haka

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ריאיון עם גרייס, באתר Christchurch City Libraries
  2. ^ Kathleen Kuiper, ביוגרפיה על חייה של גרייס, באתר Britannica
  3. ^ Petri Liukkonen, ביוגרפיה על חייה של גרייס
  4. ^ פרסי ראש הממשלה בתחומים שונים, באתר APPREB Home