פייטרו קוך
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
 | |
| לידה |
18 באוגוסט 1918 בנוונטו, איטליה  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
4 ביוני 1945 (בגיל 26) רומא, ממלכת איטליה |
| מדינה |
ממלכת איטליה |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם השנייה | |
  | |
פייטרו קוך (באיטלקית Pietro Koch (18 באוגוסט 1918 - 4 ביוני 1945) היה חייל איטלקי, מנהיג "כנופיית קוך" (Banda Koch) קבוצה הידועה לשמצה בשל הפעילות האנטי-פרטיזנית שלה והשותפות שלה בהשמדת יהדות רומא ברפובליקה של סאלו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בבנוונטו כבנם של אולגה פוליטי ואוטו קוך, סוחר יינות וקצין בדימוס של הצי הקיסרי הגרמני, שירת תקופת מה בגרנדירים מסרדיניה(אנ') והודח מהצבא ב-1939 בעוון העלבת קצין. התגורר בפרוג'ה, עסק בתיווך מקרקעין, נישא אולם התגרש אחרי מספר חודשים אחרי שאשתו תפסה אותו בוגד בה.
באביב 1943 נקרא לשירות ברגימנט ה-20 של הגרנדירים ושוחרר בספטמבר אחרי הסכם שביתת הנשק עם איטליה במלחמת העולם השנייה. התגורר בפירנצה ושם הצטרף למפלגה הפשיסטית הרפובליקנית, שהוקמה לאחר הדחתו של מוסליני מראשות הממשלה ופיזור המפלגה הפשיסטית הלאומית.
אחרי שטוליו טמבוריני(אנ') הקים את כוח המשטרה של הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית(אנ'), הצטרף קוך למשטרה זו. קוך הפך להיות בן חסותו של הרברט קפלר(אנ'), מפקד ה-אס דה ברומא ולאחר מכן מפקד משטרת רומא. קוך השתתף עם אריך פריבקה בחקירות של חשודים, חקירות שכללו עינויים.
בינואר 1944, הקים את "כנופיית קוך" ככוח משימה מיוחד לציד פרטיזנים וריכוז המגורשים עבור הגרמנים. כנופיה שהייתה ידועה באכזריותה. טוליו טמבוריני העמיד לרשות הכנופיה מבנה ברומא ששימש ככלא והיו בו תאי עינויים למלוכנים, סוציאליסטים, קומוניסטים ושאר מתנגדי השלטון וכן עצרה הכנופיה יהודים שרובם נשלחו למחנות ההשמדה. למשל בלילה שבין 3 ל-4 בפברואר פשטו אנשי הכנופיה על הבזיליקה של סנט פאולו ועצרו 67 בני אדם, בהם יהודים שמצאו שם מקלט. במהלך התקפה היה קוך אחראי להריגתם של מאות בני אדם.
אף על פי שהיה חסר השכלה אקדמית רשמית תבע קוך מפיקודיו לכנותו "דוקטור". במהלך החקירות, השתמשו קוך ואנשיו בעינויים שונים, אם העציר לא דיבר, למשל לא גילה מי הוא ומה הייתה פעילותו הפוליטית, היו מכים אותו ברמות שונות של אלימות, מסטירות, דרך הטחתו בקיר, העברתו דרך שתי שורות של חוקרים שהכו אותו וכדומה. המכות היו בידיים חשופות, באגרופנים, עם קתות רובים ובעזרת שוטים. לאחר מכן היה נלקח הנחקר לבידוד בתא צפוף ומחניק ואם לא דיבר היה עוברים לענותו בעזרת חשמל, אש וזריקות, כולל כאלו שהכילו חומרים שאמורים לדובב אדם, וכן הוצאות להורג מדומות.
לאחר כיבוש רומא על ידי בעלות הברית הצטרפו קוך ורוב אנשיו לשיירה של אויגן דולמן(אנ') והעבירו את מוקד פעילותם למילאנו. ההנהגה הפשיסטית הרגישה מאוימת מכוחו של קוך ולכן ב-25 בספטמבר פשטו כוחות משפטרה על הווילה ששימשה את קוך, עצרו כ-50 מחברי הכנופיה, החרימו את השלל שהכנופיה צברה ופירקו את הכנופיה למרות מחאותיו של קפלר. ב-17 בדצמבר 1944 קוך נעצר בכלא סן ויטורה(אנ') במילאנו, קוך הצליח להימלט ב-25 באפריל 1945 אולם הסגיר עצמו ב-1 ביוני, הוא הועמד למשפט, נמצא אשם ונדון להוצאה להורג. ההוצאה להורג בוצעה ללא דיחוי במבצר ברווטה(איט').
