פיליפ, נסיך אוילנבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיליפ, נסיך אוילנבורג
Philipp zu Eulenburg
לידה 12 בפברואר 1847
קניגסברג, ממלכת פרוסיה ממלכת פרוסיה (1803-1892)ממלכת פרוסיה (1803-1892) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בספטמבר 1921 (בגיל 74)
טמפלין, רפובליקת ויימאר רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Philipp Friedrich Alexander zu Eulenburg und Hertefeld עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Schloss Liebenberg עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
בן או בת זוג Auguste zu Eulenburg-Hertefeld עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת Eulenburg
אב Philipp Conrad zu Eulenburg עריכת הנתון בוויקינתונים
אם Alexandrine Gräfin zu Eulenburg-Hertefeld עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Friedrich Wend Eulenburg-Hertefeld
Tora zu Eulenburg
Karl zu Eulenburg
Botho Sigwart zu Eulenburg
Alexandrine Gräfin von Schwerin עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיליפ פרידריך אלכסנדר, נסיך אוילנבורג והרטפלד, גראף פון זנדלסגרמנית: Philipp Friedrich Alexander, Fürst zu Eulenburg und Hertefeld, Graf von Sandels; ‏(12 בפברואר 1847 - 17 בספטמבר 1921) היה מדינאי, דיפלומט ואיש ציבור גרמני בתקופת האימפריה הגרמנית, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוילנבורג נולד בקניגסברג למשפחת אצולה יונקרית שהייתה קשורה עם בית הוהנצולרן מזה מאות בשנים, ובניה שימשו כראשי ממשלת פרוסיה.

אוילנבורג למד בגימנסיום בדרזדן, אך מלחמת אוסטריה–פרוסיה הביאה לכך שנאלץ לעזוב את לימודיו, משום שסקסוניה שבה מצויה דרזדן, הייתה לשטח אויב. הוא הצטרף לצבא פרוסיה כצוער, ולאחר מכן למד באקדמיה הצבאית בקאסל וסיים את חוק לימודיו ב-1868. הוא שירת כקצין במלחמת פרוסיה צרפת, ועוטר בצלב הברזל.

לאחר המלחמה עזב את השירות הצבאי, ובמשך שנה טייל במזרח התיכון. בין 1872 ל-1875 למד באוניברסיטאות שונות והוסמך כדוקטור למשפטים. לאחר סיום חוק לימודיו הצטרף לשירות המדינה הפרוסי. בתחילה שימש כשופט, אך לאחר כשנתיים התקבל למשרד החוץ.

הוא שימש בשירות החוץ הגרמני בפריז, תחת השגריר ברנהרד פון בילוב. לאחר מכן שימש כנציג פרוסיה במדינות שונות בגרמניה. ב-1893 היה לשגריר גרמניה באימפריה האוסטרו-הונגרית. בתפקידו זה שימש, בשנת 1898 כאחד מאנשי הקשר בין הקיסר וילהלם השני ובין בנימין זאב הרצל בניסיונו של הרצל לרכוש את לבו של הקיסר לרעיון הציוני. הוא שימש בתפקיד זה עד 1902. בשנת 1900 קיבל את התואר "נסיך" (Fürst).

אוילנבורג היה מידידיו האישיים הקרובים, ויועציו הנאמנים של הקיסר וילהלם השני, שהיה צעיר ממנו בשתים עשרה שנים. קשריו של אוילנבורג עם הקיסר החלו לפני עליית הקיסר לשלטון, אך לאחריה ניתנה ביד אוילנבורג מידת השפעה שחרגה בהרבה מתפקידיו הרשמיים. בין היתר היה אוילנבורג בין אלו שהביאו למינויו של פון בילוב לקנצלר.

בשנת 1907 יצא המו"ל של השבועון "די צוקונפט", מקסימיליאן הַארְדֶן (אנ') בהאשמות כי אוילנבורג מקיים יחסים הומוסקסואלים עם הרוזן קונו פון מולטקה, מפקדה הצבאי של העיר ברלין. מולטקה נאלץ לתבוע את הרדן, ומה שזכה לכינוי פרשת הרדן-אוילנבורג התנהלו במשך מספר שנים הליכים משפטיים בהם העידו עדים על מעשי שחיתות וזימה בחוגו הפנימי של הקיסר. לדימויו הציבורי ולמעמדו של הקיסר נגרם נזק רב, והקריירה של אוילנבורג עצמו תמה.

אוילנבורג מת בשנת 1921, והוא בן 74.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]