פיליפ דה ויטרי
| לידה |
31 באוקטובר 1291 ויטרי-אן-אטרואה, ממלכת צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
9 ביוני 1361 (בגיל 69) מו, ממלכת צרפת |
| מוקד פעילות |
צרפת |
| זרם |
מוזיקת ימי הביניים |
| סוגה |
ארס נובה |
| שפה מועדפת |
לטינית |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
פיליפ דה ויטרי (בצרפתית: Philippe de Vitry, 31 באוקטובר 1291 – 9 ביוני 1361) היה מלחין, תאורטיקאי מוזיקה ומשורר צרפתי. הוא היה מלחין מוכשר, חדשני ועתיר השפעה וייתכן שהיה גם מחבר המסה ארס נובה.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש מקורות מימי הביניים ,שגורסים שדה ויטרי נולד במחוז שמפאן. מחקר מאוחר יותר מצביע על האפשרות שמוצאו בוויטרי-אן-ארואה הסמוך לאראס[1] . במסמכים מתייחסים אליו פעמים רבות כ"מגיסטר", לכן סביר להניח שלמד באוניברסיטת פריז.
הוא התבלט בחצרותיהם של שארל הרביעי, פיליפ השישי וז'אן השני, בתפקידי מזכיר ויועץ. כמו כן החזיק, אולי הודות לקשריו עם בני בורבון, בכמה משרות כמורה, ביניהן קלרמון, בובה ופריז, וכן שירת זמן מה בפמליית מתנגדי האפיפיור באביניון, החל בקלמנט השישי.
הוא היה דיפלומט וחייל. הוא השתתף במצור על אגיון (Aiguillon) ב-1346. בשנת 1351 התמנה לבישופ של מו, מזרחית לפריז. כמי שהיה בן בית בכל החוגים הנחשבים ביותר בתחומי הפוליטיקה, האמנות והכנסייה, התוודע אל מאורות רבים מבני התקופה, ביניהם פטררקה והמתמטיקאי, פילוסוף ותאורטיקאי מוזיקה ניקול אורסמה. דה ויטרי מת בפריז ב-9 ביוני 1361.
פרסומו העיקרי של ויטרי בתולדות המוזיקה בא לו מכתיבת ה"ארס נובה" (1322), מסה על מוזיקה, שנתנה את שמה למוזיקה של התקופה כולה. אף כי בתקופה האחרונה הוטל ספק הן בזהותו כמחבר המסה והן בעצם קיומה של מסה כזאת מלכתחילה, קומץ מיצירותיו המוזיקליות שרד והוא מעיד על חידושי התיווי שלו, בעיקר המדוד והריתמי, שנרשמו לזכותו כעבור מאה שנים מייסודם. חשיבות מיוחדת נודעה לאותם חידושים שהופיעו במוטטים של ה"רומן דה פובל" המיוחסים לו סגנונית וסללו את הדרך לכתיבת המוזיקה החופשית והמורכבת של מאה שנים הבאות, שהגיעה לשיאה ב"ארס סובטיליור". מבחינות מסוימות, השיטה ה"מודרנית" של תיווי ריתמי החלה בארס נובה, שבמהלכה השתחררה המוזיקה מן הרעיון הקודם של מודוסים ריתמיים, תבניות שחזרו על עצמן ללא רישום אינדיבידואלי בתווים. גם מבשרי התיווי של המקצבים המודרניים מקורם בארס נובה.
הסברה היא, שוויטרי כתב שאנסונים ומוטטים, אך רק מוטטים ספורים שלו שרדו עד ימינו. כל אחד מן המוטטים מרשים בייחודו, נאמן לרעיון מבני יחיד במינו. לוויטרי מייחסים גם את פיתוח מושג האזוריתמוס (קו מלודי המכיל תבניות חוזרות של מקצבים וגבהי-צליל, אבל התבניות לא בהכרח חופפות זו לזו - לדוגמה, קו של שלושים צלילים עוקבים עשוי להכיל חמש חזרות על מלודיה בת שישה צלילים, ושש חזרות של מקצב בן חמישה צלילים).
חמישה מן המוטטים בשלושה קולות של ויטרי שרדו ברומן דה פובל; עוד תשעה אפשר למצוא ב"קודקס איבראה".
מקובל לראות בוויטרי את גדול המוזיקאים של ימיו ואפילו פרנצ'סקו פטרארקה כתב דברי שבח והוקרה לשמו: "... הוא הפילוסוף ושוחר האמת הגדול בדורנו."
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Margaret Bent and Andrew Wathey, "Philippe de Vitry," Grove Music Online, Laura Macy, ed., accessed 18 December 2005 <http://www.grovemusic.com>.
- Richard H. Hoppin, Medieval Music. New York, W.W. Norton & Co., 1978. ISBN 0-393-09090-6
- Daniel Leech-Wilkinson, "The Emergence of Ars Nova," The Journal of Musicology 13 (1995): 285-317.
- Ernest H. Sanders, "Philippe de Vitry", in The New Grove Dictionary of Music and Musicians, ed. Stanley Sadie. 20 vol. London, Macmillan Publishers Ltd., 1980. ISBN 1-56159-174-2
- Andrew Wathey, "The Motets of Philippe de Vitry and the Fourteenth-Century Renaissance," Early Music History 12 (1993): 119-150.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיליפ דה ויטרי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
פיליפ דה ויטרי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
פיליפ דה ויטרי, באתר דיזר
פיליפ דה ויטרי, באתר Discogs (באנגלית)- Biography at classical.net
- Biography
- פיליפ דה ויטרי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- פיליפ דה ויטרי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Anne Walters Robertson, "Which Vitry? The Witness of the Trinity Motet from the Roman de Fauvel" in Hearing the Motet: Essays on the Motet of the Middle Ages and Renaissance, ed. Dolores Pesce (New York and Oxford: Oxford University Press, 1997): 52-81.