פירמיקוס מטרנוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פירמיקוס מטרנוס
Iulius Firmicus Maternus
לידה המאה ה־4
סירקוזה העתיקה, רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־4 עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Iulius Firmicus Maternus עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה לטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוליוס פירמיקוס מטרנוסלטינית: Iulius Firmicus Maternus) היה סופר לטיני ואסטרולוג חשוב, שקיבל חינוך קלאסי פגני שעשה אותו בקי ביוונית עתיקה. הוא חי בתקופת שלטונו של הקיסר קונסטנטינוס (306–337 לספירה) ויורשיו. הקריירה המשולשת שלו עשתה אותו לעורך דין ציבורי, אסטרולוג, ובסופו של דבר לאפולוגיסט נוצרי (אנ').

חייו וחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפט הסיום של כתב היד היחיד ששרד של חיבורו "על שגיאתן של דתות מחללות קודש" (De errore profanarum religionum) מציין את שמו: "Iulius Firmicus Maternus V[ir] C[larissimus]", ובכך מזהה אותו כחבר הסנאט הרומי. הוא היה גם מחברו של הטקסט המפורט ביותר על אסטרולוגיה רומית, "שמונה ספרים על אסטרולוגיה" (Matheseos libri octo), שנכתב בשנים 334337 לערך, שכתבי יד שלו מזהים אותו גם כ-"Iunior" ו"סיקולוס" ("מסיקיליה"). המכתש הירחי (אנ') פירמיקוס (אנ') נקרא כך לכבודו.

ה"מתסאוס" (Matheseos) הוקדש למושל קמפאניה, לוליאנוס מאווריטוס (אנ'), שהידע שלו בנושא העניק השראה לפירמיקוס. הוא עודד אותו ותמך בו בעת שחיבר את המדריך הזה. זהו אחד המדריכים המפורטים האחרונים על אסטרולוגיה "מדעית", שהיה נפוץ במערב לפני הופעתם של טקסטים ערביים במאה ה-12. אוגוסטינוס, שנמשך לאסטרולוגיה בנעוריו באמצע המאה ה-4, מחה קשות נגד הכפירות של המחקר, בין היתר על בסיס השקפתו כי הצמחים היו אלוהיים, אך גם בשל סיבות רציונליות, כמו למשל הקריירות הסוטות זו מזו אצל תאומים.

פירמיקוס מזכיר בחיבורו האסטרולוגי ארבע פעמים[1] את אברהם כסמכות אסטרולוגית, כאשר בראשונה מביניהן הוא מציין את שמו לצד סופרים אסטרולוגים ידועים.[2]

סביב שנת 346 הוא חיבר את "על שגיאתן של דתות", אותו הקדיש לקיסרים השותפים קונסטנטיוס השני וקונסטנס (אנ'), בניו של קונסטנטינוס. החיבור שרד. פירמיקוס לועג בו לאמונות והטקסים הדתיים של פגנים ומפציר בקיסר לבער את הדתות הישנות כמשימה קדושה שתתוגמל על ידי אלוהים. בחלק הראשון (פרקים 1–17) הוא תוקף את המטרות השקריות של הפולחן בקרב הכתות המזרחיות; בחלק השני (פרקים 18–29) הוא דן במספר ביטויים וטקסים הקשורים בכתות המסתורין היווניות-רומיות (אנ'),[3] בתשומת לב ועוינות מיוחדת כלפי מעשים הומוסקסואליים לכאורה.

עבור הקוראים במאה ה-19, החיבור "על שגיאתן של דתות" סיפק ניגוד כה חריף לספרו של פירמיקוס על אסטרולוגיה ("מתסאוס"), עד ששני החיבורים יוחסו בדרך כלל לסופרים שונים. אלא שקליפורד הרשל מור (Clifford Herschel Moore) זיהה את מחברו היחיד של שני החיבורים, באמצעות בחירות אופייניות של אוצר מילים ותחביר, בעבודת גמר בפיקוחו של אדוארד וולפלין (אנ')תאודור מומזן הראה כי ה"מתסאוס" נתחבר בשנת 336 ולא ב-354, כפי שנטען קודם לכן, ובכך הקדים את החיבור הזה לזמן מוקדם יותר מזה של "שגיאתן של דתות". קוראים מודרניים הסבורים שאסטרולוגיה סותרת את הנצרות הקדומה, טוענים כי הוא נכתב לפני שפירמיקוס המיר את דתו לנצרות.

החיבור הנוצרי שמור בכתב יד יחיד מביבליותקה פלטינה (אנ'), כיום בספריית הוותיקן. הוא נדפס לראשונה בשטרסבורג בשנת 1562 ומאז הודפס שוב מספר פעמים, הן בנפרד והן בשילוב עם כתביהם המרובים של מרקוס מינוקיוס פליקס, קיפריאנוס או ארנוביוס הצעיר (אנ').

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פירמיקוס מטרנוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Firmicus Maternus, Mathesis, IV, Prooemium, 5; 17:2; 17:5; 18:1
  2. ^ מנחם שטרן - M. Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. II: CXXXIII. Firmicus Maternus, p. 492
  3. ^ Firmicus Maternus, באתר New Advent