פלאואנתרופולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מצעד הקדמה, איור המתאר את האבולוציה של האדם. משמאל מוצג קוף, ומימין הומו סאפיינס – האדם המודרני.

פלאואנתרופולוגיה הוא המדע העוסק בחקר האבולוציה של האדם. במובנו המצומצם, חקר שרידי שלד אנושיים עתיקים הוא ענף של אנתרופולוגיה פיזית, אולם במובן הרחב, מדענים מתחומים רבים עוסקים בפלאואנתרופולוגיה, בעיקר ארכאולוגים המתמחים בתקופה הפלאוליתית וחוקרים העוסקים בגאוכרונולוגיה, פלאונטולוגיה ופלאואקולוגיה של תקופות הפליוקן והפליסטוקן.

היסטוריה של מחקר התחום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-60 של המאה ה-19 לאחר פרסום "מוצא המינים" מאת צ'ארלס דרווין, פיתחו תומאס הנרי האקסלי וארנסט הקל את ההשערה כי גם האדם הוא תוצר התפתחותי ולא יציר בריאה מיוחדת.

בשנת 1871 פרסם דרווין את ספרו "מוצא האדם" ובו טען כי לאדם ולקופי האדם יש מקור משותף. לדרווין לא היה ידע בגנטיקה - ניסויים של גרגור מנדל שנעשו באותו זמן לא פורסמו בכתבי עת שלדרווין הייתה גישה אליהם. חרף זאת, דרווין שיער שישנו מנגנון המעביר את התכונות מדור לדור, ושמדי פעם הטבע מאפשר פיצול של מינים עד שבתוך דורות רבים הצאצאים של שתי הקבוצות אינם יכולים עוד להתרבות אלה עם אלה, וכך נוצר מין חדש - תהליך הקרוי ספציאציה. רק המשך ההתפתחות במדע ותגליות נאו-דרוויניסטיות, כולל הסינתזה האבולוציונית המודרנית, חזרו והוכיחו שוב ושוב את צדקתו ואף עדכנו את תורת האבולוציה. אך לטענתו של דרווין הייתה השלכה מיידית על הציבור שעד אז האמין רובו ככולו בתהליך הבריאה כפי שתואר בספר בראשית.

עד שנות ה-20 של המאה ה-20 הייתה מקובלת על הקהילה המדעית הדעה כי האדם מקורב לקופי האדם האפריקניים שימפנזה וגורילה. מאז ועד שנות ה-60 של המאה ה-20 התחזקה ההשערה כי מוצא האדם באסיה והוא רחוק במוצאו משאר קופי האדם. החוקרים ווד ג'ונס ואוסבורן היו בין התומכים בהשערה זו. הסברה התהפכה שוב, והסברה המקובלת בימינו היא כשל דרווין, הקסלי והקל, כי לאדם ולקופי האדם מוצא משותף באפריקה.

ויכוח נוסף הוא מה קדם למה: מוח מפותח ששינה את מרכז כובד הגוף והביא להליכה זקופה, או עמידה על שתי רגליים בטרם החל המוח להתפתח. הדעה השנייה נעשית בימינו מקובלת יותר וכי ההומינידים מן העבר לא היו יצורים כה נבונים כפי שבעבר סברו.

הסברה כי לאדם ולקופי האדם האפריקניים מוצא משותף מקבלת חיזוקים פילוגנטיים שכן קיימות הומולוגיות רבות בין האדם לשימפנזה ולגורילה. היו שטענו כי מדובר באבולוציה מתכנסת - התפתחות בלתי תלויה של איברים אצל יצורים שונים, כך שהם נראים דומים ותפקידם בגוף לרוב זהה. מאובנים של קופי אדם קדומים שנמצאו במאה ה-20 חיזקו את ההשערה שהתכונות ההומולוגיות הללו נגזרות מתכונותיהם של אותם יצורים קדומים והם לא התפתחו באבולוציה מקבילה. ברם, השוואה ציטוגנטית שערך גודמן בשנת 1963 בין כרומוזומי אדם לבין כרומוזומים של קופי אדם הראתה, כפי שסברו דרווין ועמיתיו, כי האדם, השימפנזה והגורילה משתייכים לאותה קבוצה מבלי האורנגאוטן. מחקרים מולקולריים שנערכו מאוחר יותר חיזקו דעה זו.

הפולמוס סביב האבולוציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ההתנגדות לתורת האבולוציה

רעיונות האבולוציה ובמיוחד משמעותם לגבי האבולוציה של האדם - נושא המחקר של הפלאואנתרופולוגיה, עוררו מאז פרסומם ועדיין מעוררים פולמוס חריף. ישנן כמה גישות:

  • הקהילה המדעית מקבלת בכללותה את עיקרי תורת האבולוציה על כל השלכותיה כולל השלכותיה על מוצא האדם.
  • עיקר הציבור הדתי כופר בכל רעיון האבולוציה, וטוען כי כל היצורים ברואי אל הם ולא נישתנו כהוא זה מעת בריאתם.
  • ציבור אחר לא שולל את רעיון האבולוציה אך מתנגד לסברה כי גם האדם הוא תוצר אבולוציוני בחזקת "מותר האדם מן הבהמה". ישנם גם המעלים את שאלת נפש האדם בחזקת "התומך באבולוציית האדם טוען כי הנפשות בלתי קיימות".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]