פראי בנטוס
 | |||||||||
| כיכר החוקה בעיר | |||||||||
| מדינה |
 אורוגוואי | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מחוז | ריו נגרו | ||||||||
| תאריך ייסוד | 16 באפריל 1859 | ||||||||
| גובה | 23 מטרים | ||||||||
| אוכלוסייה | | ||||||||
| ‑ בעיר | 24,406[1] (2011) | ||||||||
| קואורדינטות | 33°8′S 58°18′W / 33.133°S 58.300°W | ||||||||
| אזור זמן | UTC -3 | ||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
| |||||||||
|
(למפת אורוגוואי רגילה)  | |||||||||
פראי בנטוס (בספרדית: Fray Bentos) היא בירת מחוז ריו נגרו באורוגוואי. העיר נמצאת במערב המדינה, כ-300 קילומטרים צפונית-מערבית לבירת אורוגוואי מונטווידאו, והיא שוכנת על גדות נהר אורוגוואי, המשמש כגבול בין אורוגוואי וארגנטינה. בעיר מתגוררים 24,406 תושבים (נכון ל-2011).[1]
החל מהמאה ה-19 התפתחה בעיר תעשייה נרחבת לעיבוד בשר, שהשפיעה על העיר. בעקבות השימור של מבני אותה תעשייה ב-2015 היא הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.[2]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם "פראי בנטוס" היה שמו של המקום במשך תקופה ארוכה לפני הקמת היישוב ומקורו לא ברור. מילולית משמעו "הנזיר בנטוס", וככל הנראה הוא מתייחס לנזיר נוצרי שהיה פעיל באזור.
בשנות ה-50 של המאה ה-19 התפתח מאוד המסחר באזור נהר אורוגוואי. הנמל הקרוב ביותר בנהר, זה ששכן בגואלגואיצ'ו בארגנטינה, היה קטן מדי ולא עמד בביקוש ונוצר צורך בנמל חדש באזור. הדבר הוביל ליוזמה של אנשי עסקים מקומיים וזרים להקמת נמל חדש וב-16 באפריל 1859 נוסד היישוב בשם ויז'ה אינדפנדנסיה (מילולית: "עיירת העצמאות").
כעבור מספר שנים בעקבות יוזמה של אנשי עסקים זרים החלה להתפתח במקום תעשייה לייצור מיצוי בשר (אנ'). כעבור זמן קצר חברת ליביג למיצוי בשר (אנ') השתלטה על התעשייה בפראי בנטוס והחלה לשווק את מוצריה באירופה, שהפכו שם תוך זמן קצר לפופולריים מאוד, תחת שמו של המקום (אנ'). החברה הקימה מתחם ענק בשם "מפעל אנגלו דל אורוגוואי לעיבוד בשר" (אנ'), ובהמשך יוצר בו גם בשר כבוש.
תעשיית הבשר המשיכה להתפתח ולתרום לגדילת היישוב, עד שב-1900 הוא קיבל מעמד של עיר ושמו שונה סופית לפראי בנטוס.
לאורך המאה ה-20 החלה התעשייה לדעוך עד שהמפעל נסגר ב-1979, לאחר יותר ממאה שנים של פעילות, וכעבור כמה זמן הוא הפך לאטרקציה תיירותית והוקם בו מוזיאון שמנציח את תעשיית עיבוד הבשר. בעיר הוקמו מספר מפעלים אחרים קטנים יותר לצורך תעשיות עיבוד מזון שעודם פועלים.
בתחילת המאה ה-21 הייתה תוכנית להקמת מפעל לייצור נייר בפראי בנטוס. תושבי גואלגואיצ'ו השכנה חששו שהמפעל החדש יזהם את נהר אורוגוואי ואת העיר וניסו למנוע את הקמתו, גם על ידי חסימת מעברי הגבול באזור עם אורוגוואי. הדבר הגיע עד לרמה של סכסוך בין אורוגוואי וארגנטינה (אנ') ואף הגיע לבית הדין הבינלאומי לצדק. הסכסוך הסתיים ב-2010 כאשר נשיאת ארגנטינה כריסטינה פרננדס דה קירשנר ונשיא אורוגוואי חוסה מוחיקה חתמו על הסכם שקבע שתוקם ועדת תיאום דו-לאומית שתפקח על המפעל ועל הנעשה בנהר.
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר מקושרת לארגנטינה על ידי גשר ליברטדור חנרל סן מרטין.
בעיר נמצא נמל התעופה ויז'ה אינדפנדנסיה, אך נכון ל-2017 הוא לא פעיל.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הנוף התעשייתי של פראי בנטוס באתר אונסק"ו (באנגלית)
- How a Uruguayan town revolutionised the way we eat מאתר ה-BBC
- פראי בנטוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 תוצאות סופיות למחוז ריו נגרו באתר מפקד 2011 של מכון הסטטיסטיקה הלאומי של אורוגוואי (בספרדית).
- ^ הנוף התעשייתי של פראי בנטוס באתר אונסק"ו (באנגלית).
 | |
|---|---|
|
